פפשש ממש אהבתי,
הממשך :]
שבת קודדש,
דניאלוש=]
מה עם ההמשך מאמי..?!
לילוש =]
התחלה יאפפה
אהבתי..
תמשיכי מאמי..! 😊
דבר ראשון תודה=]
דבר שני אני ממש מצטערת שלקח לי זמן להגיב פשוט זה סוף השנה
ואני מסיימת את החטיבה ויש לנו פול חזרות ואני משתתפת גם בתחרות
הקיצררר..אין זמן..אז מצטערת
אני ממשיכה עכשיו=]
את כותבת מהמם!
אהבתי!
המשך (:
מאי ושיר צחקו. הן לא שמו לב שליטל חזרה והייתה מאחוריהן.
"וואי צדקת היא באמת מעצבנת! איזה צבועה היא!" אמרה מאי.
"אמרתי לך. אני אומרת רק אמת." אמרה שיר וחייכה.
"אני צבועה?" שאלה ליטל.
שתי הבנות הסתובבו בבהלה.
"כן את צבועה" אמרה שיר.
לפתע הגיע דור ואמר "ליטל, עזבי אותן, תפסיקי לרדוף אחריי! זה נגמר בנינו!"
"שום דבר עוד לא נגמר עד שאני אומרת" אמרה ליטל והלכה.
"לא אכפת לי, זה נ-ג-מ-ר. לכי לטיפול" צעק אליה דור.
"וואי ממש הצלת אותנו!" אמרה מאי.
"חח בכיף, אם היא עוד הפעם מטרידה אותך תגידי לי, והיא לא תציק לך יותר" אמר דור.
"תודה" אמרה מאי וחייכה.
"לא אמרת לי, איפה את גרה?" שאל דור.
"אוי נכון, שנייה אני ארשום לך כדי שלא תשכח" ענתה מאי ורשמה לו את הכתובת שלה על חתיכת דף.
"תודה, אז נתראה ב5. ביי" אמר דור.
"ביי" ענו מאי ושיר.
"עדיין לא הבנתי מה הקטע של הליטל הזאת?" שאלה מאי את שיר.
"תקשיבי, ליטל ודור היו חצי שנה ביחד, אין לי מושג מה הוא מצא בה,
אבל בכל מקרה...היא בגדה בו והוא תפס אותה. ואז הם נפרדו
והיא התחננה אליו שיחזרו והוא חזר אליה... היה לו מאוד קשה ו..." מאי קטעה את שיר ואמרה
"למה הוא חזר אליה???"
"כי הוא אהב אותה. אז בקיצור...היה לו מאוד קשה עם זה והוא נפרד מימנה
והיא התחילה עם החבר הכי טוב שלו-שי...כדי שיקנא..היום שי והוא כבר לא מדברים
שי בשליחות באוסטרליה שנה. ושי לא עמד בפיתוי. בקיצור הם עשו מימנו בדיחה." אמרה שיר.
"אם שי היה החבר הכי טוב שלו הוא לא היה עושה את זה". אמרה מאי.
"נכון, אבל באותה תקופה הוא כעס על דור בגלל שלא עזר לו שהביאו לו מכות כשחזרו לפנות בוקר ממועדון.
שי היה מאושפז שבוע בגלל המכות. דור נבהל כי היו שם 6 אנשים והם היו רק 2.
והוא לא ידע מה לעשות. אז ליטל ניצלה את המשבר שהיה בניהם." אמר שיר.
"מסכן דור. מה הוא יכל לעשות?! הוא היה גם נכנס לאישפוז. אבל מצד שני הוא יכל לקרוא לעזרה." אמרה מאי.
"שמעת על האיש שהשתגע בכניסה למועדון ותקף כל מי שהיה קרוב אליו? זה היה שנה שעברה" אמרה שיר
"כן שמעתי, הוא רצח 3 אנשים ו4 נדקרו. מה איתו?" אמרה מאי
"אז בקיצור...זה היה במקביל למכות. וכל השוטרים היו עסוקים במועדון הזה. ובגלל שזה היה לפנות בוקר
לא היה איש ברחוב. ולא היה מי שיעזור להם. אז דור לא יכל לבקש עזרה מאף אחד." אמרה שיר.
