ת'אמת? שאני לא יודעת למי אני כותבת,
אני פשוט משחררת את כל מה שאני חושבת, ובעצם את כל מה שאני מרגישה,
תמיד, אבל תמיד בתקופה האחרונה, יש לי ת'רגעים האלה שאני פשוט מרגישה
שאני זקוקה לאהבה, ת'רגע הזה שאני כלכך רוצה למצוא את האחד,
להיות מאושרת, ולו לכמה רגעים,
סבלתי כל כך במשך שלוש שנים
ועכשיו? עכשיו אני כל כך רוצה למחוק את האכזבה
להאמין שוב באהבה,
לא לפחד להרגיש, לא לפחד לאהוב
כי לרגע זה, זה אחד הפחדים הגדולים שלי,
אני מפחדת שוב להרגיש, מפחדת שוב להתאכזב
אני חושבת שאני אשמה בכך שכל כך סבלתי
נסחפתי, התאהבתי,
הוא לא אהב ובכל זאת נתתי ללב לבלבל אותי
תמיד היה עולה בי חשש שמשהו חסר בי
עד עכשיו הוא תמיד מציף אותי
המחשבה הזאת שאולי אני לא מספיק טובה
שאולי זאת אני שחסר בה משהו
אני לא'דעת איך להסביר את זה בדיוק
אני רק יודעת שאני רוצה למחוק את הרגש הזה, הוא כל כך דפוק
נמאס לי להרגיש אחרת
נמאס לי לפחד מהאאכזבה,
אני רק רוצה לדעת שוב עם האהבה
מתגעגעת לתחושה שהציפה את כולי
ואולי בעצם מתגעגעת למשהו שמעולם לא היה לי
לאהבה, אהבה שתציף את ליבי
אהבה הדדית, ולא חד צדדית
אולי כל מה שחסר לי
זה מה שמעולם לא הרגשתי
בסך הכל אני רוצה להרגיש
ולו לדקה
מה זה להיות נאהבת





