משעמם אחושרמוטה יצא .
הם עזבו אותו .
חזרנו למלון . כולם המומים , כולם כואבים
ואני חולת איידס.
פרק 104:
פתחתי את דלת הבית .
"אני בבית" צעקתי
"גלללל.. כמה התגעגעתי אלייך" סתיו קפץ עליי
"מי זה?" הוא שאל והביט מאחוריי .
"ערן " אמרתי
"חבר חדש? מאילת?"
"לא מאמי... " אמרתי וערן נכנס ביחד איתי לחדר. אמא נכנסה אחריי.
"שלום ילדה יפה שלי" היא חיבקה אותי.. "שלום" היא אמרה לערן
"היי" הוא חייך במבוכה
"אמא , זה ערן חבר שלי " היא חייכה ויצאה מהחדר.
"יש לך חדר ממש יפה "
"תודה " חייכתי "ואי, זאת פעם ראשונה שלך בחיפה?"
"לא... הייתי "
"אהה.. אל תדאג.. אתה תכיר את כולה עד מחר [: " חייכתי .
"יותר חשוב הבדיקות שלך..." הוא אמר
"אה כן.. אני צריכה לקבוע תור "
"תקבעי עכשיו"
"ומה עם ההורים שלי? לא לספר להם?"
"לא.. עד שלא תדעי אם יש לך איידס למה להדאיג אותם?"
"צודק... ואי מוזר לי לשמוע את המילה איידס עליי "
"את תעברי את זה כל-כך מהר אהובתי... מבטיח לא להשאיר אותך לרגע לבד"
"תודה" אמרתי לו ...
"בכיף.. "
"אני הולכת להמציא משהו לצבא.. אני לא רוצה להתגייס "
"למה?" הוא היה בהלם
"כי אם נשאר לי כל-כך קצת לחיות... אני לא רוצה לבזבז את זה על הצבא "
"אל תגידי את זה! אולי את לא חולה , תהיי אופטימית "
"צודק, אבל עדיין אני הולכת לא להתגייס . ויאלה לפרק מזוודות ולישון .. אני גמורה"
"אוקיי " הוא אמר ושנינו פירקנו את המזוודות והלכנו לישון.
התעוררנו כבר בבוקר.
היינו כל-כך עייפים מהנסיעה לאילת .
השלמנו שעות שינה.
"בוקר טוב" חייכתי אליו
"בוקר טוב אהובתי" הוא אמר ונתן לי נשיקה בפה
"אני מצחצחת " אמרתי ויצאתי מהחדר לשירותים.
צחצחתי שיניים בזריזות וחזרתי לחדר, ערן הלך במקומי ופתחתי את המחשב.
התחברתי לאיסיקיו שלי וכתבתי אוואי :
"עכשיו גיליתי שאני אשם
אני חושב על זה ולא נושם "
עם ערני המדהים שלי .
ראיתי את אור קורא מייד את האוואי וגם שולח הודעה.
אור אומר\ת:
גל?
גל אומר\ת:
אה?
אור אומר\ת:
מה קרה? מה זה האוואי הזה?
גל אומר\ת:
סתם...
אור אומר\ת:
איך היה באילת?
גל אומר\ת:
כיף...
אור אומר\ת:
מה את כל כך יבשה?
גל אומר\ת:
תנחש..
אור אומר\ת:
גל אני בא במטרה טובה, באלוהים שאני אוהב אותך
לרגע לא הפסקתי לחשוב עלייך בזמן שלא היית
הרגשתי כאילו אין לי אוויר לנשימה
וכמו שכתבת אני יודע שאני אשם , וכשאני חושב על זה, אני לא נושם .
גל אומר\ת:
אין לי מה להגיד לך .. באמת אור....
עשית את שלך.. פגעת בי.. נגמר.
אור אומר\ת:
ואפילו עוד צ'אנס לא תתני לי?
גל אומר\ת:
אני לא יודעת... אתה משחק בי ופוגע בי....
אור אומר\ת:
אני מצטער גל.. אבל בשבועיים האחרונים כל-כך השתנתי
וחוץ מלהתגעגע אלייך כל היום לא עשיתי כלום... גם שכבתי כל היום בבית בגלל הגב.. יש לי בעיות ...
גל אומר\ת:
אהה אני מקווה שתרגיש טוב.
אור אומר\ת:
תודה.
חזרת לערן?
גל אומר\ת:
כן
אור אומר\ת:
וטוב לך איתו?
גל אומר\ת:
טוב לי...
אור אומר\ת:
אני שמח.
באמת שיהיו לך חיים מאושרים.
גל אומר\ת:
תודה. גם לך
אור אומר\ת:
אז אני מבין שאין מצב ביננו?
גל אומר\ת:
אני לא חושבת...
אור אומר\ת:
אהה אוקיי . חיים טובים. ביי
גל אומר\ת:
ביי
"תתעלמי ממנו ... הוא לא שווה את זה.. " שמעתי את הקול של ערן
והוא היה מאחוריי עם מגש מלא באוכל .
"יאו הכנת לי ארוחת בוקר?"
"כן " הוא אמר "מפנק את הנסיכה שלי "
"תודה אהובי.. " אמרתי מנשקת אותו בפה בעדינות.