"איזה מזל רע. מסכן..." אמרה מאי.
"כן, אבל לא נורא.. עבר לו. הוא ניתק עם ליטל ושי קשר" אמרה שיר.
"עשה בשכל.עכשיו אני מסתכלת עליו בצורה שונה. טוב מאמי אני חייבת לטוס אז נדבר. ביי" אמרה מאי והלכה הבייתה.
השעה 17:00.
מאי מחכה לדור בביתה. אחרי חצי שעה שהוא לא מגיע היא מחליטה ללמוד לבד בינתיים עד שיגיע.
השעה 18:00 ודור לא מגיע.
מאי מתקשרת לשיר. שיר עונה לה...
"היי שיר מה המצב זאת מאי? תקשיבי יש לך אולי את המספר של דור, הוא מאחר בשעה והוא לא הודיע לי"
אמרה מאי.
"כן חכי שנייה על הקו." אמרה שיר. "טוב תרשמי 054....אם את צריכה עוד משהו תתקשרי אלי ביי מאמי" אמרה שיר למאי וניתקה.
מאי חייגה לדור והוא לא ענה. היא התקשרה שוב ומישהו מבוגר ענה.
"שלום, מי מדבר?" אמר אבא של דור.
"מאי, דור נמצא?" שאלה מאי.
"לא הוא איננו." ענה אביו.
"יש לך אולי מושג איפה הוא נמצא?" שאלה מאי.
"הוא אמר לי שהוא הולך ללמוד עם ידידה. הוא שכח את הפלאפון בבית. את רוצה שאני אשאיר לו הודעה?" ענה.
"אני הידידה, הוא מאחר קצת אז חשבתי שקרה משהו" ענתה מאי.
"הוא עדיין לא הגיע אלייך?! הוא יצא לפני שעה!" ענה לה אביו.
"לא הוא לא הגיע, אני אצא לחפש אותו. אם אני אמצא אותו אני אתקשר למספר." ענתה מאי.
"אין בעיה, תודה. אני אחפש אותו גם. להתראות." אמר אביו וניתק.
לפתע נשמעו דפיקות על הדלת.
מאי פתחה את הדלת וראתה את דור.
"אתה לא נורמלי! בדיוק דיברתי עם אבא שלך... חשבתי שקרה לך משהו!" אמרה מאי.
"לא אל תשאלי, לקחתי את האוטו של אבא שלי, היה לי פנצ'ר בדרך, כמה ילדים קטנים זרקו
מסמרים על הכביש ועליתי עליהם. אז התעכבתי כי החלפתי גלגל. אבל הבעיה היא שלא מצאתי
את הכלים של אבא שלי. ולא היה עלי פלאפון שכחתי אותו בבית אז לא היה לי איך להתקשר.
הקיצור סיפור מסובך. עכשיו אני פה. את באה להתחיל?!" אמר דור.
"אתה לא יודע איך הבהלת אותי! חשבתי קרה לך משהו!" אמרה מאי.
"באמת דאגת לי כל כך?! איזו חמודה!" אמר דור וחייך. "אל תדאגי אני כבר בן 18 אני יודע לדאוג לעצמי
אני לא ילד קטן, אבל תודה על הדאגה" אמר דור.
מאי צחקה. "טוב העיקר לא קרה כלום. בוא, נלמד בחדר שלי" אמרה מאי והלכה לכיוון החדר שלה ודור אחריה.
דור ומאי למדו, דיברו וצחקו במשך שעתיים, עד שפתאום היה רעש מלמטה ומישהו קרה למאי.
"מאיייי?!"
"אני באה!!" אמרה מאי וקמה במהירות.
דור לא הבין והלך אחריה, וראה ילד בן 12 שוכב על הריצפה ולצידו כיסא גלגלים.
"שוב נפלת?! למה אתה עושה את זה כל הזמן?! נפצעת?" אמרה מאי כשהיא מרימה אותו חזרה אל הכיסא
"לא הכל בסדר. נסיתי להגיע אל השירותים והגלגל של הכיסא שוב נתקע." אמר הילד.
