ושוב זה קורה לי, יש לי את החשק לכתוב, לכתוב למישהו לא ידוע,
ואולי בעצם לכולם ביחד,
לכתוב את הכל, ולשחרר את מה שגורם לי לפעמים למכאוב,
ת'אמת שאני נמצאת בתקופה די טובה, תקופה מצחיקה,
אני יודעת מה אני רוצה, ולאן עליי לפנות,
אני יודעת מה לעשות גם כשכואב לי לפעמים,
אבל בכל זאת, יש ת'ימים האלה שאני רוצה ללכת, ללכת למקום רחוק
להתרחק מכולם, לחשוב לבד,
אם אי פעם היו שואלים אותי איזה חיה הייתי רוצה להיות
הייתי עונה ציפור,
וזה כי הציפור היא פשוט חופשייה היא פורשת כנפיים ועפה ממקום למקום
יש לה את השקט והשלווה שלה,
היא רחוק מכולם, שם למעלה בשמיים,
ואם הייתי לי את האפשרות ולו ליום אחד הייתי רוצה לפרוש כנפיים
ולעוף, לעוף הרחק מכולם, לשכוח מהבעיות, לשכוח מהאכזבות,
לשכוח מהעצב, מהשמחה, לשכוח פשוט מהכל,
להיות אני עצמי, לדעת לאן אני רוצה ללכת, לאן אני רוצה לפנות..
ויש כל כך הרבה תקופות כאלה, שאני פשוט רוצה לברוח,
אני מסתגרת בחדר לבד ובוכה, מוציאה את הכל,
את כל המעוקה, יושבת בצד, במין פינה משלי,
וחושבת, חושבת על הכל, וכשבא לי לוותר אני פשוט חושבת על מישהו
שבשבילו לא שווה לי להתייאש,
וגם כשאני נופלת יש מי שמרים אותי, מי שתמיד איתי..
ויש כל כך הרבה דברים שבא לי עכשיו לצעוק עד שייגמר הכל,
דברים שבא לי לשחרר מהלב, אבל עם אני יגיד אותם הם יגרמו לכאב,
עם אני יגיד אותם, אולי הם יגרמו לי לוותר, וזה לא שעל חלק מהדברים כבר לא וויתרתי,
פשוט קשה לי, קשה לי להגיד הכל, אני מעדיפה לשמור לעצמי..
ואולי זה יישמע טיפשי אבל כזאת אני, אני שומרת לעצמי כמעט והכל, היחידה בעולם
שאני מספרת לה הכל, שכואב לי ושטוב לי, זה אמא שלי,
האמא הכל כך מיוחדת שלי, שאני מודה יום יום לה' על שהעניק לי אותה,
ובכלל על שהעניק לי את המשפחה שלי, את האושר שלי..
ועכשיו אני נמצאת באחד מהרגעים האלה, שפשוט בא לי שקט,
אני רוצה לברוח למקום שאין בו אף אחד
ולשחרר את הכל,
אני רוצה לצעוק עד שייגמר לי הקול,
ולא, זה לא רק כי רע לי, כי פשוט יש כל כך הרבה דברים שאני צריכה לשחרר
והלב הזה, אולי אז יהיה יותר שקט..
אני פשוט עוצמת את העיניים ומדמיינת שיש לי כנפיים,
ואני עפה, כן אני עפה
למקום רחוק, מקום שאין בו אף אחד קרוב
ואני חושבת, רק חושבת,
על איך שאני אוהבת, על מי שאני אוהבת,
אני עוצמת את העיניים
ועפה למקום שלי, למחבוא שלי.....
והעניים נפתחות והכנפיים נעלמות
עכשיו אני רגועה,
אני פה בפינה חשוכה,
מדמיינת לי כל מה שאני רוצה
עוצמת שוב עייני ומשחררת את כל הלחץ, הכאב, והחשש
הכנפיים נעלמו, ואיתם כל השאלות הלכו... אני עוצמת את העיניים ובורחת לעולם משלי, למחבוא שהוא רק שלי, אני פורשת כנפיים, והולכת רחוק, רחוק מכולם..
שנינוששששששששש
איזה קטעעע
מהמם
ממש מרגששששש
את כותבת כל כך יפההה
מדהים
מעלףףף
יודעת לבטא את הרגשות שלך
בצורה מדהימההההה
פשוט אין לי מילים
רק שתשארי חזקה ושהכול יעבור
הכי חשוב עכשיו זה לא להשבר
ימים טובים עוד יבואווווו
את תראיייי
חייכי והחיים יחזירו לך חיוךךך...
תמשיכי לכתוב תמידדדדדדדדדדדדדדד
ופה בשבילךךךךךךך
בכל זמןןןן
לפ יווו
מור'צי 😊
וואי מתוקה זה ממש נראה לי כאילו כתבו את זה עליי...
את כותבת מהממם מאמי
רואים שזה מכל הלב
את נותת בקטעים שלך מלא רגש
אל תדאגי הכל עוד יהיה טוב
ובנתיים תתפרקי כמה שאת צריכה
כי זה עוזר באמת!
אם את צריכה משו...כל מה שאת צריכה
תמיד אני פה מתוקה
אוהבת..ספיר
