מממדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךך
תודה....
ותודה על היחס בנות 😊
אח"כ אל תבקשו המשכים
מדהים [=
היה שווה לחכות P=
פרק פיצוי.. תגידו שלא .
כל כך שמחתי לראות אותו . הוא היה השביעיסט הקטן שלי כשאני הייתי שמיניסטית , אני זאתי שהכרתי לו את כולם ודאגתי שהוא יהיה במרכז העניינים .
אחריי רבע שעה שמעתי ציפצוף .
יצאתי החוצה וראיתי את אור, עומד ומחכה לי מחוץ למכונית הכסופה שלו .
פרק 107:
ראיתי אותו וצמרמורת עברה בגופי . רטט כזה מוזר, של געגוע . געגוע להרפתקאות האלה .
התקרבתי אל המכונית שלו , הוא חייך אליי , את עניו לא ראיתי , הוא היה עם משקפיי שמש , השער שלו עמד באופן מושלם , הוא לבש חולצה ירוקה וגינ'ס .
"היי" נתתי לו נשיקה בלחי
"היי.. כנסי " הוא אמר ..
נכנסתי ונסענו . הוא שם מוזיקה בשקט . לא דיברנו כל הנסיעה .
--
הוא הגיע כשחיוך ענק פרוש על גבי פניו.
נכנסתי לצידו למכונית, וריח של בושם מוכר הגיע לאפי.
"היי" עניתי בביישנות..
"היי" הוא אמר ונשק לי בלחי, גל של צמרמורת עבר בי.. "לאן ניסע?" שאלתי
"חשבתי על הגלידרייה.. מקום נחמד שאפשר לדבר בו" הוא אמר
"אחלה" עניתי והוא החל לנסוע.
כשעצר ברמזור הראשון הפעיל את הרדיו. חייכתי אליו.
שנינו שתקנו ממבוכה.
כשהגענו לגלידרייה התיישבנו בפינה, הוא ישב מולי וידיו החזיקו בידיי.
--
נזכרתי באותו היום שיצאנו שוב בפעם הראשונה , אחרי שנה וחודשיים שלמים .
"על מה את חושבת?" הוא אמר ועצר ברמזור הראשון ואז המשיך לנסוע.
"סתם.. על הכל .. "
"אהה.." הוא אמר.. "מתאים לך הגלידרייה שעל החוף?"
"מעולה" חייכתי .
הוא הסתובב בכיכר וחנה בחנייה. הוצאתי את החגורה ויצאתי החוצה.
הלכנו אחד ליד השני , צמודים , יכולתי לחתוך את האוויר עם סכין .
התיישבנו בגלידרייה , הוא הזמין לעצמו כרגיל ולי גלידת וניל כמו שאהבתי .
"תראה אור... " אמרתי . הוא הביט בי במלוא תשומת הלב..
"אני לא אגיד ששכחתי אותך , אבל אני המשכתי הלאה.. אם אתה מבין "
"אני לא מבין גל .. " הוא אמר בשקט , דיברנו בשקט כדיי שאנשים לא יישמעו , אהבתי את הקול שלו , הקול הסקסי שלו ,
"אין פה מה להבין.. שמע אור , אני באמת שמצטערת על כל הקטע עם הבגידה, אין לי תירוץ , אין לי הסבר למה עשיתי את זה, אבל אני המשכתי הלאה אחריי שנפרדנו ואחריי שפגעת בי "
"אני? אני פגעתי בך?" הוא שאל המום
"כן אור.. חזרת אליי זרקת אותי ככה כמה פעמים . זה פוגע אור, הדיבור שלך , מזלזל, משפיל מה חשבת שאני אחכה לך?"
"אני לא יודע מה לומר לך... אני רוצה לחזור אלייך גל " הוא אמר
"אחלה רצון " עניתי בעצבים ואכלתי מהגלידה .
"חחח אני אוהב שאת עצבנית "
"יופי אור , בוגר" אמרתי
"טוב מה את עצבנית ... ?"
"עיצבנת . "
"אז אפשר לשיר לך שיר?" הוא שאל
"אפשר" חייכתי ..
