אוקיי אז כתבתי את הסיפור הזה עכשיו...
מתוך שיעמום.. אבל חשבתי שאולי אני ימשיך אותו...
והוא הולך להיות מאוד יפה
אז מי שנחמד אז שיגיב מייד!
אוהבתת אותכם..
בי'ושש
הנה:
ישבתי עם אודי החבר הכי טוב שלי בסוף יום הלימודים ליד הבית ודיברתי איתו...
" אז מה אחיי אתה ניפרד מבר?"
" לצערי.." אמרתי בעצב והורדתי את ראשי למטה.
"אל תדאג אח שליי הולך להיות מלא בנות בתל אביב..." הוא אמר לי וכאילו ניסה לעודד אותי אבל זה לא הצליח ממש..
" מחר אני ניפרד מימנה.. אני מספר לה..."
"מה היא לא יודעת?"
" לא ואני בטוח שזה יעציב אותה.." אמרתי לו...
" לאיפה אתה לוקח אותה?"
" לים.. למקום שקט ורגוע ונוכל לדבר בפרטיות וניפרד.."
"זה יהיה ממש רומנטי.." הוא אמר לי...
"טוב .. אני זזתי.. ביי" אמרתי וניכנסתי הביתה...
עליתי לחדר שלי...
רק המיטה שלי הייתה..
נישכבתי עלייה...
וחשבתי לעצמי...
'איך היא תרגיש?'
הבנתי כבר מה יקרה.. שהיא תבכה
והמחשבות פשוט העציבו אותי עוד יותר
"רניי מתוק בוא תעזור לי שנייה..." צעקה אלייי אימא שלי מן המטבח
ירדתי אלייה..
" במה את צריכה עזרה?"
" תעזור לי לפנות מדיח.. זה אפשרי?"
"כה"
אמרתי לה חוסר חשק ופיניתי מדיח..
סיימתי לפנות...
והלכתי לסלון...
חיפשתי משו ליראות אבל אז הטלפון צילצל..
אני- הלו?
עניתי
בר- מה נשמע אהובי ?
אני- אממ הכל טוב...
בר- אז מחר ניפגשים?
אני- כה.. ואני צריך לדבר איתך גם על משו חשוב...
בר- זה משו רע?
היא אמרה ושמעו בקול שלה שהיא מודאגת ועצובה..
אני- אפשר להגיד...בשביל כן...
בר- אה טוב.. אז נדבר מחר...
אני- בי'וש יפה שלי אוהב אותך!
אמרתי לה וניתקתי את השיחה...
"איזה משעמם הטלויזיה הזאת..הלכתי למחשב"
מזל שהמחשב שלי עדיין נימצא...
אחרת לא הייתי יודע מה אני עושה...
התחברתי לאיסיקיו
בר לא הייתה מחוברת
שמתי את עצמי על אווי.
======
עצוב...
אל תשגעו
בר=> איי לאב יו נסיכה מתוקה שלי
======
הסתכלתי ברשימה שלי...
אני הולך להיפרד כמעט מכולם...
לא יהיו לי חברים...
דאגתי מהקטע הזה הכי שבעולם
תמיד הייתי מקובל בשכבה ועכשיו? לא ניראה לי שאני יצליח להיות כמו שאני עכשיו
מרוב עצב שכבתי על המיטה
ונרדמתי...
יום הפרידה......
המשך יבוא!
למה הוא נפרד מכולם ??
:||
המששך
יאאא הוא עובר דירה או משהו?!
אהבתי תמשיכי מתוווקה 😊
:] פאקינג-תותי-תוות [:
רק בפרק השלישי תגלו מה הסיבה שהוא עובר והכל...
כי בנתיים זאת רק ההתחלה...
תמשיכוו להגיבב לייי....
סליחה טעיתי.. יהיה לכם המשך בפרק החמישי...
תודה על התגובות.. הרגע אני סיימתי את הפרק השני והוא יצא ממש ארוך! אני רוצה המון תגובות....
אני שמה לכם עכשיו את ההמשך.. כי אני לא יוכל כנראה לפחות 5ימים להיכנס אז אני מקווה שיהיו המוון תגובות! זה המשך ע-נ-ק!
ההמשך...
קמתי...
צחצחתי שיניים שטפתי פנים וירדתי למטה...
אימא שלי חיכתה לי וקראה לה עיתון ושתתה קפה
"בוקר טוב אימא" אמרי לה הבאתי לה נשקה
לקחתי שקית שוקו מהמקרר וחתיכת עוגה וישבתי לידה
אמא- הכל בסדר איתך רני?
אני- לא כל כך
אמא- אפשר לקבל הסבר?
אני- אני עוזב את בר מה את חושבת שאני ירגיש..
