מהי יוגה?
[b]יוגה היא שם כולל לשיטות המתחילות בנקודות מוצא שונות ומטרתן המשותפת היא לזכות בהכרה עצמית מושלמת. משמעותה של המילה יוגה בסנסקריט הינה להתאחד או להתחבר. כל פעולה שאנו מבצעים בהתרכזות מלאה בין אם היא חומרית ובין אם היא רוחנית מובילה למצב הנקרא יוגה.
היוגים שחקרו באופן מעשי את פנימיות האדם עיצבו - במשך כחמשת אלפים שנה- שיטות שתכליתן לזכך את הנפש מעבר לתפיסה החושית ולרומם את התודעה האנושית למישורים רוחניים גבוהים ככל הניתן. תכלית זו מושגת באמצעות סדרות של תרגילים המפתחים את כישורינו הפיסיים הנפשיים והרוחניים.
התרגילים מגלמים תכנים משותפים ומשמעותיים לבני האדם ללא הבדל מין, גזע, דת, לאום, תרבות, שפה או אלמנט אחר המפריד אדם מזולתו.
כבסיס ראשוני לחוזק פנימי וחיצוני גילו היוגים כיצד ניתן להשיג בריאות קורנת ולשמור עליה עד לגילאים מאוחרים.
היוגים גילו את סודות הכוחות הפנימיים : כוח הרצון, כוח הריכוז וכוח ההתנגדות, והדרך לחיזוקם.
היוגים מצאו דרך להעניק אהבה אינסופית לזולת, וזכו בשלווה פנימית בחיי היום יום.
היוגים הקדומים, הרישים (ראה עמ' 2), עיצבו דרכים שונות ( ראה עמ' 2) להשיג את תכלית החיים: לאפשר לכל אדם לחוות את האור הפנימי הקיים בו.
היוגה מבוססת על תרגול עצמי. חרף השונות הנראית לעין בין הדרכים, ממזגים אותן המטרה המשותפת, המשמעת העצמית והמאמץ האישי לדרך אחת.
אתר זה יאגד היבטים פילוסופיים ומעשיים. הוא ישקף שיטות יוגה מגוונות והשלכותיהן על חיי היום יום.
יוגה- וזרמיה:
[b][B]כל נשמה היא אלוהית במהותה . המטרה היא לגלם אלוהות זו שבתוכנו, ע"י שליטה בטבע החיצוני והפנימי. עשו זאת בעזרת עבודה או דבקות, שליטה נפשית או פילוסופיה – בעזרת אחד, יותר או כולם יחד והיו חופשיים. סוואמי ויווקאננדה.
באופן כללי אפשר לומר כי כל יצור חי מבצע יוגה, הוא עושה את זה בזמן אכילה, שתייה, שינה, ערנות, קריאה, כתיבה וכן הלאה. כל פעילות שאנו מבצעים למטרה חומרית או רוחנית, ודורשת מאתנו ריכוז, ותיאום בין "מרכיבנו" השונים תיאום בין החושים השונים, בין המוח לגוף, בייננו לבין אחרים וכו') כל זה נכלל תחת ההגדה יוגה.
משמעות המילה יוגה בסנסקריט היא – איחוד, חבירה, עירוב.
איחוד ועירוב של מה ? של סך כל מרכיבי האדם: גוף, חושים, הכרה. איחוד של האדם לסביבתו, בין הפרט והכלל, בין היחסי למוחלט, בין אדם לאלוהים…
מטרת היוגה היא להביא את האדם להכרה והגשמה עצמית. להכרה ותפיסה "אמיתית" של עצמו.
היוגים טוענים שהאדם חיי באשליה והצורה בה הוא תופס את עצמו והעולם שגויה ו"מבולבלת", והשורש לכך הוא תפיסה מוטעית של ה"אני". אדם בעל מודעות פיזית יחשוב: "הגוף הוא אני", אדם אינטלקטואל יחשוב: "ההכרה היא אני", אך שניהם טועים. אדם בעל תפיסה נכונה יחשוב :"אני הוא הגוף". מי הוא אותו "אני", הוא תפקידה של היוגה לחשוף…
עד כאן טוב ויפה אך הדרך בה מקובל לחשוב על היוגה כיום שונה במקצת…
מסורתית מקובל לחלק את ה"יוגה" לארבעה זרמים.
