יש לי שאלה. אני קצת מבולבלת: יש מישהו שלומד איתי ומוצא חן בעיניי. בהתחלה לא ראיתי בו שום דבר מיוחד וגם לא נמשכתי אליו מבחינה חיצונית (למרות שהרבה אומרים שהוא נראה טוב), אבל עכשיו הכרתי אותו קצת יותר והיחס שלי אליו השתנה.
האמת היא שהיחס שלי השתנה כי הוא היה ממש נחמד אליי, קפץ לבקר הרבה, זרק מילים ומשפטים שיצרו כימיה טובה ביננו, היה קופץ ככה פתאום לבקר לעיתים קרובות ועוד כאלה. העניין הוא שאני בכלל לא בטוחה אם הוא מעוניין או אפילו אם היה מעוניין, אבל כשנפגשנו תמיד ונניח דיברתי על בנים אחרים הוא מייד היה שואל מי אלה והיה נדמה לי שהוא מתעניין אם יש לי מישהו אבל אולי אני מדמיינת. אין לי מושג.. מה דעתכם?
אני נשארתי די אדישה ודוקא כשפתאום משהו אצלי השתנה והתחלתי לגלות יותר עניין, ולהחזיר טלפונים וליזום מפגשים (כנראה שחשפתי בעצמי צד יותר רגשי ופגיע) נדמה לי עכשיו שהוא ממש לא שם עליי ומתעלם.
יש למישהו הסבר? (בעיקר בחורים). מה אתם מציעים לעשות?
תודה!
בקשר של האדישות - לא נראה לי שאת צריכה להיות כל כך אדישה משום שאם תהיי קשה ואדישה גם הבחור הזה יחשוב שאת לא מעוניינת.......... לדעתי את יכולה להיות רגועה במובן מסויים כי לא כל הבחורים הם כמו שאת מתארת אבל יש גם כאלה..............