"טוב לא נורא, אני אגיד לאבא לסדר את הכיסא." אמרה מאי וחיבקה את הילד.
הילד התבונן בדור.
"אוי שכחתי, דור זה אחי גלעד, גלעד זה דור ידיד שלי מהביה"ס הוא בא לעזור לי להשלים חומר" אמרה מאי.
"נעים מאוד" אמר דור וחייך.
"נעים מאוד" אמר גלעד באדישות.
"טוב גלעדו'ש אנחנו חוזרים ללמוד יש לי המון חומר להשלים. אם אתה צריך משהו תקרא לי." אמרה מאי
ועלתה לחדרה.
"הוא לא כל כך מחבב אותי." אמר דור.
"הוא ככה תמיד. הוא דואג לי. הוא ואני מאוד קשורים. בעיקר אחרי שהוא נפצע." אמרה מאי.
"איך הוא נפצע?" שאל דור.
"נפל מסוס.הוא רכב על סוס עם אמא שלי, היא נפלה ונהרגה והוא נפל ושבר את עמוד השדרה." אמרה מאי ופניה העציבו.
"אני מצטער לשמוע. אם את צריכה משהו אני פה." אמר דור.
"תודה. זה בסדר זה קרה לפני שנתיים." אמרה מאי.
דור ומאי המשיכו ללמוד. וב21:30 הוא חזר הבייתה.
לאחר כמה ימים בהפסקת האוכל מור התיישבה בשולחן שישבו שיר ומאי.
"מה את רוצה?" שאלה שיר.
"שום דבר. מותר לי לשבת פה." אמרה מור.
שיר הביטה במאי ושתיהן קמו והלכו לשולחן אחר.
"את כזאת סתומה! אמרתי לך לצוטט להן! לא לשבת לידן בכוונה! כשאמרתי שתשבי לידן התכוונתי בשולחן ליד!" אמרה ליטל בעצבים.
"מאיפה אני אמורה לדעת?!" שאלה מור.
"זה ברור לא?!" אמרה ליטל
"לא!" אמרה מור.
"מאי מכיתה יא' גשי לחדר המנהל" קראו ברמקול.
מאי ושיר הביטו זו על זו קמו והלכו לכיוון החדר מנהל.
"אני אחכה לך בחוץ" אמרה שיר.
"אין בעיה" אמרה מאי.
מאי דפקה על דלת החדר ונכנסה.
"חיפשת אותי המנהל?!" אמרה מאי.
"את מאי מכיתה יא'?!" שאל.
"כן" ענתה מאי.
"אז כן חיפשתי אותך!" אמר המנהל בתוקפנות. שיר צוטטה לשיחה דרך הדלת.
"מאי את לא יכולה להמשיך ללמוד בבית ספרנו" אמר המנהל בכעס.
"מה?!! למה?!!" אמרה מאי בבהלה.
איזה יפהה!!
המשךךךךךךך..=]
מה מה מה מה?@?..
המשך דחוףףף
לילוש =]
"מאי מכיתה יא' גשי לחדר המנהל" קראו ברמקול.
מאי ושיר הביטו זו על זו קמו והלכו לכיוון החדר מנהל.
"אני אחכה לך בחוץ" אמרה שיר.
"אין בעיה" אמרה מאי.
מאי דפקה על דלת החדר ונכנסה.
"חיפשת אותי המנהל?!" אמרה מאי.
"את מאי מכיתה יא'?!" שאל.
"כן" ענתה מאי.
"אז כן חיפשתי אותך!" אמר המנהל בתוקפנות. שיר צוטטה לשיחה דרך הדלת.
"מאי את לא יכולה להמשיך ללמוד בבית ספרנו" אמר המנהל בכעס.
"מה?!! למה?!!" אמרה מאי בבהלה.
ההמשך-
כששמעה שיר מה המנהל אמר הפסיקה לצוטט מרוב לחץ וחיכתה שמאי תצא.
"סתם אני צוחק איתך, שבי בבקשה" אמר המנהל וצחק.
"וואי ממש הבהלת אותי" מאי התיישבה.