1 . בהקטי יוגה – היוגה של האהבה או הדבקות. איחוד או הכרה והגשמה עצמית דרך דבקות, אמונה ואהבה לאלוהים. כל מטרתו של ה"בהקטה יוגי" היא לפתח אהבה ואמונה בלתי מעורערת באל ובברואיו. ע"י אהבה זו מוסרים באחת כל המעטים והאני האמיתי נחשף. רבים בהודו ובעולם טוענים שה"בהקטי" היא הדרך הקלה ביותר בתקופתנו להכרה והגשמה עצמית.
תנועה מובהקת של זרם הבהקטי היא תנועות "הארי קרישנה.
ואם להתייחס להיבט הרחב של הבהקטי, ביהדות ובמיוחד בחסידות נמצא לא מעט דמיון…
2 . קרמה יוגה – היוגה של הפעילות הנכונה. איחוד או הכרה והגשמה עצמית דרך "פעילות נכונה", שרות הזולת, עבודה מתוך מניעים טהורים, ועבודה לשם עבודה.
ע"י פעילות מסוג זה משתחרר האדם מצמידות והיאחזות בדברים הכובלים אותו לעולם הזה… העולם שלפי היוגים מטעטע באדם וגורם לו לתפוס את החולף והשולי כדבר האמיתי…
דוגמה מובהקת לקרמה יוגי היא "האמה תרזה".
3 . ג'יאנה יוגה - היוגה של הידע הנכון. איחוד או הכרה והגשמה עצמית דרך ידע "נכון" (ווידיא).
ע"י לימוד וחקירה מגיעה האדם לאותה הכרה של ה"בהקטה" והקרמה יוגי.
הג'יאנה מורכבת משלושה שלבים עיקריים: לימוד מספרים, דיונים פילוסופיים, והשלב הגבוה ביותר , חוויה ישירה.
4. ראג'ה יוגה - היוגה של השליטה הנפשית. איחוד או הכרה והגשמה עצמית דרך שליטה בהכרה.
הראג'ה יוגה ידועה גם כיוגה בעלת שמונת החוליות. ע"י תרגול שיטתי מתרגילים פיזיים ועד למצב הכרתי גבוה (סמהדי). היוגי רוכש שליטה על כל תפקודיו והופך "אדון לעצמו"…
כפי שאפשר לראות המושג יוגה מקבל משמעות החורגת מגבולות הודו…
ההודים חשבו בדרכם ההגיונית והמעשית והגיעו למסקנה שבאופי האדם באשר הוא אפשר למצוא את ארבעת הנטיות האלו: הבהקטה – האדם המאמין (ה"דתי"), הקרמה יוגי – האדם הפעיל או "בעל המשפחה" כמו שההודים אוהבים לומר, הג'יאנה יוגי – הפילוסוף, והראג'ה יוגי – האדם בעל השליטה הנפשית. חשוב לציין שכל הזרמים משתלבים ביניהם במהלך הדרך, אך כשאומרים על אדם שהוא קרמה יוגי מתכוונים שנטייה זו היא הדומיננטית באישיותו.
עד כאן אנחנו עדיין לא במקום בו המושג יוגה נשמע לנו מוכר (לפחות לחלק גדול מאתנו).
מכל ארבעת הזרמים הזרם הרביעי, הראג'ה יוגה הוא ה"מעשי" וממנו נגזרו ה"יוגות" שרובנו מכירים.
הראג'ה יוגה ידוע הגם כ- נתיב המלכותי, היוגה בעל שמונת החוליות, או בשמה המסורתי "אש'טגנה יוגה (לא האש'טנגה יוגה של היום).
שמונת החלויות של הראג'ה יוגה הם:
1 . יאמה.
2. ניאמה.
3. אסנה.
4. פרנייהמה.
5. פרהטייהרה.
6. דיאן.
7. דהראן.
8. סמהדי.
