יייייייייאא אוששרייק זה כזזה... כזזה ..
ייפפפההה !@#$
לא יודעת להסביירר.. אתה פשוט מצליח לגעת לי בפננים ..
זה מדההים..
אני רוצה המשששך :]
שבת קודדדש האאני וסופשבוע פרוווע ,
אוההבבבבבת =]
מאירועי הפרקים הקודמים:
בחנתי את הציור,ולפתע,טיפה של דמעה זלגה על לחיי. מחיתי אותה במהירות,פעם ראשונה שבכיתי בגללה. לא הבנתי למה ומדוע אבל ידעתי שכואב לי בלב.
עוד לא הספקתי לפקוח את עיניי אחרי שמחיתי את הדמעה, נשמע קול דפיקה בדלת...
המשך:
לא הבנתי מי זה יכול להיות בשעה כזו,ההורים בעבודה והאחים אצל אחד מהחברים שלהם..
מי זה יכול להיות חשבתי לעצמי וחשבתי על כמה אנשים. צלצול פעמון הדלת הפריע למחשבותיי
והייתי חייב לרדת להפסיק את הקרצייה הזה שלא עוזב את הפעמון." מי זהה.!?!" צעקתי
בכעס אך איש לא ענה,צלצול הפעמון עדיין המשיך...
"מה? מה אתה עושה פה.?" הסתכלתי באיש שניצב למולי ולא האמנתי,לא הבנתי.
"נדב?! אתה לא אמור להיות עכשיו בגרמניה או השד יודע איפה?!"
הוא הסתכל עליי,חייך ואמר:" ההורים באו לבקר בארץ,סבתא שלי לא מרגישה טוב..
לא התגעגעת אליי אחי?" הוא שאל ואז נזכרתי בכול אותן הפעמים ששיחקנו,עוד מימי
הילדות,הוא מאז ומעולם היה החבר הכי טוב שלי וכמו בן בית במשפחה שלי.
"בוא,כנסס..." אמרתי. סגרתי את הדלת ואז קפצתי עליו עם חיבוק.
"אז כמה זמן לא ראינו אותך? שנה? שנתיים..?" שאלתי כמנסה להיזכר בפרק
הזמן שבו נדב שהה בחוץ לארץ. "אממ.. שנה וקצת,כמה חודשים." הוא השיב...
ככה הזמן עבר,בילינו שעות ביחד,שיתפנו זה את זה בכול הדברים שעברו עלינו
בשנה וקצת האלו שלא היה לנו איך לדבר,ואז.. הגענו לנושא הכואב ביותר,דניאל!
"אחי,תגיד.. מה עם זאתי? היפה? דניאל..." נדב שאל. לא הבנתי איך הוא זוכר אותה בכלל
ולמה הוא מתעניין. "מה? למה?" שאלתי כמנסה לשים קץ לסקרנותי.
"לא כי.. סתם,כשהייתי בחו"ל אז... איך אפשר להגיד את זה." הוא אמר ואז ליטף את
סנטרו כחושב..."אני חושב שאני אוהב אותה!" הוא אמר ואני,חור גדול שחור
נפער לי בנשמתי,לא ידעתי מה לעשות.. תמיד לנדב היו יותר אחוזי הצלחה עם בנות,
כול השוות והיפות שאני חשקתי בהן הלכו אליו...
"נדב.. תשמע,אני יודע שאנחנו החברים הכי טובים ובתור כאלו אני חייב להגיד לך משהו.."
אמרתי,פעם ראשונה בחיים העזתי לאזור אומץ ולהתמודד מולו על בת.
"כן..?" הוא שאל כששם לב שלוקח לי הרבה זמן לפצות את פי..."אה,אממ...
נכון דניאל אז.. היא בסדר גמור,זה דבר ראשון.. דבר שני,אני חושב ש.."
"ש...?" הוא שאל כלא מבין. "שאני אוהב אותה!" צעקתי בחוזקה והסטתי את מבטי לאגודליי
שרצו בחוסר נחת זה אחר זה..."ואו,תשמע אחי..אני לא יודע מה להגיד לך.." הוא הסתכל עליי
בתדהמה. יכולתי לקלוט לפי המבט שלו שהוא באמת מתחבט בעצמו ולא יודע מה להגיד...
"טוב,עזוב אותך עכשיו..רק חזרת.. גם ככה אתה תחזור לגרמניה,לא?" שאלתי והבטתי עליו
במבט מעט מודאג...
יפה אושרייקק!!! אבל למה כזה קצר?!?!
מושלם
מחכה להמשךך
אוהבת..
אושרייקק?!?! סוורררקק?!!? מפחיידדד.. P=
וזה דווקא לא קצר.. מי שמדבר על קצר.. ראית ת'פרקים שלך?!?!!? P=
אודלייהה... תודה רבהה! שמח שאת אוהבבבתת!=]
ווואההההההההה זה כל כךך מוושלםםם!!
מאמושש אתה חייב להמשךךךך 😛
חולההה עלייךךךך מאמייי
יפיתי 😊
המששךך?? מחר או מחרותייםם!
אוהבבב!3>
מה מפחיד כל כך?!?!?! ואושרי- בינתיים הפרקים שלי טיפה יותר ארוכים... אז שב בשקטה (זה בכוונה עם ה)... חוצמזה שאני עובד על פרקים ארוכים מעכשיו... סו F*** you!!!
דיי אושרי זה מושלםם מתה על התכיבה שלך הזאתתתתתתת
איזה קקי הנדבב הזזזהה ..
מהרגע שקראתי עליו בפרק ידעתי שהוא יעשה צררות ...
אוששרריייק ששלללי,
מ-ד-ה-י-ם # המשך בצורה בהווולללה ..
יום נפפללא ושקקט ,
אוההההההההבתתת =]
יאאאאאאאאאא
גררררררררררררר...
שיחזור לגרמנייייההה!!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!
-ניבו'ש- 😊
אתר האהבה הישראלי