איפה הימים שהיה לי על מה לעלות חיוך על הפנים?
איפה הסיבות שהיו לי לשמחת חיים?
איפה הרגעים איתך שנעלמו במשך החודשים האחרונים?
איפה הנשיקות המתוקות שנתנו לי לחיות באשליות?
איפה המילים שלך?
איפה המעשים שלך?
איך זה שאני כל כך תלוייה בך?
אתה כל כך חסר לי.. אני מרגישה ריקה.
כל מילה, כל תשובה.. הכל מעלה בי שמחה.
ואילו בך, משהו מהשורה.
אני אוהבת אותך.. אני עוד יואהב.
אני מאוהבת בך.. והלב רוצה אותך.. הלב מאוהב.
אני מרגישה חלשה, אני מרגישה אחרת בלעדייך.
אני אוהבת אותך..
אני לא יכולה שנייה בלעדיך.
אני מעדיפה לא להיות כאן, בעולם הלא מושלם הזה.
בעולם השחור הזה.
אני רוצה אותך.. אני זקוקה לך..
ואני מבקשת בכל יום בלילה.
שה' יעזור לי לשכוח אותך.
כי אני רק סובלת בגללך.
אני רק מבקשת לא ליפול.
אני רק מבקשת עלייך לא לחשוב.
לחיות כבנאדם אחר.. להיות מאושרת..
להיות חופשייה, וממש לא מאוהבת.
לא רוצה להיתאהב- לא רוצה כאב בלב.
שברת לי אותו..
וזאת הפעם השלישית בחיי שאני מתאהבת ונישברת.
וזאת המילה האחרונה.. תודה רבה לך..
התבגרתי בזכותך..
אני עדיין אוהבת אותך..
ומקווה להפנים שאהבה היא דבר רע.
כן, אני בוכה.
כן, כל לילה אני מצטערת בשבילך.
אתה רע!! שברו לך את הלב.. ומה זה אומר? שעכשיו תורך?
ומה אני אשמה????
אני רק רוצה את הטוב בשבילך..
אני רק רוצה להיות מאושרת לצידך.
אני רק רוצה לאהוב אותך..
אני רק רוצה לקבל אהבה.
אני רק רוצה אותך..
ועכשיו... עכשיו אני פשוט רוצה להעלם.. ולא להיזכר בך.





