פרא א:עושר שווה יותר מאושר ?
זאת הייתה שעת ערב מאוחרת,הוא פרץ למקום עבודתה
הוא לא ידע שהיא שם.הוא כבר עמד ללכת ופתאום הוא שמע כל מאחוריו "מי שם?",
הוא לא זיהה את הקול הוא חשב שתפסו אותו אז הוא הסתובב והתחיל לברוח.היא והשומר רדפו אחריו
כשהשומר ראה שהוא לא מצליח לתפוס אותו הוא החליט לרות לכיוונו
שלוש יריות נשמעו,אף אחת לא פגעה בו אבל הוא הסתובב ובזמן הסיבוב ירה לכיוון השומר
היריה פגעה בה,באהובתו .הוא לא ידע את זה והחליט לברוח מהמקום הוא חזר הביתה.
יום למחרת הוא התקשר אלייה רצה לדבר איתה אבל אמא שלה ענתה לו במקום (היא עדיין חייה עם ההורים) הוא שאל אם אפשר לדבר איתה,
אמא שלה אמרה "היא...היא בבית חולים" לפני שהוא הספיק לשאול מה קרה היא אמרה לו "אתמול פרצו למקום עבודתה וירו בה...מצבה קשה"
הוא היה בשוק הוא לא ידע שהוא ירה באהובתו.
יא מאמי איזה יפה ממש אהבתי!
יש לך את זההה!
פעם ראשונה שאני קוראת משהו שאתה כותב
ואתה ממש מוכשר
תמשיך לכתוב תמיד
לאב,
יפיתי=]
תודה לך
פרק ב:לספר את האמת או לשקר ?
הוא לא ידע מה לעשות אבל מה שהוא ידע זה שהוא ממש מצטער.
הוא נסע לבית חולים לראות אותה,הוא פחד לספר לה את האמת.
הוא ידע שהוא לא יוכל לחיות עם עצמו יותר,עם הידיעה שהוא ירה באהובתו.
הוא הגיע לבית חולים הוא ניכנס לחדר שלה...הוא התחיל לדבר איתה היא הייתה בהכרה
הוא ראה שהיא פצועה קשה,הוא דיבר איתה כרגיל
היא אמרה לו "איזה יופי שאתה כאן...אני זקוקה לך עכשיו יותר מתמיד"
הוא השיב "על תדאגי אני פה" אבל בתוך תוכו הוא ידע שאם לא הוא היא לא הייתה במצב הזה מההתחלה..הרופאים ביקשו ממנו לצאת,הוא יצא.
כל הזמן הקול של אהובתו נשמע אצלו בראש "אני זקוקה לך עכשיו יותר מתמיד "
הוא כל הזמן ידע שכל זה קורה ביגללו שאם לא הוא היא לא הייתה צריכה עכשיו להיות פה,היא לא הייתה זקוקה לו כל כך.
הוא החליט לספר לה את האמת אבל הוא לא ידע איך גם ככה הרופאים היו בחדר ואסור היה לו להיכנס הוא החליט ללכת בינתיים הביתה לנוח קצת ולחזור אחר כך ולספר לה את האמת,אותה האמת המרה זה שהוא אחרי לפציעתה ולמצבה הקשה
פרג ג:הפחד הגדול מכל
הוא פחד לספר לה,הוא אפילו לא רצה להאמין לזה,
לזה שהוא ירה באהובתו.הוא היה בהכחשה אבל בתוך תוכו הוא ידע את האמת שהוא ירה בה
ואם יקרה לה משהוא,אם היא חס וחלילה תמות זאת תיהיה אשמתו
שהיא עלולה למות ביגללו,שבמקום למנוע ממנה את התקופה הכי קשה בחייה הוא יצר אותה
הוא לא רצה לספר לה אבל הוא ידע שהוא צריך
בסופו של דבר הוא ניגש לחדר שלה בבית חולים וסיפר לה הכל
"יש לי משהוא לספר לך" הוא אמר והוסיף "אני מצטער..."
היא שאלה אותו על מה הוא מצטער
הוא השיב לה "אני...אני זה שפ..רץ לעבודה שלך וזה שירה בך ..אני לא ידעתי שאני יריתי בך אני ממש מצטער"
היא שתקה והבעת הפנים שלה נעלמה כאילו היא לא קיימת כאילו אין לה זהות
הוא אמר "תגידי משהוא בבקשה ממך ""תנזפי בי..תרביצי לי אבל על תשתקי "
היא עדיין לא ענתה.
