=-=טוב ממ..היי שוב :]
את הסיפור הזה אני אסיים עד סוף החופש הגדול (וכנראה גם את הסיפור השני שלי-ניסיון שני)
ואני לא רוצה להשאיר סיפורים לא גמורים..=-=
הילדים בבית ספר שבהפסקות היו תופסים פינה של הדשא ומעשנים סמים.
כולם כינו אותם ילדי הפרחים.
עם העיינים האדומות ,והצחוק המתגלגל.
כל האווירה של ה"ביחד" שהם הרגישו.
כיף לדבר על זה שאתה מחוץ לכל זה.
היה לו הכל ,והוא עישן סמים.
היה לו בית חם ומשפחה אוהבת.
חברה תומכת שאהבה אותו מאוד.
היו לו המון חברים וידידות ,
היה לו את עצמו ,
והוא נתן את הכל ,והתחיל להשתמש בסמים.
אני מורין ,אני עולה לכיתה י'.
תמיד הייתי בתוך החברה של המקובלים.
הכרתי את כל אלה שעישנו סמים , את כל ילדי הפרחים.
הייתי מסתובבת עם ילדים מחברה שונה.
שמעשנים אולי נרגילה אחת ל ,אבל חוץ מזה לא נגענו בכלום.
הוא היה היחיד שעניין אותי משם.
היחיד שרציתי להכיר קצת מעבר.
היינו מדברים מדי פעם , עוד לפני שהוא התחיל להשתמש.
הוא היה בגילי ,
שהוא התחיל להשתמש בסמים הקשר התנתק.
איבדתי אותו לגמרי ,את הקצת שהיה לי ממנו.
קראו לו רון.
הוא היה ילד יפה.
היה לו שיער חום ועיינים ירוקות ,
אף קטן ועיינים גדולות.
רזה וקצת גבוהה.
תמיד לבוש בצורה מסודרת ,בגדים יפים.
לא היה חסר לו כלום -אבל כנראה שכל מה שהיה לו לא הספיק לו.
=-=-=
זה הפרק הראשון!
תביעו את דעתכם ואם תאהבו אני אמשיך.
אני ממש אוהבת את הרעיון ובא לי לכתוב.