"לא שטויות, אני אדם שמרבה להתבדח." אמר המנהל.
"שמתי לב" אמרה מאי וצחקה "אז מה הסיבה שקראת לי המנהל?!"
"עבר כבר שבוע מאז תחילת הלימודים, ולא הספקתי להכיר אותך. אני מצטער!
בדרך כלל כשמגיעים תלמידים חדשים, אני לוקח כל אחד לשיחה ומסביר לו בקצרה
את המסגרת של ביה"ס את החוקים פה והכי חשוב מברך אותו. אבל לא הספקתי
הבת שלי התחתנה השבוע היה בלאגן! דווקא בתחילת השנה היא החליטה להתחתן!" אמר המנהל.
מאי צחקה "מזל טוב! וזה בסדר אני מכבדת את זה. העיקר שאני לא עוזבת" אמרה.
"אוקי..אז אני אסביר לך....." המנהל התחיל להסביר לה על המסגרת ביה"ס וכל מה שמסביב.
כסיים יצאה מאי מהחדר ושיר התקדמה לעברה מהר.
"את עוזבת?!" שאלה שיר
"לא! איך הגעת לזה?" אמרה מאי.
"מה לא!? שמעתי את המנהל אומר לך שאת לא יכולה להמשיך ללמוד בבית הספר!" אמרה שיר
מאי התחילה לצחוק "הוא לא היה רציני, הוא סתם התבדח." אמרה.
"אההההה. אז מה הוא בעצם רצה?!" שאלה שיר
"לברך אותי ולהסביר לי על מסגרת ביה"ס והחוקים וכל מה שמסביב" אמרה מאי.
"אהה. וואי באמת אני זוכרת אותו כאדם שצוחק ומתבדח הרבה. לא יצא לי לדבר איתו
חצי שנה אם לא יותר. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה כשאני וכל הכיתה זרקנו על המורה
ללשון ניירות באמצע השיעור." אמרה שיר.
"למה?!" שאלה מאי.
"סתם העלתי אני העלתי את הרעיון כי היא מורה מעצבנת"
מאי צחקה. "את לא נורמלית" אמרה.
"אני יודעת" אמרה שיר וחייכה.מאי ושיר הגיעו לחצר והתיישבו על אחד הספספלים.
דור וטל עברו מאחוריהן וצוטטו לשיחה.
"תקשיבי יום שישי אני מזמינה את כולם אלי ההורים שלי נוסעים לסוף שבוע.
אני צריכה שתעזרי לי לארגן כמה דברים" אמרה שיר.
"בכיף. את מי את מזמינה?" שאלה מאי.
"את כולם חוץ מליטל וכלבת שמירה שלה- מור" אמרה שיר.
שתיהן צחקו.
"יום שישי הקרוב?" שאל טל.
"כן יום שישי הקרוב- עוד 3 ימים!" ענתה שיר.
"באיזה שעה?!" שאל טל.
"22:30" ענתה שיר.
"מוקדם לא? חפיף." אמר טל.
"הקשיבו הקשיבו!" צעק טל. "יום שישי הקרוב יש מסיבה ע-נ-ק-י-ת בבית של שיר.
ב23:00 אצלה בבית! מי שלא מגיע א-פ-ס!"
"תגיד לי אתה נורמלי?!" אמרה שיר.
"כן ואת?" ענה טל.
"זה עדיין לא סגור ואם ההורים שלי לא ילכו בסוף?!" אמרה שיר.
"עליי הם הולכים! אני יארגן לך מסיבה אחת החזקות!
הבית שלך יתפרק לקוביות לגו מהמוזיקה!" אמר טל וחייך.
"אל תשכח שיש לי שכנים." אמרה שיר.
"אל תשכחי שאני טל! אני אדאג להכל. קיצור אין זמן מחר אני אצלך אחרי ביה"ס, ביי" אמר והלך.
"אל תייחסי אליו, הבן אדם מטורף" אמר דור.
"אתה מספר לי?! לא נורא, יהיה מי שיעשה את העבודה" אמרה שיר.
דור צחק. "תזהרי, בסוף הבית שלך באמת יראה כמו קוביות לגו!" אמר.
