"לךך מפהההה" שמעתי את אמא צורחת
וכמו בכל פעם שמתי את האוזניות על אוזניי, בתקווה שאני לא אשמע
עוד פעם את אותו הריב שחוזר על עצמו כל פעם בסופיהשבוע
"אני הייתי בעבודה" הרים את קולו
"אתה היית איתה!" אמרה בוודאות
"התקשרתי למשרד" קטלה אותו
החלתי מתקדמת לכיוון הסלון מביטה בהם
פותחת את ידיי, בתקווה לחיבוק חם, חיבוק שלא קיבלתי כבר שנים
הם מביטים בי, חסרי אונים, חסרי מילים,שותקים, רק שותקים
ידיי נסגרו התייאשו מלחכות,
התיישבתי על הריצפה מביטה בהם, מחננת שיפסיקו, מחננת אליהם
"לא טוב לכםם אז תתגרשו! נמאס לי לסבול, נמאס לי ממכם" אמרתי בתקווה שלא להישבר
"מפתאום לא טוב לנו?!" אבא חייך ת'חיוך המזוייף שלו
"אבאא על מי את עובד תגיד לי?! אני בת 16 את קולט?! אני יודעת טוב מאוד מה שקורה סביבי
אתה חושב שאני נהנת לשמוע על הבגידות שלך?~ את שובר אותי, נמאס לי ממך אבא,
נמאס לי כל כך ... אני שונאתת אותךך" צעקתי
וסטירת הלחי לא איחרה מלהגיע.
"תזכור את זה טוב! כי זאת הפעם האחרונה שתגיע בי"תפסתי את פניי
"ואת אמא? אני לא יודעת איך אי פעם יכולת לאהוב בנאדם כל כך שפל"
אבא הביט בי המום, ואמא החלה בוכה, לא מאמינה למה ששמעה
"תגיד אתה בטוח שאין לי איזה אח או אחות איפשהו?" עקצתי
"לכי לחדר שלךך!" צעק
"אתה יודע?! כבר ממזמן איבדת אצלי כל חשיבות בשביל שתגיד לי מה לעשות..
הדבר היחידי שיש לי והוא שלך, זה השם משפחה,
ואל תדאג שאני יגיע לגיל 18 גם הוא כבר לא יהיה!"
"מה אמרת?" הביט בי
"מה ששמעת.."
"תסתכל עליי" הרמתי את פניו שנפלו מטה
"תסתכל על הדמעות האלה טוב טוב, כי זאת הפעם האחרונה שאני בוכה בגללך,
אתה רוצה לדעת מה אני חושבת עלייך?!
אתה בנאדם מגעיל, שפל, ופחדן,
אתה מגעיל אותי אבא, פשוט מגעיל,
אני שונאת אותך, אני מקללת את הרגע הזה
שה' החליט שאני צריכה להיות הבת שלך
אני מקללת את הרגע הזה שבאתי לעולם" הדמעות החלו לרדת
בקצב אחיד, הבטתי על אבא, ופניי בין שנייה הופנו לאמא
"מה את מדברת שטויות! " חיבקה אותי אמא..
"עופי לי מהעניים" צעק אבא
"עוף לי מהחיים השבתי.."
וכך בחדרי ישבתי חושבת, נותנת לדמעות לרדת, מתמכרת לשקט,
"אמא, אבא,
אני כותבת לכם רק במטרה להיפרד,
לא טוב לי בעולם הזה,
לא טוב לי בכלל,
נולדתי בכדי לסבול, ואני מעדיפה למות
להיות רחוק, רחוק ממכם
רחוק מהכאב,
אבא.. אני לא באמת שונאת אותך
אני אוהבת אותך, אוהבת כל כך
אבל אתה יודע?! איכזבת אותי,
בגדת בה, בגדת בי,
תלמד להיות אבא, תלמד להיות בעל..
ואת אמא?! אני אוהבת אותך
אוהבת אותך הכי בעולם
אני מקווה שיבוא יום ותהיי חזקה מספיק
בשביל לעזוב אותו, בשביל להיות מאושרת,
הרחק ממנו..
אוהבת.."
הנחתי את הפתק על המיטה ושבתי לפתוח את קלמריי
הוצאתי את המספריים, ותקעתי אותם עמוק בתוך ליבי....





