QUOTE (JustTalush @ 08/07/2006) יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אני שומעת ת'שיר iris אם את מכירהה חח יחד עם הסיפורר ואיך זה התאיםםם
יואווווווווווווווווווווווווו
עשית לי מצב רוחחחחחחחחחחחחחח מה שנהרס לי לפני שנייה מסיפור אחר שנגמר פה בסוף שהרס לי הכל....
בבקשההה תספיקייייייייייייי אפילו עכשיווווווווווווווווווווווווווו
אוהבת אותך גלושששששששששששש
טלושש 😁
טל,
שיר מדההההההההים :]]
הכי יפה בעולםם
גללל ,
יצא מקססססססים......
המשששששששך :]
פאק אני במתחחחחחח...
סיפור מדהייים..
המשךךךךךךךךךך
לילושש😊
ואיי זה כלכך יפה מאמושש מחכה להמשךך😊
אוהבת
בר כהן 😊
הסיפור שילי
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...opic=46437&st=0
מדהיםםם מאמיי
תמשיכייי דחוףףףף
תודה יפות שלי..
ליאתי, אני אקרא.. מבטיחה!!!
טלוש, אני לא מכירה את השיר..תודה על התגובה!!
עדידוש איזה יפה אתתת ואת צודקתתתת
גלוששששששששש עכשיו את מכירההה
תורידייייי
הגירסה המקורית של goo goo dolls
ויש לו חידוש עכשיו של רונן קניג משהו כזה חחח
משו טובבבבבבבבבבבב
מחכה להמשךךךך
מדהימה שלי הפרק הזה מדהים כמוך..
ממש ממש אהבתי.. ובמיודח בגלל שהוא ניכתב על ידיך.
אני כל כך במתח, וכל כך התמכרתי..
עד שהגעתי למצב שאני פשוט מ ת ח נ נ ת שתשימי עוד המשך!!
חיחי..
אוהבת אותך, פיייי.. יותר מידי..
חיח..
סתיוו'ששש. . 😊
תודדדדהה!!
סתוו'ש מתה עליך בובי!!
בתאלו'ש.. קשה לך לענות באייס? [=
כותבת המשך !@
לא רוצה לדבר עם אף אחד..=/
מצטערת..
מקווה שיצא לכתוב עוד אחד היום !@# יש מסיבה בערב ורופא שיניים.
אוהבת 3>
נשארתי לבד בחדר.. עם דפיקות לב מוזרות, ביטני כאבה מרוב ההתרגשות.. והפעם.. יכולתי להיאנח ולומר שאני קצת יותר מאושרת........
פרק 8:
השעה הייתה 20:56 דקות.. וידעתי שאור מדייק.
"אמא, אני יוצאת.. אני יכולה כסף?" שאלתי אותה
"עם מי? לאן?" היא שאלה
"עם אור" עניתי
"אור?"
"כן.. איתו, אני אסביר לך אחרי-זה אני לא רוצה לאחר"
"תחזרי מוקדם.. יש לך מחר תגבור" היא הזכירה לי
"כן אני זוכרת!" עניתי ולקחתי את המאה שקלים שהיא תמנה לי ביד ויצאתי החוצה.
האוויר הקר נשב בצווארי והכה בו בחוזקה..
צמרמורת עברה בגופי..
הבטתי על צג הפלאפון, 20:59 . הוא צריך להגיע כל רגע.
דפיקות הלב התגברו וביטני החלה להשתולל.
אכן, התגעגעתי אליו.
ובדיוק כשהמספרים על צג הפלאפון השתנו ל- 21:00. הוא הגיע כשחיוך ענק פרוש על גבי פניו.
נכנסתי לצידו למכונית, וריח של בושם מוכר הגיע לאפי.
"היי" עניתי בביישנות..
"היי" הוא אמר ונשק לי בלחי, גל של צמרמורת עבר בי.. "לאן ניסע?" שאלתי
"חשבתי על הגלידרייה.. מקום נחמד שאפשר לדבר בו" הוא אמר
"אחלה" עניתי והוא החל לנסוע.
כשעצר ברמזור הראשון הפעיל את הרדיו. חייכתי אליו.
שנינו שתקנו ממבוכה.