----
היא נישקה אותי בכל-כך עדינות וגרמה לי לצמרמורת . אני מקווה שאבא יסכים לי להישאר פה כמה שיותר. כל-כך כיף לי איתה.
"אה גל ... אחריי שתסיימי לאכול אנחנו נלך למרפאה יעשו לך בדיקת דם..."
"אהה.. מה קבעת תור?"
"כן" אמרתי "זה בסדר?"
"בטח.. " היא השיבה "תודה" היא חייכה אבל ידעתי שמבפנים היא מתה מפחד. היא אכלה בשקט את הארוחה שלה. כמה יפה.
היא נראתה כל-כך עצובה. ואני אכלתי את הלב שלי מבפנים .. עד שהכול מסתדר לי .. עד שהכול מסתדר לה וככה זה יוצא? פחדתי פחד מוות שהתוצאות יהיו חיוביות אבל ידעתי שעד אז הדרך תהייה ארוכה.
אבא שלה דפק על הדלת ונכנס.
----
"היי אבא " היא חייכה והוא חיבק אותה חיבוק ארוך..
"איך רזית ! אלוהים ! מה לא אכלת שמה כלום? " הוא אמר לי וצחקתי.. הוא דיבר כל כך מהר.. "שלום" הוא חייך אל ערן . ערן חייך אליו בבושה בחזרה.
"בטח שאכלתי כל היום רק אכלתי אתה לא יודע"
"איך היה?" אבא שאל
"היה ממש כיף אבא .. אתה יודע... אילת .. תמיד כיף שמה"
"כן... ואני מקווה שלא עשית יותר מידי שטויות " הוא אמר ואני הבטתי בערן.
"לא אבא.. לא עשיתי"
"יופי.. אהה ודחו לך את הגיוס לנובמבר "
"מה? אתה רציני?" הייתי בהלם... לפחות הייתי שמחה שדחו אותו.. עד אז אני כבר אדע אם יש לי איידס או לא
"כן... מה אפשר לעשות"
"כלום... לא נורא" אמרתי
"כן... טוב.. אני לא אפריע .. בתאבון " הוא אמר ויצא.
"כל עקבה לטובה.... " ערן אמר .. ואני חייכתי והרגשתי הרבה יותר טוב... אני כל כך אוהבת את הילד הזה........
----
שכבתי במיטה שלי כמו נכה. הגב שלי הרג אותי .
רק חשבתי על גל והלב שלי התפוצץ. אכלתי את עצמי מקנאה
"מה קורה אחי?" הדלת נפתחה ובן הופיע בה
"אה? מה אתה עושה פה?"
"שכחת קבענו?"
"אה.. לא... כנס" אמרתי והוא נכנס ואני התרוממתי
"מה יהיה עם הגב שלך?"
"אין לי שמץ.. הוא כואב כוס עמק" אמרתי והוא עשה מבט מרחם..
----
"אני.. אוהב... אותך " הוא אמר ונישק אותי מלא נשיקות בפה והשכיב אותי על המיטה
"גם אני אותך חתיך שלי" אמרתי בקול תינוקי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה
"אז מה? חופש... חייבים לעשות משהו " אמרתי
"ברור.. בואי ... "
"סבבה.. מה אפשר? לאן בא לך?"
"מה שבא לך .. אני אחרייך "
"בוא נלך לגרנד קניון .. אני רוצה לקנות כמה דברים"
"בכיף יפה "
"טוב.. אז אני מפנה את הדברים שלנו למטבח .. אתה מתארגן?"
"כן " הוא אמר..
הורדתי את כל הדברים לכיור ושטפתי אותם .
עליתי למעלה וערן היה בשירותים.
הוצאתי מהארון חצאית גינ'ס עם גופייה בצבע צהוב ושמתי את הבאפלו השחור שלי.
ערן נכנס ונישק אותי בפה.
"למה?" שאלתי
"סתם כי אני אוהב אותך "
"גם אני קוף " אמרתי וצחקתי .
לקחתי מהארנק של אבא שישן 200 שקל ואת המפתחות של האוטו.
השארתי לו פתק שלקחתי את האוטו .
יצאנו החוצה והתנעתי.
"אז מה .... אני זאתי שיש לה רישיון ? " צחקתי עליו
"חחח מה את צוחקת עליי... אני בדרך לעשות .. יש לי טסט בסוף אוגוסט "
"שמן שלי.. " אמרתי "ואז תבוא כל הזמן לחיפה נכון?"
"ברור" הוא אמר
"לבית קברות.... לבקר אותי "
"מה את טיפשה? שתקי !"הוא אמר
"חחחח " צחקתי "קח בקלילות "
"לא גל .. אני לא מסכים לך לדבר ככה "
"טוב אבא "
"שש" הוא צחק והפעיל את הרדיו על פול ווליום , האוטו כמעט התחיל לקפץ
הגענו לגרנד תוך חצי שעה .
"תכיר ... זה הגרנד קניון " אמרתי וחניתי
"מעניין.. " הוא אמר וחייך והסתכל ישר לעניים שלי......
"איזה עניים יש לך " הוא אמר לי
"לך יש יותר יפות "
"לא... לך " הוא אמר ואני פשוט נישקתי אותו .
ירדנו מהאוטו ונכנסנו לגרנד... והתחלנו להסתובב (:




