העצב קישט את פני הילדה
הדמעות זלגו וזלגו ללא הפסקה
האהבה בה פגעה והיא רק בכתה
היה בליבה כאב
בור ענק הוא השאיר בלב
וזה כל כך כואב
מנסה היא להיתמודד עם המציאות הכואבת
תמיד בלילות עליו היא חושבת
תיקווה לא נישארה לה, ואף לא אחת...
תוהה היא בין הטוב לרע , לא מביטה קדימה
האהבה שרפה את הלב,פנימה
היא כבר לא רוצה שיאהב, רק רוצה שיכאב
בעזרת הכאב היא מתחשלת,בעזרתו..היא מתגברת
היא כבר לא חושבת, היא כבר לא חולמת
אין לה תקווה והיא מיואשת
ת'אומץ היא לא אוזרת,היא כנראה מפחדת
היא מרגישה היא לאט לאט נעלמת
תמממיד מחדש היא נופלת
תמיד מתקפלת ונסגרת,פתאום
מגלה שלאהבה פנים אכזריות, צד אחר..
רשע ביותר...לא מבינה שהוא,הוא הוא זה שאשם
מנסה להבין זאת אבל אותה זה לא מנחם
מאהבה היא משתגעת,אילו רק הייתה יודעת
ת'סיבה האמתית שהוא עכשיו לא איתה
הוא מרגיש כלפייה את אותו הרגש, לזה היא לא מודעת
העצב קישט את פני הילדה
הדמעות זלגו וזלגו ללא הפסקה
האהבה בה פגעה והיא רק בכתה
היה בליבה כאב
בור ענק הוא השאיר בלב
וזה כל כך כואב
מנסה היא להיתמודד עם המציאות הכואבת
תמיד בלילות עליו היא חושבת
תיקווה לא נישארה לה, ואף לא אחת...
תוהה היא בין הטוב לרע , לא מביטה קדימה
האהבה שרפה את הלב,פנימה
היא כבר לא רוצה שיאהב, רק רוצה שיכאב
בעזרת הכאב היא מתחשלת,בעזרתו..היא מתגברת
היא כבר לא חושבת, היא כבר לא חולמת
אין לה תקווה והיא מיואשת
ת'אומץ היא לא אוזרת,היא כנראה מפחדת
היא מרגישה היא לאט לאט נעלמת
תמממיד מחדש היא נופלת
תמיד מתקפלת ונסגרת,פתאום
מגלה שלאהבה פנים אכזריות, צד אחר..
רשע ביותר...לא מבינה שהוא,הוא הוא זה שאשם
מנסה להבין זאת אבל אותה זה לא מנחם
מאהבה היא משתגעת,אילו רק הייתה יודעת
ת'סיבה האמתית שהוא עכשיו לא איתה
הוא מרגיש כלפייה את אותו הרגש, לזה היא לא מודעת
ת'כאב משניהם היה חוסך, אילו לא היה מקשיב לחבריו, אילו היה נותן לה בו לגעת
יואוו 4 המשפטים האחרונים עשו לי שווווק..
בדיוקקק מה שקרה לי 😢
תמשיייכו זה יפפפה [=
העצב קישט את פני הילדה
הדמעות זלגו וזלגו ללא הפסקה
האהבה בה פגעה והיא רק בכתה
היה בליבה כאב
בור ענק הוא השאיר בלב
וזה כל כך כואב
מנסה היא להיתמודד עם המציאות הכואבת
תמיד בלילות עליו היא חושבת
תיקווה לא נישארה לה, ואף לא אחת...
תוהה היא בין הטוב לרע , לא מביטה קדימה
האהבה שרפה את הלב,פנימה
היא כבר לא רוצה שיאהב, רק רוצה שיכאב
בעזרת הכאב היא מתחשלת,בעזרתו..היא מתגברת
היא כבר לא חושבת, היא כבר לא חולמת
אין לה תקווה והיא מיואשת
ת'אומץ היא לא אוזרת,היא כנראה מפחדת
היא מרגישה היא לאט לאט נעלמת
תמממיד מחדש היא נופלת
תמיד מתקפלת ונסגרת,פתאום
מגלה שלאהבה פנים אכזריות, צד אחר..