יוואווו זה עצובבב...😢
מאמייי תמשיךךך זה ממש יפההה
מחכהה להמשךךךך!!
אתה כותבבב מדהיםםםםםם
יפיתי=]
פרק ד:האכזה,הפחד והשינאה
עברו לה הרבה מחשבות באותו הרגע
היא כבר לא ידעה מי עומד לידה,היא כל כך פחדה ממנו היא הייתה כל כך מאוכזבת
היא לא רצתה לראות אותו יותר בחיים
היא אמרה לו "אני לא רוצה לראות אותך יותר....איך יכולת ?"
הוא הלך אבל לפני שהוא יצא הוא אמר לה "אני מצטער..."
גם הוא כעס על עצמו שהוא ירה בה
הוא לא ידע מה לעשות היא הייתה במצב הזה ביגללו
זה הדבר היחיד שהוא חשב הדבר היחיד שהוא היה יכול לחשוב באותו רגע
הוא היה פגוע לא ביגלל שהיא זרקה אותו הוא היה פגוע ביגלל מה שהוא עשה
הוא הבטיח לעצמו שהוא איך שהוא יפצה אותה
אבל הוא לא ידע איך הוא גם לא ידע אם זה לא מאוחר מדי
ל=אאאאאא
זה לא מאוחרר מדיייי!!!
קדימההה שיילחםם עליהה חחח
נסחפתיייייי😁
יאללהה מאמושש המשךךך דחוףף!!
קדימהה תגיבוווו י'שמניםםם!!!
חחח מוואה ענקית,
יפיתי=]
אוקיי...פרק ה:סיכוי אחרון
הוא הלך לבקר אותה בבית חולים כמו שהוא עשה בכל יום
למרות שהוא ידע שהיא לא רוצה שום קשר איתו ,הוא בא לשם
הוא לא ידע מה לעשות ,איך להחזיר אותה עליו .
הפעם הוא העיז לדבר איתה,הוא אמר לה ”אני מצטער…עשיתי טעות ,טעות נוראית…לא ידעתי שאת שם לא ידעתי שאני יורה בך“
היא ענתה לו:“לא הייתה צריך להיות שם ביכלל…“
”אני יודע…גם על זה אני מצטער“הוא ענה לה
היא אמרה לו שהיא לא תסלח לו בחיים על זה
שהיא לא רוצה לדבר איתו יותר או לראות אותו
הוא אמר לה ”אני מבין…אבל אני לא מתכוון לוותר …אני אבוא לפה כל יום אני אהיה פה כל הזמן עד שתסלחי לי..עד שתחזרי עליי“
יווופיייי!!
שיילחםםם!לא לותר!!!😛
סיפורר יפההה תמשיךך בובייי
אוהבת,
יפיתי😊
פרק ו הסיכוי שאבד?
יום לאחר מכן הוא נהרג בתאונת דרכים
יש לך בלוג.. נכון?
קראתי את זה בבלוג שלך ..
סיפור נוגע ללב $ דרמתי משהו ..
יש לך כתיבה מאוד מיוחדת ..
אני אשמח לקרוא עוד דברים שלך..
יום מקססים,
דניאלוש =]
וואוו איזה עצוב..😢
אהבתי מאמי!
אשמח לקרוא עוד דברים שלךך
אין ספק שהיה סיפור נורא יפה!
אוהבת,
יפיתי😊
QUOTE (דניאלוש_הבובה @ 17/07/2006) יש לך בלוג.. נכון?
קראתי את זה בבלוג שלך ..
סיפור נוגע ללב $ דרמתי משהו ..
יש לך כתיבה מאוד מיוחדת ..
אני אשמח לקרוא עוד דברים שלך..
יום מקססים,
דניאלוש =]
כן יש לי בלוג
..
חח תרגעו זה לא הפרק האחרון יש עוד פרק ...אני ארשום אותו בערב
תודה על התגובה שלך כל מה שרשמתי עד היום אולי חוץ משיר שתיים נמצא פה ובבלוג שלי..
אההה פיווו חחח
מחכה להמשךך מאמי 😁
יפיתי😊
