שח-מט

"שח-מט" מריאור חייכה. " ניב אתה פשוט גרוע בזה, מצטערת" .
הוא חייך, אילו היא רק הייתה יודעת למה הוא תמיד מפסיד לה...
"ניסיון אחרון?" אמר לה ניב בחיוך מבויש מלא סומק על לחיו..
"אני מזהירה אותך! אתה תהיה חייב לי נשיקה!" אמרה לו וקרצה...
"תסדר את הרצים..!" הוסיפה והחלה מתרכזת בלוח...

"אוףף!!!למה את כ"כ טובה בזה!? עכשיו אני אצטרך לקבל ממך נשיקה..."
גער ניב אך בתוכו היה שמח שהפסיד,ככה ירגיש את מגע פנייה על לחיו,
על שפתיו,מי יודע? היא התקרבה ורגע לפני הנשיקה היא התרחקה...
"חח טוב אל תדאג, זה בצחוק ,אני לא אעניש אותך" , היא שוב קרצה.
"ממש עונש", הוא התקרב אליה בחזרה ונשק לה בלחי.
היא חייכה, "חמוד" היא אמרה.
לבו פעם , הדם שלו הפך להיות רותח, הוא הרגיש חנוק
והרצון העז לגעת בשפתייה האדומות,המלאות והמהפנטות תקף אותו,
אך הוא רק יישב והביט בה,הביט בידידה הכי טובה שלו שעכשיו כבר לא בטוח מה
מרגיש כלפיה..."בואי נשחק משחק..."- "שוב אתה רוצה להפסיד לי?" היא שוב צחקה.
"אממ...בואי דמקה, מי שיפסיד מספר סוד לשני " הוא אמר.
"הווו..." היא אמרה.. "סודות.. יאללה".

---
"איך בזה הצלחת לנצח אותי?" היא שאלה.
הוא חייך... "יאללה,ספרי סוד" הוא צחק. אבל בפנים הוא השתוקק לשמוע .
"אממ...אין לי איך לומר את זה.. קשה לי.." היא החלה מגמגמת...
"ספרי,אין לך ממה להתבייש,זה אני,ניב! " אמרתי לה והחלתי לדגדג אותה..
לאחר שהפסקתי לדגדג אותה והיא לצחוק היא התחילה לפצות את פייה.."נכון עומרי?"
"מה איתו? החבר הכי טוב שלי.. חח... מה איתו..?" הוא אמר לה בחרדה,
בפחד שמא מה שחשב בתוכו לא נכון,שהיא אוהבת אותו..
"נכון הוא..אז.." היא החלה לדבר ואז ניב קטע אותה ואמר "נו?אין לי את
כל היום!" וקרץ לה והיא קרצה לו בחזרה והחלה מדברת.."אז הוא אמר שאנחנו
מתאימים.." היא אמרה את זה והלחיים הסמוקות שלה הפכו בוהקות עוד יותר
ומבפנים ליבו של ניב השתולל,עלה למרומים...
הוא הביט בעינייה שנצצו בצורה מטורפת,בצורה שלעולם לא ראה
והחל מתקרב אליה,מסתדר במקומו ומכחכח בגרונו כבא להגיד דבר חשוב..
"ומה אמרת לו?" הוא שאל, מחכה בקוצר רוח לתשובה, החליט שהפעם, במידה והתשובה תהיה מספקת, הוא יאמר לה..."עניתי לו שגם אני חושבת ככה,אבל אני לא יודעת.."היא ענתה בחשש.
אני לא רוצה להיפגע..אתה יודע כבר כמה פעמים נפגעתי מאהבה..." היא הוסיפה.
"אז רק רגע,מה את אומרת בזה?!" ניב שאל אותה כלא מבין או אולי בעצם הוא
הבין אך רצה תשובה מדויקת יותר.."אני אומרת ש..." החלה להגיד אך נשארה ללא מילים.
ניב לקח את האצבע שלו ושם אותה על פני שפתייה של מריאור,כסימן שלא תגיד כלום.
הוא התקרב אלייה,הרטיב מעט את שפתיו,עיניו נעצמו מאליהם והתקרב אל שפתייה של מריאור
שבהם חשק כבר המון זמן. הוא התקרב,יותר ויותר קרוב,הוא הרגיש כבר את נשימותייה על גבי פניו
ןלפתע,נעלם המגע הקריר של האוויר על פניו.ניב פקח את עיניו בזריזות,לא הבין..ממולו מריאור ישבה,
עינייה מופנות כלפי הריצפה.."מה קרה?" ניב שאל. "אני לא יודעת אם אני רוצה בזה,אני לא רוצה שוב להיפגע,לא רוצה שנהרוס את הקשר שביננו.." מריאור אמרה ודמעה מתוקה כמוה זלגה על לחייה והותירה שביל זוהר לאורף פנייה שצבען האדום נעלם מהן. "מריאור,אני לא יודע איך להגיד לך את זה,אבל..
את המלכה שלי,ממש כמו במשחק השח-מט,אני הרץ שמשתוקק אלייך.. תתני לי להגיע,תני לי לגעת.."
הוא אמר וכשסיים את דבריו מחה את דמעתה של מריאור. מריאור לפתע התקרבה,עינייה נעצמו ושפתיהם
של ניב ומריאור נפגשו.הם נסחפו לנשיקה חושנית,שהרעידה את עולמם של שניהם.
לפתע ניב התרחק ולחש..."שח.. מט!"...