היא הביטה בשמיים, שם למעלה ביצבץ כוכב.. הוא חדר לתוך עיניה עמוק עם ניצוציו.
דמעה קטנה זלגה לה מהעין מלוחה ומרה. הוא בא והתיישב לידה וחיבק אותה חזק בזרעותיו.
=====
"אבאאאא..." היא רצה אליו וחיבקה אותו. היא לא ראתה אותו שבועיים הוא היה בחו"ל
הוא שמח כל כך לראות אותה וחיבק אותה חזק בידיו. עטף אותה בזרועותיו הגדולות ונשק לה על הלחי הקטנה שלה..
"יפה שלי!!" הוא אמר ברכות.. "כמה התגעגעתי אליך!! ואל אמא שלך.." אמר והוריד אותה מידיו ונשק לאישתו על שפתיה, נשיקה מלאת געגועים..
"מתנות!! קנית לי?!?!" אמרה בהתרגשות ודפקה לו על הרגל כדי להפריד בין הוריה. גם היא רצתה טיפת יחס.
"חמודה... רק אבא הגיע כבר מתנות?" אמרה אליה אמא..
"כן!!!" היא קפצה מחויכת כולה...
"שנייה..אני רק יפתח את המזוודה ויביא לך קניתי לך מלאאאאא הפתעות!" הוא אמר לה.
"יששששש..." היא צעקה ורצה איתו אל המזוודה...
......................
"אבא?" היא אמרה אליו והחיוך המאושר שלה אחרי המתנות ואחרי השמחה שאבא חזר הבייתה.. ירד מפניה.. כשהוא סיפר לה שהוא שוב נוסע.
"כן חמודה." הוא אמר וליטף לה את הלחי.. והביט לה בעיניה הירוקות שירשה מאמא שלה.
"אתה חייב לנסוע?" היא שאלה..
"כן.. כדי שאני יוכל לקנות לך עוד המון הפתעות!" הוא אמר לה.. והסתכל לתוך עיניה של אמא שלה.
"את לא רוצה מתנות??" היא ניגשה אליה והתחילה לדגדג אותה.
"לא!! לא רוצה.. רוצה את אבא!" היא אמרה ודמעות זלגו מעיניה.. והיא חיבקה את אביה חזק.
"הוא חייב ללכת.. יפה שלי" היא אמרה אליה ולקחה אותה.. "הוא ילך לנוח ועוד יומיים הוא יסע.. מחר נעשה כייף חיים" היא צחקה אבל עדיין שיר.. כעסה. היא רצתה שהוא ישאר.. היא לא אהבה שהוא נוסע,
אחרי שהלכה לחדר היא שמעה את אמא ואבא רבים.
"תראה אותה... תראה איך היא מתגעגעת אליך! מתי תחיה פה איתנו כמו אנשים נורמאלים??" היא אמרה אליו בוכה.
"דיי ליאן! את יודעת שזאת העבודה שלי.. אני חייב. איך את רוצה שיהיה לנו כסף בדיוק??" הוא שאל וחיבק אותה אליו.
"תעזוב אותי.. מיכאל באמת! אתה יכול למצוא בקלות עבודה אחרת... העבודה שלך מסוכנת... מה יקרה אם תלך יום אחד ו.." היא התחילה לומר
"ששש!!" הוא אמר לה.. "אני יחזור אני מבטיח." הוא נשק לה על השפתיים.. וניסה להרגיע אותה.. אבל זה לא עזר, היא עדיין דאגה.
===========
"הוא עזב... ככה הלך, אמא ידעה שהוא לא יחזור! היא ידעה ולא הצליחה לעצור אותו. אני שונאת אותו.. כל המתנות שלו לא היו שוות בכלל..." היא אמרה לגל..
"הוא אהב את העבודה שלו כנראה.. הוא רצה שתהיי מאושרת. שיהיה לך הכל!" הוא ניסה לעודד אותה.
"לא!! עם הוא אהב אותי הוא היה צריך להישאר, לא ללכת ולהסתכן. הוא הבטיח לה. הוא הבטיח לאמא שהוא יחזור.. הוא לא קיים.." היא אמרה לו כועסת..
"את זוכרת שסיפרת לי פעם?" הוא התחיל לומר והיא ניסתה להבין במה מדובר..
"שהוא אמר לך שכל פעם שתתגעגעי אליו.. תסתכלי למעלה.. לאחד הכוכבים.. הוא בטח מביט עליו גם וחושב עליך..."
"הייתי קטנה.. בסך הכל בת ארבע!" היא אמרה..
"הוא שם.. חושב עליך, דואג לך.. הוא אבא שלך והוא לא ישכח אותך לעולם!!" הוא אמר לה.. וחיבק אותה..
"מחר החתונה בואי ניכנס פנימה צריך לצבור אנרגיות קצת.." הוא חייך אליה והושיט לה את ידו..
"חבל שהוא לא יבוא.." היא אמרה ושניהם נכנסו הביתה.
אז איך יצא? =/
-זוהר-





