החלטתי לרשום עוד סיפור.. לא יודעת פתאום בא לי הרעיון
מקווה שתאהבו =]
בכל מקום אני שומעת את המילה הזאת
אהבה... מזאת אהבה!? אף אחד לא יודע להגיד
בכל מקרה לי אף פעם לא הייתה אהבה... ואם לומר את האמת אני לא סובלת 😛
קוראים לי רותם ואני בת 15 וחצי.. שיער שטני עם גוונים.. עיניים ירוקות.. 1.63 כמו שכבר הבנתם אני לא מיוחדת
מחר מתחילים הלימודים.. ואני מתחילה כיתה י'... שיכבה חדשה אנשים חדשים
אין לי הרבה חברות.. אבל הקצת שיש הם הכי מושלמות בעולם
דנה.. שהיא החברה הכי טובה שלי.. היא כמו אחות תאומה
הכל אנחנו עושות ביחד..
יש לה שיער שחור פחם עיניים חומות והיא בערך בגובה שלי
אבל התחביב הכי גדול שלה הוא לדבר על בנים... כל היום בנים!
אני האמת לא מבינה אותה.. כמו שכבר הבנתם בנים זאת לא כזאת התלהבות בשבילי
ויש את נדב.. שהוא הידיד הכי טוב שלי.. כמו אח שלי
יש לו שיער חום ועיניים חום דבש.. והוא 1.70 בערך
כל בעיה שיש לי אני פונה אליו
אלה שני האנשים הכי קרובים אליי.. אני מדברת איתם על הכל
אבל מה.. הם אומרים שאני מוזרה ולמה? כי אני לא רוצה אהבה בחיים
אהבה?! למה היא טובה בכלל? אנשים רק סובלים ממנה
אני שמחה במה שיש לי.. ומקווה שהאהבה גם לא תגיע אליי בקרוב
כן כן זה נשמע מוזר אבל אני לא רוצה להתאהב
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסיפור שלי מתחיל יום לפני תחילת הלימודים
השעה הייתה בערך 4 אחר הצהריים
אני דנה ונדב היינו אצלי בבית... מנצלים את השעות האחרונות של החופש
אני-זהו עוד כמה שעות אנחנו נלמד שוב.. בכיתה עם כולם
דנה-כן.. מבאס =\
נדב-למה?! יהיה סבבה נכיר אנשים חדשים והכל
דנה-בנים חתיכים
אני-רק על זה את חושבת!
דנה-מה רע?! אולי אני ימצא אהבה?!
אני-תהני לך
דנה-אוי רותם אני לא מבינה מה יש לך.. מה רע באהבה?
אני-אל תתני לי להיכנס לזה שוב
נדב-דנה עזבי אותה זה כמו לדבר לקיר
דנה-אני שמה לב
אני-טוב צאו מהבועה רגע.. מתי נפגשים מחר?
נדב-בבוקר?
אני-יופי נדב.. אתה נורא מצחיק היום
דנה-ברבע ל-8 מתחת לבית שלי!
נדב-למה?! למה לא אצלי?!
דנה-כי אני הכי קרובה לביצפר!
אני-אולי דיי לריב! מחר ברבע ל8 אצל דנה
נדב-כן המפקדת!
אני-מכוערים אתם...
דנה-רגע תגיד נדב.. ירון ילמד איתנו? (ירון היה אחד הבנים היותר יפים בשיכבה... הוא ונדב היו חברים)
נדב-לא...
דנה-בזבוז של יופי!
אני-דנה? סתמי
דנה-טוב טוב יא נזירה
אני-נזירה!? חכי חכי
קפצתי עליה והתחלנו ללכת מכות בצחוק... נדבר מסתכל מהצד ונהנה
הוא ישב על המחשב.. כנראה שיחק במשו.. לא שמנו לב
נדב-רותם שלחו לך אישור
אני-אישור?
נדב-באיסיקיו
אני-מי?
נדב-לא יודע.. קוראים לו רועי
אני-תביא לראות
קמתי והסתכלתי במחשב... לא הכרתי אותו.. לא רציתי לדבר איתו.. שמתי אותו באיגנור
דנה-מה את עושה?! אולי הוא חמוד?!
אני-וזה מעניין אותי כי?
דנה-את מוזרה...
אני-את עדיין אוהבת אותי!
דנה-כן לצערי
אני-יא רעה!
באתי לקפוץ עליה שוב ונדב עצר אותנו
נדב-טוב טוב בואו נרגע.. לראות אותכן רבות זה לא כזאת אטרקציה
אני ודנה הסתכלנו אחת על השניה..
אני-את חושבת מה שאני חושבת?
דנה קרצה לי ושתינו קפצנו על נדב...
סתם המשכנו לריב בצחוק... והמשכנו להעביר צחוקים
עד שנדב ודנה הלכו...
אירגנתי את התיק.. דברים אחרונים והלכתי לישון
קמתי בבוקר.. לבשתי את החולצת ביצפר.. ג'ינס.. סידרתי תשיער
לא הכי השקעתי.. כי בכל זאת לא הלכתי לחפש שום דבר.. ולא רציתי להיות מהבנות שמחפשים אותם
הגעתי לדנה.. נדב כבר היה שם.. ושלושתינו הלכו לכיוון השער
נכנסו לביצפר.. שלשתינו היינו אותה כיתה.. אני ודנה ישבנו אחת ליד השניה
נדב התיישב ליד חבר שלו... והשיעור התחיל
דנה כרגיל בעיניים שלה כבר קלטה את כל הבנים ושמה עין על אחד.. בסוף הכיתה
היא חיכתה שהמורה תקריא שמות כדי שהיא תדע תשם שלו
המורה-רועי מרום
הילד הרים את היד.. ודנה חייכה
היא הסתובבה אליי כיאילו נזכרה במשו
דנה-רגע איך קראו לזה שהוסיף אותך אתמול!?
אני-רועי.. רועי משו
דנה-רועי מרום!
אני-נראלי נו
דנה-תראי מה הפסדת!
הסתכלתי עליו.. הוא באמת היה יפה.. אבל מה לי ולשטויות האלה
אין לי כוח להיכנס לזה! כמו שכבר הבנתם
אבל דבר אחד כן עיניין אותי
למה הוא הוסיף אותי?!
זאת רק ההתחלה.. הרעיון יפה... מקווה שתאהבו =]
|
 |
 |