רשע ביותר...לא מבינה שהוא,הוא הוא זה שאשם
מנסה להבין זאת אבל אותה זה לא מנחם
מאהבה היא משתגעת,אילו רק הייתה יודעת
ת'סיבה האמתית שהוא עכשיו לא איתה
הוא מרגיש כלפייה את אותו הרגש, לזה היא לא מודעת
ת'כאב משניהם היה חוסך, אילו לא היה מקשיב לחבריו, אילו היה נותן לה בו לגעת
ת-דמעות שמאיימות לא לחדול מלרדת הוא היה חוסך ממנה לדעת
העצב קישט את פני הילדה
הדמעות זלגו וזלגו ללא הפסקה
האהבה בה פגעה והיא רק בכתה
היה בליבה כאב
בור ענק הוא השאיר בלב
וזה כל כך כואב
מנסה היא להיתמודד עם המציאות הכואבת
תמיד בלילות עליו היא חושבת
תיקווה לא נישארה לה, ואף לא אחת...
תוהה היא בין הטוב לרע , לא מביטה קדימה
האהבה שרפה את הלב,פנימה
היא כבר לא רוצה שיאהב, רק רוצה שיכאב
בעזרת הכאב היא מתחשלת,בעזרתו..היא מתגברת
היא כבר לא חושבת, היא כבר לא חולמת
אין לה תקווה והיא מיואשת
ת'אומץ היא לא אוזרת,היא כנראה מפחדת
היא מרגישה היא לאט לאט נעלמת
תמממיד מחדש היא נופלת
תמיד מתקפלת ונסגרת,פתאום
מגלה שלאהבה פנים אכזריות, צד אחר..
רשע ביותר...לא מבינה שהוא,הוא הוא זה שאשם
מנסה להבין זאת אבל אותה זה לא מנחם
מאהבה היא משתגעת,אילו רק הייתה יודעת
ת'סיבה האמתית שהוא עכשיו לא איתה
הוא מרגיש כלפייה את אותו הרגש, לזה היא לא מודעת
ת'כאב משניהם היה חוסך, אילו לא היה מקשיב לחבריו, אילו היה נותן לה בו לגעת
ת-דמעות שמאיימות לא לחדול מלרדת הוא היה חוסך ממנה לדעת
תאמת לאמיתה,האמת שהוא... אוהב אותה!
טוב,נראה לי שמיצינו את השיר הזה..(שיור-שיר\סיפור כבר נהיה מזה...חח..)
אזז..
נתחיל שיר חדשש...
שורה ראשונה:
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
אושריקו אהבתי את השורה האחרונה.
מיצינו .. . 😛
אחלה התחלה.. יש לי. .
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
יצא הוא מביתו, ובידיו זר שושנים.
מותק שללי.. תודה..אבל טעית..
זה אמור להיות האות האחרונה של השורה לאות הראשונה של השורה שאחרייה..
זה מה שכתבת:בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
יצא הוא מביתו, ובידיו זר שושנים.
והנה המתוקן שלי..מקווה שזה בסדר מצידך..
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
QUOTE (oshri_Ok @ 28/06/2006) מותק שללי.. תודה..אבל טעית..
זה אמור להיות האות האחרונה של השורה לאות הראשונה של השורה שאחרייה..
זה מה שכתבת:בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
יצא הוא מביתו, ובידיו זר שושנים.
והנה המתוקן שלי..מקווה שזה בסדר מצידך..
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
חחח אוקיי. . איפה הראש שלי היה כשרשמתי את זה?!
שכחתי, סורי!
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים .
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
חיים שלמים חיכה לרגע שיהיה לו ת'אומץ
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
חיים שלמים חיכה לרגע שיהיה לו ת'אומץ
צעד הופך לריצה,אלייך הוא משווע
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
חיים שלמים חיכה לרגע שיהיה לו ת'אומץ
צעד הופך לריצה,אלייך הוא משווע
עיניו נוצצות, הוא קרוב.. הוא עוד שנייה מגיע..
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
חיים שלמים חיכה לרגע שיהיה לו ת'אומץ
צעד הופך לריצה,אלייך הוא משווע
עיניו נוצצות, הוא קרוב.. הוא עוד שנייה מגיע..
על רגשותיו אף אחד לא ידוע.. הוא מדמיין איך שבליבך הוא נוגע
בלילה בשקט,עם צאת הכוכבים
מביתו הוא יצא,ובידו זר שושנים
מאושר הוא היה כי הוא בדרך אליה
הלילה היה צעיר, הוא היתאהב בירח..
חיים שלמים חיכה לרגע שיהיה לו ת'אומץ
צעד הופך לריצה,אלייך הוא משווע
עיניו נוצצות, הוא קרוב.. הוא עוד שנייה מגיע..
על רגשותיו אף אחד לא ידוע.. הוא מדמיין איך שבליבך הוא נוגע,
עם ידיו מגיע לפתח ביתה, חושש, פגיע, שתי נקישות, ואז עוד שלוש.. הדלת ניפתחה.