יאמה וניאמה הם עשרה קודים מוסריים, הבסיס לכל עבודה רוחנית, ובסיסן של כל הדתות.
חמשת ה"יאמות" הן:
א. האימסה – אי פגיעה.
ב. סטייה - אמיתות.
ג. אסטייה - אי – צמידות.
ד. אפרגירה - אי –חמדנות.
ה. ברהמצ'ריה - טהרה.
חמשת ה"ניאמות" הן:
א. סאוצ'ה – ניקיון חיצוני ופנימי.
ב. סנטוש'ה – שביעות רצון.
ג. טאפס - מאמץ רציף.
ד. סוואדיה - לימוד הכתובים.
ה. איש'וורה פראני דיאן - כניעה לאלוהים.
את היאמה ניאמה צריך ליישם ב"מחשבה, דבור ועשייה", והן אמורות להפוך ללחם חוקנו.
אנחנו אמורים להגיע למצב בו ניישם אותם עשרים וארבע שעות ביממה ולא רק בשבתות וחגים…
3 . אסנה – פירוש המילה הוא תנוחה, או כפי שהמשפט הבא מציג: "סטירה סוקם אסנם" = "תנוחה קלה יציבה ונוחה נקראת אסנה". מטרת שלב זה היא לחזק את הגוף לקראת השלבים הבאים, כדי שהגוף יוכל לעמוד בתהליכים הרוחניים החזקים שיגיעו בהמשך.
v מתוך שלב זה התפתח הענף הנקרא "האתה יוגה" שאתו רובנו מזהים כיום את היוגה.
משמעות המילה האתה היא: הא – שמש, תה – ירח. השמש מסמלת את צדו הימני של הגוף, הצד הזכרי, האקטיבי, המוחצן, והירח מסמל את צד שמאל – הנקבי, המופנם. מטרת האתה יוגה היא להביא לאיזון ואיחוד בין ימין ושמאל.
האתה יוגה מורכבת מ: אסנה (תנוחות), פרנייהמה ( תרגילי נשימה) , מודרה (מחווה חיצונית היוצרת תגובה פנימית) ובהנדה ("מנעול").
בשלב האסנה ישנן שמונים וארבע תנוחות עיקריות (יש הטוענים שמונים וארבע אלף, או שמונים וארבע מיליון…) ומתוכם שלושים ושתיים החשובות "לנו" האנשים הרגילים…ואחת החשובה ביותר – סירש'אסנה – עמידת ראש. מטרת התנוחות היא מצד אחד לחזק את הגוף (המפרקים, גידים, בלוטות ההפרשה השונות, וכל מערכות הגוף), ומצד שני למשוך את המודעות פנימה, ליצור השפעה על הגוף ה"פנימי" , האנרגתי, ולטהר ולפתוח חסימות ב"נאדים" (תעלות האנרגיה, המצויות במספר רב בגוף, שבעים ושתיים אלף…), כדי שה"פרנה", האנרגיה החיונית תזרום דרכם בחופשיות ותעלה את האדם לרמת תפקוד ומודעות גבוהים יותר. מטרת הפרנייהמה היא לשלוט ולהרחיב את יכולת התפקוד הפרני – האנרגתי – דרך תרגילי נשימה שונים. המודרות הן תנועות פיזיות שונות היוצרות השפעה פנימית חזקה. והבהנדות הן "מנעולים אנרגתיים". ע"י כיווץ וחסימה של שרירים מסוימים בגוף אנחנו מאלצים את האנרגיה לזרום בנתיב מוגדר.
על מנת להגיע לאיחוד והגשמה עצמית לפי שיטה זו על ההאתה יוגי ל"טהר" את שבעים ושתיים אלף הנדים, לגרום לפרנה לזרום בתוך עמוד השדרה דרך הנאדי הראשי – השו'שו'מנה אל הראש ולעורר את האנרגיה הנשית המצויה רדומה בבסיס עמוד השדרה ה- קונדליני שקטי, על מנת שתעלה ותתאחד עם האנרגיה הזכרית הנמצאת בראש – ה"שיווה" ויתרחש האיחוד ה-"שיווה שקטי", כשאיחוד זה מתרחש האדם אינו יותר האדם שהיה לפני רגע, הוא משתחרר מתחושת השניות ומפסיק לראות את עצמו כגוף ונפש הנפרדים זה מזה, או כל תחושת שניות אחרת, אלה רואה את עצמו כפי שהוא באמת - אחד.
