אני מרגישה שמתעלמים ממני בבית, שמעדיפים את אחותי עליי תמיד !( היא יותר גדולה ממני)
אני מסתובבת בבית מנסה שלא לדבר יותר מדי בשביל שלא יהיה להם מה להגיד שעשיתי שוב פעם לא טוב, ושאני חוצפנית!
אני הכי קטנה בבית.. אני מרגישה שלא מכבדים אותי בבית! לא לגמרי, אבל בכל זאת...
אני כל כך פגועה ולא מוציאה מילה!
מזלי שיש לי חברים כאלה נפלאים שתמיד כאן בשבילי....!
אני פשוט לא מסכימה לעצמי לבכות!
ואני מרגישה אותן יורדות כמעט כל הזמן, אבל לא זורמת איתם!!!!!
זה משהו בי, אבל אני לא מבינה מה??
אז אני רוצה יותר ממה שאחותי רצתה שהיא הייתה בגיל שלי,- סוו וואט?? אני יותר בוגרת מאחותי כשהיא הייתה בגיל שלי!!!!!....
...
יש לי ת'בעיה הזאת גם והיא יותר קשה!!!