כשהגענו לגלידרייה התיישבנו בפינה, הוא ישב מולי וידיו החזיקו בידיי.
"כרגיל?" הוא שאל
"כן" חייכתי ושמחתי שהוא זוכר את הטעם האהוב עלי. הוא השאיר אותי לשבת לבד כשהלך לקנות לנו גלידה טעימה.
הוא חזר עם שתי כוסות גלידה והתיישב לידי. הוצאתי כסף מכיסי כדי להחזיר לו.
"מה פתאום!" הוא ענה
"בבקשה אור, תן לי לשלם" אמרתי בקול רך.
"בפעם הבאה את!" הוא אמר, וחייכתי משמחה שתהיה פעם הבאה.
"אז.. איך את מרגישה?" הוא שאל
"די בסדר..." עניתי "ואתה?"
"גם" הוא שאל.. "איך הולך עם הבגרויות?"
"נחמד מאוד, בגרות אחרונה בשבוע הבא"
"יפה מאוד! ומתי את מתגייסת?"
"בעוד ארבעה חודשים" עניתי
"או.. בדיוק מתי שאני משתחרר" הוא ענה וחייכתי. "ילדה גדולה" הוא הוסיף והחיוך די ירד מפני.
"ובחצי שנה הזאת.." הוא אמר והביט בעני.. "שלא הייתי" הוא הוסיף "מה היה בה?"
"המון עצב" אמרתי "וכאב" הוא השפיל את ראשו "תרצה לספר לי למה?"
"כן" הוא אמר
הבטתי בו וחיכיתי לתשובה.
הרגשתי איך ידינו נצלבות.. ואיך מגע גופו מחמם את גופי.
"זה לא התחיל כשחזרתי מהשטחים, זה היה עוד לפני זה" הוא אמר
"כשהיינו שנה?" שאלתי
"לא.. מה פתאום! חודש-חודש וחצי אחרי" הוא השיב "הם הכניסו לי לראש ששנה זה הרבה זמן, וכשקלטתי שזה נכון.. הייתי עיוור" הוא אמר
"מי זה הם?"
"החברים" הוא השיב "כשיישבנו בבית של אחד מהם..קלטתי את זה. אבל בצורה אחרת, והחלטתי שזה מספיק לי.. לא חשבתי עליך.. ורק עכשיו אני מבין מה הפסדתי" הוא אמר..
"אז לא אהבת אותי באמת כמו שאמרת? סתם היית איתי שנה וחודשיים?"
"לא! אני אהבתי אותך!" הוא אמר והשפיל את ראשו.. "ואולי עדיין.." הוא התחיל לומר אך הפסיק.
"הייתה לי מישהי בשנה הזאת" הוא אמר "בערך חודשיים." הוא הוסיף ולא הבנתי למה מספר לי זאת, אך רק שתקתי .. שתיקה כואבת.
"בחודשיים האלה הבנתי כמה אני מתגעגע אליך..כמה מיוחדת היית- ונשארת. אבל פחדתי לחזור.. חשבתי ששכחת אותי, שאת שונאת אותי ולא רציתי להיפגע" הוא אמר "וזה הכל! "
"אוקי" עניתי ובלעתי את רוקי שהצטבר במשך הזמן בפה.. לא ידעתי מה לומר.
כן, הייתי פגועה.. אך השמחה גברה על הכאב ברגע ששמעתי את מילותיו.
"אני חושב.." הוא התחיל לומר והפסיק. "לא משנה! " הוא אמר "תאכלי!" הוא צחק
"כן" עניתי והתחלתי לאכול מהגלידה שהתחילה לנמוס.
כעבור שעה יצאנו מהגלידרייה ונכנסנו למכונית.
"רוצה לעלות?" שאלתי כשהגעתי הביתה, השעה הייתה 11.
"לא, אני לא רוצה להפריע.. שיהיה לך בהצלחה מחר!" הוא אמר והביט בי..
"תודה" אמרתי וחייכתי, נשקתי לו בלחי.. ויצאתי מהמכונית.
הוא הביט בי, וכשטרקתי את הדלת שמעתי את רעש המכונית הנוסעת.
נאנחתי.
עליתי לחדר, החלפתי בגדים.. ואט אט, עצמתי את עני.. והפלגתי לעולם החלומות על אור שלי....