הוא הביט בי ואמר לי לאט
"תראי, אני לא יודע מה קרה בינינו
אבל כתבתי לך שיר"
הוא אמר ואני חייכתי . הו , אני זוכרת את החיוך הענק הזה , כאילו זה היה אתמול .
"אני יושב בחדר והשעה כבר מאוחרת,
מסתכל לך בעיניים
אבל את לא מדברת
והשקט הזה שמשתלט על האהבה
שפעם פעמה
אני לא יודע מה קרה"
עברה בי צמרמורת. נזכרתי ברגעים היפים שלנו ביחד וכאב לי הלב. איך וויתרתי על דבר כזה?
"גל.. " הוא אמר והפסיק לשיר .. "מה קרה בינינו ? השקט השתלט על האהבה.. "
"אור... תמשיך לשיר" חייכתי .
השתקתי אותו .
הוא המשיך לשיר..
"אז למה לבכות
תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות
אני פה
אז נדבר על הכל,
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור
כי כשרוצים באמת,
פתאום יש דרך לתת
ואת תראי שהלילה יעבור"
--
"אני חייב לעשות את זה.." הוא אמר וקירב את ראשו..
"את מה?" שאלתי בשקט כדי לא להפריע לאחרים.
במבט חטוף הבטתי לאחור והחברה צפו בסרט..
"את זה" הוא אמר והתקרב אלי עוד טיפה..
הרגשתי את נשימותיו על פני, ואיך עניו נעצמות באיטיות.
הרגשתי את ידו משתלבת עם ידי, ואיך כל ליבי דופק ורועד.
שפתיו נגעו טיפה בשפתי.. והרגשתי מין רעד מוזר בכל גופי.
עצמתי את עניי ונסחפתי.
התנשקנו... בסרט הכי לא הגיוני בעולם שנתנשק.
הוא התנתק משפתיי..
--
הזכרונות פשוט עלו והציפו אותי . הרגשתי איך אור מנגב לי את הדמעות תוך כדיי שהוא שר. חייכתי אליו . ופשוט , בכיתי .
--
הוא חייך אלי בחזרה.
"תראי.... אני חושב על זה בערך שבועיים" הוא אמר ועכשיו זאת הייתה המציאות..
"על מה?" שאלתי..
"עלינו" הוא אמר.. לא עניתי, ידעתי שברגע כזה אני אתקפל ולא אומר לו שגם אני.
"אני מתגעגע אליך.. אני.." הוא אמר ושתק..
"אני" התחלתי לומר..
"תגידי את.." הוא אמר..
"לא.. תגיד אתה!" השבתי..
"אוהב אותך?" הוא שאל..
חיוך ענק התנוסס על פניי, וברגע שראה אותו גם שלו.
"גם אני אוהבת אותך.." עניתי לו... והתקרבתי אליו.
לקחתי אני את הפיקוד.. ובלי להרגיש.. נשכבנו שנינו על הדשא הלח,
הבריזה הקרה מקפיאה אותנו, אך בליבינו.. תחושה חמימה ונעימה.
התנשקנו.... זרמים עברו בגופי.
הרגשתי איך אני חוזרת שנה אחורה, לרגע שבו נעשנו חברים..
--
הוא סיים לשיר , הוא התקרב אליי , הרגשתי את הנשימות שלו על פניי, איך עניו כבר מתחילות להעצם והשפתיים שלו נוגעות לא נוגעות , ואני? מסיטה את הראש אחורה ועוצרת הכל .
איזה יפה [=
ורגע , היא לא התנשקה איתו , נכון ?!
זה היה רק זיכרון , לא ?!
מדהיםםם !!
יופפפיי יאללה לא צריך את אור,
שלא תתנשק איתו !
2 פרקים נדירים
תמשיכיי קופיפה
מוואאה
הא ? מה הולך פה \:
למה היא הלכה להיפגש עם אור בכלל ..
לפחות היא יודעת לעצור ת'צמה ..
לא כמוני !!! :[
2 המשכים מדהימיייייים :]]]
קצת יחס . מה קורה פה בזמן האחרון ?
מוושלם!!
שלא תתנשק איתווו
או שכן *מרים גבות*
חיחיחי
המשךךךךך..
אתר האהבה הישראלי