4 . פרנייהמה – פירוש המילה: "פרנה" – האנרגיה החיונית, ו"היהמה" – התרחבות התפשטות. בדרך כלל מפרשים את הפרנייהמה כתרגילים לשליטה בנשימה אך המשמעות רחבה יותר, למעשה זהו תרגול לתיעול הפרנה, שהנשימה היא ההיבט הגלוי ביותר שלה בגוף. הפרנה היא הדבר העומד מאחורי כל דבר, היא זו המעניקה חיים, יצור שאין בו פרנה נחשב למת. הפרנה מפעילה הכל, את התנועות הגסות, הנשימה, מחזור הדם, המחשבות, הכל. מכאן, שתרגול פרניהמה משפיעה על המערכות בגוף.
5 . פרהטיהרה - ריסון החושים. כדי להגיע לשליטה בהכרה עלינו קודם כל לשלוט באלו המזינים אותה, החושים. ע"י צמצום הגירויים החיצונים המגיעים דרך החושים, אנחנו מפחיתים את העומס על ההכרה.
6. דהראן – ריכוז. לאחר שצמצמנו את רמת הגירויים החיצוניים קל יותר לכוון את ההכרה לריכוז.
מטרת שלב זה היא להביא את עצמנו ליכולת ריכוז באובייקט מסוים חיצוני או פנימי, מבלי ששום דבר אחר "יעבור בראש".
7. דיאן – מדיטציה. שלב זה אינו קל להשגה. בשלב הקודם רכשנו שליטה מסוימת על ההכרה אך עדיין לא לפרקי זמן ארוכים. בשלב זה השליטה מתחזקת ואנחנו יכולים להחזיק באובייקט לפרקי זמן ארוכים יותר, וכאן מתחילים לחוות דברים בצורה ישירה, ללא "תרגום" של המוח.
8 . סמהדי – תודעת על. זהו המצב אליו מגיעים בכל זרמי היוגה השונים והכוונה היא למצב בו נעלמת השניות. אדם הנמצא במצב זה אינו מזהה יותר את עצמו לעומת הנושא עליו הוא מתרכז, אלא הופך מזוהה עם אותו נושא. המוח אינו שופט ומקטלג כדרכו, והאדם פשוט חווה את הדברים בצורה ישירה, כאילו עמד מול מראה המשקפת אותו בצורה מושלמת.
הראג'ה יוגה היא למעשה "כלי" עבודה לכל ה"יוגות" האחרות.
קיימים עדיין זרמים נוספים ביניהם: "לאיה" יוגה, "קריה" יוגה, "סווארה" יוגה ועוד.
אך רוב "בתי הספר" ליוגה כיום מדגישים את הצד ה"פיזי" של היוגה.
בתי הספר המוכרים הם:
"איינגר" – המאופיין ע"י שימוש בעזרים ודגש על ביצוע נכון של התנוחות.
מרכז שיווננדה – המאופיין ע"י תשומת לב לתהליכים הפנימיים, חשיבה חיובית ומדיטציה.
אש'טנגה יוגה – או היוגה ה"ארובית", יוגה דינמית המאופיינת ע"י תרגול אינטנסיבי ונמרץ.
"וויאניאסה" – תרגול המאופיין בהדרגתיות ומתינות. תנוחה מרכזית שסביבה נבנה האימון כולו.
חח ארוך... אבל יפה...
ביוגה אמורים להתקע השרירים לא?
חחחחחחחחח...
ורוש! כל הכבוד על ההשקעה! אגב, תודה, אני מתעניינת בנושא.. (מאיפה זה לקוח?)
בקשה 😁
זה לקוח מתוך כל מיני אתרים על יוגה...אספתי משם הרבה חומר וערכתי... :mrgreen:
פפפפפפייי זה ענק... כל הכבוד ורוש! דווקא התעניינתי בכול הנושא של היוגה ..