"תקשיב, היית אצלי פעם בבית?!" שאלה שיר.
"וואלה לא." ענה דור.
"יש לי סטודיו ענק בגודל 3 כיתות. אמא שלי הייתה רקדנית ואחותי הגדולה
הלכה אחריה אז הן החליטו לבנות חדר אימונים נוח. אז ככה שהבית שלי
נשאר נקי. הסטודיו יהיה מבולגן" אמרה שיר.
פתאום טל צץ משום מקום.
"מתי נזכרת לומר?! את יודעת כמה מסיבות יכולנו לעשות אצלך?!" אמר טל.
"שתוק כבר י'חולה מסיבות!" אמר דור.
"הסטודיו חשוב לאמא שלי לא יכולתי סתם להביא אנשים שיעשו לה שם בלאגן.
צריך שיהיה שם מסודר ונקי" אמרה שיר.
"צריך שיהיה שם מסודר ונקי" חזר אחריה טל בזלזול. "טוב בסדר. אבל תבטיחי לי
שפעם הבאה שההורים שלך לא בבית עושים עוד מסיבה" אמר.
"מה אתה לחוץ?! לך למועדון מה אני ניראת לך?!" אמרה שיר.
"אין כסף למועדונים, חוץ מזה זה חרא לא שווה. דרך אגב, הזכרת לי.
יהיו כוסיות?! את יודעת- כמוך?" אמר טל.
"יהיו, לא בשבילך!" אמרה שיר.
"נחיה ונראה!" אמר טל.
"נחיה ונראה" אמרה שיר.
טל ודור הלכו לכיוון כל החברים שלהם שישבו ליד הכניסה לביה"ס.
"מה הקטע של שניכם? אתם לא מובנים!" אמרה מאי.
"גם לא נהיה מובנים. לא יודעת, הוא חמוד ואני סתם אוהבת למשוך את תשומת הלב
שלו בכך שאני עונה לו תשובות כאלו בכוונה. אבל הוא נהנה מזה.
לדעתי הוא גם מחפש את תשומת הלב שלי. והוא רוצה לצאת איתי אבל הוא לא יודע
איך לגשת. הוא אף פעם לא היה בקשר רציני עם מישהי. אבל לפני כמה ימים
כשישבנו בחדר אוכל אני זוכרת שהוא אמר לי 'מה את עושה יום שישי' הוויכוח שלנו
היה תירוץ לשאול את זה." אמרה שיר.
"הבנתי. אני אטפל בזה" אמרה מאי וקמה.
"במה תטפלי!?" אמרה שיר.
"את עוד תראי!" אמרה מאי והלכה.
יום למחרת טל בא לשיר.
"תקשיבי מה נעשה אני יארגן מוזיקה יש לי חבר יש לו את השירים הכי טובים
המיקסים טראנסים רמיקסים וכל השאר. אז הוא יביא לי ואני יביא הכל למסיבה."
אמר טל.
"סבבה. מערכת יש לי בסטודיו" אמרה שיר.
"שתיה?" שאל טל.
"איזו שתיה?! חריפה או רגילה?" שאלה שיר.
"יש לך בבית שתייה חריפה?!" שאל טל.
"נראה לך. מי שותה אצלנו" אמרה שיר.
"שכחתי, את עדיין לא חוקית את קטינה!" אמר טל וציחקק.
"חה חה מצחיק מאוד. אתה מארגן שתיה חריפה אני שתיה רגילה" אמרה שיר.
"מה אני נראה לך?! מכונת כסף?! מאיפה אני אקנה?" אמר טל.
"אני אביא לך כסף מה אתה דואג. אבל לא בכמויות גדולות. אני לא רוצה שאנשים
יקיאו לי בבית!" אמרה שיר.
"בסטודיו" תיקן אותה טל.
"בסטודיו" אמרה שיר.
"טוב מה נשאר?!" שאלה שיר.
"אוכל ו...זה" אמר טל ונישק את שיר.
יאא שני המשכים מהממיים
שלא תנטשי אותנו שובבבבבבבב 😊
חח תמשייכי מאמי שלי
אתר האהבה הישראלי