אמא- אני מצטערת נורא... אבל תמיד תוכל לבוא אלייה
אני- באמת?
אמא- כן אבל שתדע שזה חשוב שתיפרד מימנה לפחות ותהיו ידידים... כי חברים לא תוכלו להיות.. אנחנו כאן בפרדס חנה ושם זה תל אביב... זה רחוק...
אני- צודקת היום אחרי הלימודים אני והיא ניפגשים בים...
אמא- סבבה אבל לקראת הערב תארגן הכל...
אני- אוקיי
אמרתי לה
אני- יאאלה אני זזתי לתחנה אוהב'תך
אמרתי לה נתתי לה נשיקה ויצאתי מהבית
היה רוח נעימה בחוץ...
הלכתי לתחנה ובדרך כמובן שפגשתי את אודי
אני והוא שכנים...
"מה קורה אחי?" הוא שאל אותי
" אתה יודע מה קורה כבר.. אל תישאל.. "
"אתה עצוב ביגלל הפרידה?"
"נו כן.. אתה יודע.." אמרתי לו
" אל תדאג בקשר לזה הכל יסתדר תהיו בקשר טוב.. מה הבעיה?"
"יש בעיה... אני לא יכול שהיא רחוקה מימני.. אני אוהב אותה" אמרתי לו
התקדמנו לעבר התחנה...
ישבו עוד 2 חברים שלנו
אורי ועדן...
אמרנו להם שלום וישבנו איתם...
אני ואודי שתקנו לא רצינו שאורי ועדן ידעו מכל העניין...
אחרי כמה דקות הגיעו עוד ועוד ילדים ואז האוטובוס הגיע ועלינו
אני ואודי תפסנו מקום מאחורה ומישם התחילו כל הצחוקים
אחרי 20 דקות הגענו לבית ספר...
כל הח'ברה התאספו כרגיל ליד השער...
כולם שאלו אותי שאלות ועודדו אותי וכל השאר
מרוב שהייתי עצוב הלכתי מישם לכיתה
אודי בא איתי
ניכנסתי לכיתה ובר הייתה עם כל הבנות וראו שהיא עצובה...
כאב לי ליראות אותה ככה
היא הסתכלה אליי
בר: אממ היי
אני- היי מאמי
אמרתי לה והבאתי לה חיבוק גדול ונשיקה קטנה בפה
אני כל כך אוהב אותה שאין לה מושג כמה..
הסתכלתי בעינייה. וראיתי שהיא חושדת שאני הולך להיפרד מימנה.. היא הרגישה את זה...
הלכתי כולי עצוב למקום שלי
והוצאתי את ספר המתמטיקה והתחלתי להכין את שיעורי הבית שלא הכנתי
סיימתי אותם תוך שנייה
ובדיוק אחרי דקה היה צלצול
כולם התחילו להיכנס לכיתה ואז המורה בא
התחיל ליבדוק שיעורים וככה עברו להם שעתיים
בהפסקה....
אני ואודי דיברנו
"תקשיב לי תילך עם בר לים תיפרד מימנה ותישארו ידידים טובים... זאת ממש לא בעיה"
"אבל איך? אני אוהבת אותה תבין את זה כבר.. אני לא יוכל להיות רחוק מימנה"
"אני אומר לך! אתה תתאהב באחרת ... בתל אביב יש כוסיות משו משו! סמוך עלי" הוא אמר לי בכוונה לעודד אותי אבל אני ידעתי שאת בר אני לא אשכח לעולם....גם עם אני יראה את הבת הכי מהממת במדינה...
"בוא נשחק כדורגל עם הח'ברה" הוא אמר לי ומשך אותי
שיחקנו כדורגל עד סוף ההפסקה
כשהיה צלצול כולם ניכנסו לכיתה...
הלכתי לשירותים ושטפתי את הפנים שלי...
וניכנסתי לכיתה...
היה שיעור לשון
כל השיעור חשבתי על הנשיקה שלי ושלה.. הנשיקה הראשונה
הנשיקה הכי קסומה וטעימה שהייתה לי!
מרוב מחשבות לא שמתי לב שהשיעור נגמר
הלכנו לשיעור ספורט
בסוף השיעור יצאנו כולנו מזיעים...
הלכתי לשירותים עם אודי ושנינו שטפנו את השיער והחלפנו חולצות....
לא הספקנו להגיע להפסקה
אז ישר ניכנסנו לכיתה ולמדנו תנ"ך וסיימנו את היום..
הלכתי עם אודי כרגיל הביתה
דיברתי איתו קצת וניכנסתי...
זה היה היום האחרון שלי בבית ספר...
היום אני הולך עם בר לים ומחר כל הח'ברה באים אליי ואני עושה מסיבת פרידה גדולה ויום שבת אנחנו עוזבים לתל אביב.
