נעמה מתוקה שלי אני מזכירה לך שוב תסיימי כבר לכתוב את הסיפור ושלחי לי את כולו!!!!!
גם אם היה לי ספק שיהיה לי מתישו משעמם בחופש אז הוא נעלם עכשיו.. עם כל הסיפורים שכותבים כאן...
בכלל כל מי שכותב סיפור שולח לי לפרטי אבל את המלאאא!!! לא חלקים.. מ-ל-אאאאאאאא!!! שונאת המשכייייים1!!!
חח טוב! שגעת אותי!
חח פיתאום אני רואה רשום 4 עמודים.. סה"כ כתבתי 2 וחצי המשכים...
חחח זהו גם אני שמתי לב
סתם מזכירה לי איזה אחת
טוב שניה אני תיכף ירשום עוד השמך.. אלוש תארח לך חברה בינתיים.. ^-^
😁 😁 😁 :biggrin: :biggrin: :biggrin:
חח שניה ... אבל עוד השמך קצרצר
טוב...קצרצר אני מחכה רק להמשך שלך..אני עייפה מוות ואחריו אני ילך לישון :| :mrgreen: :wink:
יאללה השמך קצרצר
הגיע השעה 6 וחצי. והבנות היו צריכות לצאת. הן הגיעו לבית של שחר ורותם שאלה את אמא שלה "מה אנחנו עושות פה?!" "זה הבית של חבר שלי!" "מה?!!!" רותם פלטה צרחה. "כן, חבר שלי זה משה רבינוביץ'" רותם חשבה לעצמה "שיט!!! מה אני יעשה עכשיו?! טוב נו אולי שחר ישנא אותי בגלל זה ויפרד ממני.."
הן צילצלו בפעמון ומשה רבינוביץ' פתח ת'דלת ורותם אמרה בשקט "חשבתי שאתם משלמים לאנשים שיפתחו לכם ת'דלת.." ויעל ונשקה את משה בלחי ואמרה "שלום". ומשה אמר "שלום, ושלום לך אממ.. מה השם? רותם?" "כן!!! יפה מאוד שאתה עדיין לא סנילי!"
חחח טוב אני שניה מפסיקה
למה?!
תמשיכי רשמת איזה 10 שורות
חח כן אני יודעת.. פשוט הציפו אותי באייסי ברוטתו רגע אז לא היה לי עצבים
יאללה עכשיו אני בבצפר.. הצלחתי להתחמק בלי שההורים יכעסו עליי!! תדעו ת'שיטה.. תראו אמא שלי מעירה אותי כל בוקר.. אז אני לפעמים עושה שהשעון שלה יצלצל יותר מאוחר כדי שהיא תעיר אותי יותר מאוחר כדי שאני אפספס ת'אוטובוס!!!!!!!!!!!1 חיחיחיחיחי...ואבא שלי באותו יום לא יכל להסיע אותי לבצפר... איי איי איי כמה שאני חכמה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז יאללה הנה לכם השמך גדול:
משה הזעיף את פניו ויעל עשתה לרותם פרצוף של "תרגעי!"
ואז שחר בא והוא היה בהלם! הוא לא יכל שלא לפלוט צעקה "את?!?!?!?!??! את הבת של יעל?!" "כן! זאת אני! ואתה הבן של משה הלא סינילי... דרך אגב... כל הכבוד לך!" משה קיווץ את מצחו. כולם הלכו לסלון ואז רותם הלכה עם שחר לחדר שלו. ושחר שאל "מה? זאת את?!" "כן! זאת אני! בדיוק כמו שזה אתה! גם אני הייתי בהלם כשראיתי שזה היה הבית שלך" "טוב! אז תדעי לך שכאן הקשר שלנו נגמר!" "לא... דיי! אל תעשה לי את זה! איך אני יוכל לחיות עכשיו?!" רותם אמרה בציניות מוחלטת.. למרות שהיא טיפה התאכזבה.. היא לא ידעה מה עובר עליה.
"טוב אז זה נגמר?!" "כן!" רותם ניסתה שזה יישמע משמחה.
"מה את שמחה?!" (בשלב הזה זה הצליח לה..) "שזה נגמר כבר!! למה אתה חושב ששבועות ניסיתי להתחמק ממך?! ועכשיו סוף סוף... יש אלוהים!"
שחר עיקם את האף.. "מה את רצינית?!" שחר ניהיה פיתאום אדיש.. רותם הבינה את זה שהוא נהיה יותר עצוב והתביישה בעצמה שהייתה אליו כל כך רעה. "בערך.." אמרה בשקט. שחר ישב על המיטה ולא הוציא מילה. "טוב.. אני חושבת שאנחנו חייבים שיחה אהה?.." התיישבה על המיטה מולו ושמה את ידה על ידו ופיתאום כמו בקסם היא התאהבה בו תוך שניה! פיתאום היא ראתה אותו שונה.. מישהו אחר כזה.. מישהו שהיא אהבה (כמובן!). היא קיבלה הבזק בפנים ופיתאום ראתה הכל שונה.. אבל היא הייתה צריכה להסתיר את זה. ואז שחר אמר "תראי.. מההתחלה אהבתי אותך.. ורציתי שנהיה יחד..אבל לא רציתי.. זאת אומרת לא חשבתי שזה מתאים שנהיה יחד.. בגלל זה התחלתי את כל הריבים האלו.. בשביל לנסות להפסיק לאהוב אותך.. לא יודע למה.. אולי חשבתי שאני צריכה לאהוב מישהי אחרת.. או.. לא יודע!..
ואז בקיץ כשלא ראיתי אותך מלא זמן החלטתי להפסיק עם זה ולהפוך אותך להיות שלי... אבל.." רותם חשבה לעצמה "ואוו! איך לא ידעתי מזה.. נו שימשיך!!! אבל מה?!?!" שחר המשיך ת'עצמו "אבל.. כנראה שזה ממש לא בראש שלך" רותם חשבה לעצמה שוב "שיסתכל לי בעיניים עכשיו ויגיד שזה לא בראש שלי.! בטח שזה בראש שלי! הוא לא רואה ת'ניצוץ בעיניים?!"
"שחר! תסתכל לי טוב טוב בעיניים!" אמרה רותם בכעס ומשכה אותו מהחולצה אליה. שחר אמר "מה?.." באדישות. רותם שחררה אותו מהחולצה בדחיפה ונאנחה. "רותם! מה קרה?!" "כלום!" "נו תגידי!".
ואז רותם אמרה "רק שתדע! שכדי להשיג אותי, צריך לעבוד קשה!" "מ..מה?!" שחר אמר במן גימגום.
"כלום! עזוב! אתה פשוט לא קולט!" "טוב..." אמר שחר... רותם יצאה מהחדר הלכה לסלון ואמרה "טוב יאללה אמא זוזי הולכים מפה!" "שחר מתוקה יש לי בשורה מצויינת!" יעל אמרה בחיוך והלכה לרותם. "מה??!?!" רותם שאלה בכעס!
"משה עשה לי הפתעה מאוד יפה והכין פה חדר בשבילך! הוא עדיין לא מוכן אז במשך החודש תתחלקי בחדר עם שחר" "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!" רותם שחררה צעקה ענקית!
"אני לא עוברת לגור עם מר סנילי והבן המפונק שלו!" "דיי כבר רותם! זה לא נושא לוויכוח כבר העבירו ת'מיטה ואת הארון ואנחנו רק הולכות הבייתה לקחת בגדים ועוד כמה דברים" אמרה של רותם אמרה יותר בתקיפות. היא גררה את רותם ביד והן נסעו הבייתה.
רק אז רותם שחררה את כל הדמעות ואמרה לאמא שלה "דיי!! לא רוצה למה אנחנו צריכים לעבור לגור איתם?! את לא יכולה להכריח אותי!"
"דיי כבר רותם! אני יודעת שזה קשה לך נורא.. אבל אני כבר המשכתי הלאה ותצטרכי לשכוח מאבא שלך!"
"לא רוצה לשכוח מאבא! הוא אבא שלי! איך אפשר לשכוח אבא?! איך את מעזה לעשות לי שטיפת מוח ולהרחיק אותו ממני! שזה שאת לא אוהבת אותו זה לא אומר שגם אני לא צריכה לאהוב אותו!"
אמא של רותם שתקה והמשיכה לארוז את דברייה.
רותם ישבה בסלון וראתה TV ואמא שלה אמרה "נו את מתכוונת לזוז גברת?!" "לא!" השיבה לה רותם בכעס! "שמעי!" אמא שלה כבר צעקה! וכיבתה לה ת'TV ."זאת הפעם האחרונה שאני אומרת לך! את עוברת לגור עם משה ושחר אז כדי שתזוזי אם את לא רוצה לגור כאן לבד! כי כבר מצאנו קונה! משה עשה לי הפתעה קטנה.." "טוב! אז אני יעבור לגור עם אבא!" רותם אמרה בקול תוקף.
"אל תהיי טיפשה! את יודעת שאת לא יכולה! בית המשפט קבע שאת חייבת לגור איתי!" רותם כבר התעצבנה מאוד וצעקה "אהה כן?! ומה יהיה עכשיו עם הבקורים?! איך את חושבת שהוא יוכל לבוא לבקר אותי שם?!"
"הוא לא!" לפתע אמא של רותם אמרה.. כיאלו בטעות נפלט לה. "מה לא?!" שאלה רותם.
"טוב תראי רותם... אבא שלך נסע שלשום ליוון". "מה?! מתי הוא חוזר?" אמרה רותם בעצב. "אז זהו ש... אף פעם.." "מה?! למה?!" אמרה רותם בבכי וחיבקה את אמא שלה..
רותם הייתה מאוד עצובה.. היא ארזה את הדברים שלה וחזרה לבית של שחר .. יותר נכון לבית שלה ושל שחר. ואז רותם הסתכלה על הצד הטוב ואמרה "טוב נו מה הדמי כיס שלי?!" "איך את מעדיפה שבועיים או חודשים?!" "שיהיו שבועיים" "כמה את רוצה" שאל משה.. "3000 זה טוב!?" "מה 3000?!" שאל משה
"שקט! מה נהיית לי פיתאום קמצן!!! אפשר לחשוב כמה אתה מרוויח בשבוע?! מיליון שקל כל יום!!"
"טוב אז מה דעתך 5000 ליום?!" "סביר.." אמרה רותם והלכה לחדר שלה.
היא סדרה מהר את כל חפצייה והבגדים.. היא נכנסה להתקלח וכמובן שהיא נתקעה שם 50 שנה.. עד שהיא יצאה..היא התלבשה והכל ובלה בלה ונכנסה למיטה.
יאללה השמך יבוא
