בבואנו לענות על שאלה זו עלינו לחזור מאות ואלפי שנים אחורה בזמן, ולדמיין את עולמם של הקדמונים, לפני העידן המודרני, השכלתני והממוכן. כיצד הסבירו לעצמם בני האדם תופעות טבע, מחלות או אסונות להם הם היו עדים?
בעידן המודרני אנו מבקשים למצוא הסבר רציונלי ושכלתני לכל תופעה. רבים אמנם מאמינים בקיומן של תופעות "על-טבעיות" (קריאת מחשבות, חיזוי העתיד וכו'), אך רבים אחרים מגחכים ומבקשים למצוא את התרמית שמאחורי התופעה הבלתי מוסברת.
לפני העידן המודרני והתפתחות הרפואה, הוסברו תופעות כמו חולי ומוות כפגעים שמקורם בכוחות על-טבעיים: אלים, שדים, רוחות רעות ומזיקים למיניהם.
כדי למנוע את פגיעתם הרעה של גורמים אלה ננקטו צעדים שונים ומגוונים כמו למשל ריצוי האל הכועס בקורבנות, מנחות ותפילות.
בתרבויות העולם העתיק התפתח תחום שלם שמטרתו להתמודד עם אותם כוחות על-טבעיים באמצעים שונים - אקטיביים ופסיביים, וזאת על-ידי נקיטת אמצעים שמטרתם להשפיע על אותם גורמים באופן הרצוי. תחום זה מכונה כישוף בלשון המקרא ומוכר גם בשם מאגיה.
המאגיה יוצאת מנקודת הנחה כי האדם מסוגל להשפיע על אותם כוחות עליונים ואף ולרתום אותם לרצונו, זאת כמובן אם יכיר את האמצעים והשיטות המתאימים לכך.
אחד האמצעים המאגיים הידועים הוא הלחש. הלחש - צירוף מילים או הברות בעלי משמעות מאגית - נועד להשפיע על הכוחות העליונים ולעוררם כדי שיפעלו באופן הרצוי, או שהוא נאמר במטרה לנטרל את פעולתם של גורמים אלה, כאמצעי נגד. הלחשים נאמרו בעל-פה או שנכתבו על גבי חפצים שונים, ששימשו כקמיעות.
הלחשים נאמרו ונכתבו על ידי בעלי מקצוע מומחים (מכשפים או קוסמים) כפי שמעיד כנראה חותם טביעה מימי בית ראשון הנושא את הכתובת 'ללחש' (שייך ללוחש), בכתב העברי הקדום. הכתובת מלמדת כנראה על מקצועו של בעל החותם - מעין קוסם לחשים, בדומה לציון 'הספר' (הסופר) על חותמות אחרים.