ניכנסתי למיטבח...
" אמא מה יש לאכול?" שאלתי אותה
באתי אליה והבתאי לה נשיקה
" שניצל וצ'יפס"
"יאמייי" אמרתיי...
ועליתי לחדר שמתי את התיק וירדתי
היא שמה לי בצלחת ואכלתי
" מתי לילך באה?" שאלתי את אימא שלי...
"יותר מאוחר... היא לומדת כיתה י'ב על תישכח...היא צריכה לסיים הכל..."
"אחלה.."
אמרתי
סיימתי לאכול שמתי בכיור ועליתי לחדר
התחברתי לאיסיקיו
שמתי אווי.
======
פה... המצב יותר טוב...
דברו איתי
בר=> איי לאב יו בובה מתוקה ויפה שלי!
======
אודי התחבר...
אודי- אה גבר ממצב אחי?
אני- אתה יודע כבר מה המצב.. עוד שעתיים אני בים עם בר...
אודי- שיהיה לך בכיף..
אני- זה יהיה היום הכי עצוב בחיים שלי!
אודי- אל תדאג.. נו מה אתה לא סומך עליי? אני יעזור לך לישכוח אותה..
אני- אני לא יכול...
אודי- אתה כן יכול! עם רק תירצה
אני- טובב אני זזתי...
אודי- לאן אתה תמיד בורח?
הוא אמר והתנתקתי מבלי לענות לו
ישבתי על המיטה וקראתי לי ספר עד שנשמע צלצול הפלא' שלי
אני- הלו?
בר- מאמי?
אני- יפה שליי
בר- עוד חצי שעה אתה בא לים?
אני- חצי שעה? אממ בסדר...
בר- סבבה ניפגש שם במקום הקבוע ביי מותק
היא אמרה וניתקה
הרגשתי שהיחס שלה קר יותר...
הרגשתי את זה ונהייתי עצוב
הלכתי למקלחת עשיתי מיקלחת של רבע שעה ויצאתי.. התלבשתי הכי יפה שאני יכול.. סידרתי את הקוצים ושמתי בושם והייתי מוכן...
ירדתי למטה
" ייאלה ביי אימא אני הלכתי לים.." אמרתי לה
"אתה רוצה שאני יקח אותך?"
"כההה" אמרתי וקפצתי משמחה...
היא עלתה לחדר שלה ותוך שנייה ירדה עם תיק
" ייאלה בוא.." היא אמרה והלכנו
תוך 10 דקות הייתי בים
הלכתי למקום הקבוע שלי ושל בר
וראיתי אותה
היא בכתה
אני- מאמי? מה קרה?
שאלתי אותה
בר- רני... חשבתי שאתה כבר לא תבוא
אני- אני פה...
אמרתי לה ונתתי לה חיבוק
עד שהיא נרגעה
אני- בר אני חייב להגיד לך משו...
בר- מה?
אני- אני נוסע.. לתל אביב...
בר- מה? למה?
אני- אימא שלי מצאה עבודה ואבא שלי מצא עבודה ואנחנו עוברים...
בר- זתומרת ש...?
אני- כה.. אנחנו צריכים להיפרד....
בר- יואו אני לא מאמינה..
היא אמרה והתחיל ליבכות שוב
אני- לא בר.. אני רוצה שיהיה לנו את הפרידה הכי יפה.. בבקשה אל תבכי. זה רק הורס את הרגע אמרתי לה היא הסתכלה אליי
התקרבתי אליה
ונסחפנו לנשיקה צרפתית מתוקה... בדיוק כמו הראשונה
אחרי שעה שנינו חזרנו הביתה
"ייאלה אני אוהב אותך תמיד.."
אמרתי לה
"גם אני אותך ואני לא אשכח אותך בחיים ומקווה שנישאר תמיד בקשר"
"ברור שנישאר... אוהב אותךךךךךך!" צעקתי לה והדבקתי לה נשיקה אחרונה וניכנסתי הביתה
הלכתי לחדר שלי הוצאתי את היומן שלי והתחלתי ליכתוב....
אחרי חצי שעה סגרתי את היומן שכבתי על המיטה.. עצמתי את העינים.. ומרוב המחשבות.. נירדמתי...&&#
המשך יבוא!!!!
מאמי
יצא
לך
מהממםם
המשךך
דחוףףף =]]
יפפפפה ~
קיטשי בשביל בן אבל כ"כ יפה.
3>
המשששך
אין תגבוות!?!?!?!?
זהוו?!?!?
נווווו תגיבווו.....
חחחח יפה בובה 😊
אהבתי תמשייייכי [=
:] פאקינג-תותי-תות [:
