מהמםם=]
אבל קצר.. לא נרוא 😛
תמשיכי!
תודה לכל מי שהגיב!!
הפעם המשך ארוך יותר=]
תהנו!
עצמתי את עיניי כל כך חזק עד שהם החלו לכאוב, פחדתי לפקוח אותם ולגלות
שכל זה היה רק חלום, אך כשפקחתי אותם ראיתי אותו...
פרק 2:
נער טיפה מגושם,לפי בגדיו המרושלים והדהויים יכלתי לזהות שאין לו הרבה כסף.
הוא עמד שם, לבדו, עם מזוודה קטנה שניראתה כאילו היא מכילה את כל רכושו.
הוא הסתובב לכיווני וקלט את מבטי.
הזזתי במהירות את ראשי במבוכה והסתכלתי סביבי, פתאום הוא החל להתקדם לעברי..
'דיי זה לא קורה לי' חשבתי לעצמי, סובבתי את ראשי לכיוונו, כבר מרחוק יכלתי להבחין בניצוץ המיוחד שבעיניו הכחולות הגדולות שהבריקו למראה השמש הבוהקת שזרחה מעלינו.
הוא לא היה חתיך במיוחד, אבל היה בו משהו.. בעיניים שלו.. שגרם לי לרצות להעלם,להסחף,להרגיש..
"אמא שלך לא לימדה אותך שזה לא מנומס להסתכל ככה על אנשים כמוני?" הוא אמר לפתע בחצי חיוך.
"אהה..אממ.." התחלתי לגמגם והשפלתי את מבטי במבוכה.
"זה בסדר!" הוא אמר במהירות כדי להרגיע אותי "את חדשה כאן?"
"כן.." עניתי "אני שחר" אמרתי בחיוך והושטתי לפניו את ידי.
"אני בן" הוא אמר בתגובה ולחץ את ידי "נעים מאוד".
חייכתי שוב, הוא חייך בחזרה ואמר "אני צריך לזוז.. ממיינים עכשיו לחדרים, נתראה בבית הספר!"
הוא הסתובב ונעלם בין המוני התלמידים שעמדו ברחבה.
היה לו חיוך מקסים, חיוך שלא נשכח מראשי עד היום..
אחת המדריכות שהסתובבה שם ומיינה תלמידים לחדרים, פנתה אליי.
"מה שמך?" היא שאלה.
שחר אריאלי.." עניתי במתח, מתפללת בכל ליבי ליהיות בחדר עם בנות חמודות.
היא הוסיפה את שמי לאחת הרשימות של החדרים שבה היה מקום פנוי, וכיוונה אותי לעבר החדר החדש שלי לשנתיים הקרובות..
התקדמתי לכיוון הפנימיה,שהייתה מעוצבת בסגנון כפרי , מחולקת לדירות, ובכל דירה חמישה תלמידים.
הגעתי לחדר שלי,פתחתי את הדלת באיטיות וניכנסתי לתוכו.
החדר היה גדול יחסית, שתי קומות, בקומה התחתונה היה מין מטבחון קטן בפינה ולידו עמד שולחן קטן ומסביבות חמישה כיסאות.
בצד השני של החדר עמדו שתי מיטות וארון גדול, ולייד המדרגות הייתה המקלחת.
עליתי למעלה, הקומה העליונה היתה פחות מרווחת, היו בה שלוש מיטות וארון אחד גדול.
בחרתי לי מיטה פנויה בקומה העליונה והנחתי עליה את חפציי כשלפתע שמעתי מישהו ניכנס..
ירדתי למטה בחשש מסויים 'מה אם הבנות בחדר לא יאהבו אותי? מה אם לא נסתדר? איך אני יעביר איתם תשנתיים הקרובות??' המחשבות לא הפסיקו לרוץ במוחי..
כשהגעתי למטה עמדו מולי שתי בנות וחייכו אליי חיוך רחב.
"היי!" הם אמרו ביחד.
"אני שירן, וזאת רעות" אמרה אחת מהם.
"אני שחר" אמרתי בחיוך. נרגעתי. ובתוך תוכי ידעתי שהולכת לצמוח ביננו ידידות נפלאה..
במשך היום הבנות הראו לי את בית הספר, שעד אותו רגע לא הבחנתי עד כמה באמת גדול הוא היה.
הספקנו לעבור בחדר האוכל הגדול, באולם הספורט, בבריכה, ובכיתות הלימוד, אך המקום שהכי התרגשתי לראות היה כיתת הריקוד-חדר גדול ורחב עם מראות גדולות שכיסאו את הקירות מסביב, ומערכת סטריאו גדולה בצד.
הבטתי בחיוך בכיתה ולא יכלתי לחכות לשיעור הראשון כאן..
חזרנו לחדר רק בסביבות הערב, קצת לפני ארוחת הערב של אותו יום, ובינתיים הספקתי להכיר את קרין ושני, הבנות הנוספות שהיו איתי בחדר.
"אז איך עבר עלייך יומך הראשון כאן?" שאלה שני
"מדהים!" אמרתי במבט חלומי.
"חכי, זה עוד כלום", אמרה קרין שנכנסה בדיוק לחדר "אחרי שבוע פה את אפילו לא תחלמי לעזוב".
הסתכלתי עליה וחיוך עלה על פניי "מהרגע שהגעתי לכאן לא חלמתי לעזוב.." אמרתי בביטחון.
הלכנו ביחד לכיוון חדר האוכל, כשבדרך ראינו קבוצה גדולה של תלמידים נאספת סביב משהו.. שמענו צרחות וצעקות בוקעות ממרכז ההתקהלות.
התקרבנו במהרה ונידחפנו בין התלמידים כדי לראות מה מתרחש..
יאא מאמי את כותבת ממש מדהיםםם
אהבתי מאודד תהתחלה ..!
תמשיכי דחוףףף מואההה
וואי אההבתי (: תממשיכי מאמי P:
נימי..
זה קצר :|
המשששך 😊
איזה יפההה מאמיייי...!!!!
תמשיכיי!!!=]=]
לוביו!!
דקו'ששש
יאוו איזה מהמם!!!
כתיבה מדהימהה וסוחפת 😊
המשך .. !
תודה לכל מי שהגיב!
המשך בקרוב=]
מחכה להמשךךך =))
מואאאהה
את כותבת ממש יפהה
דידוּ
ממש יפה!
את כותבת מדהים..
מחכה להמשך [[:
ליאני 😊
אתר האהבה הישראלי