קטע שרשמתי אחרי היום הזה :
נסענו באוטו.
הייתה שתיקה צורמת, אף אחד משנינו לא הוציא מילה
ואני רק רציתי להגיע לשם כבר.
כשהגענו כל כך התחרטתי.
כולם מסביבי בכו והתחבקו,
מנסים לעודד אחד את השני אך ללא הועיל.
לאף אחד העידוד לא עוזר באמת.
אני מגיעה לשם, מנסה למצוא את מקומי,
בין כולם,
אך למי באמת יש מקום?
נשענת על אחת המכוניות ומהרהרת לעצמי על התקופה שבה היית בחיים.
כל כך הרבה נחת ואהבה השרת על כולנו.
למרות שבשנה האחרונה,
לא מרצונך,
החיים נעשו קשים יותר בשביל כולנו.
המצב הדהדר והיינו צריכים לאשפז אותך,
לא היית מסוגלת לעשות כמעט כלום לבד.
היית נתמכת בנו, כמו שאנו היינו נתמכים בך,
כשיכולנו.
עד היום:
סבא מגיע אלייך לחדר, כמו מדי יום מאז שאושפזת בבית החולים,
כדי לבדוק מה שלומך הבוקר.
ומוצא אותך ישנה, כל כך שלווה לא ראה אותך ממזמן עם כל התרופות שמחדירים אל תוך גופך.
הוא פונה אל הרופאה, לשאול אם קרה משהו,
"זה בסדר, היא ישנה עכשיו, כל הלילה היא סבלה מכאבים"
כמה שהם לא מבינים כלום.
סבא כבר ידע מההתחלה.
אחרי שעה וחצי שלא קמת הוא שוב שואל, מפחד שכבר אין מה לעשות.
ואז הרופאה מבינה.
המונים של רופאים מתקבצים סביב מיטתך והוא כבר הבין.
יוצא מהחדר הקר ומתקשר אל אישתו, מדבר בקול חנוק "אסתר, אמא שלי הלכה"
סבתא שלי,
אני פה עכשיו בשבילך, הדמעות שלי הן בשבילך..
כמה עצוב לדעת שאת עוד לא כאן.
אבל דבר אחד מנחם אותי ומצליח להעלות חיוך על פניי,
אומרים שמי שמת בשנתו לעולם יישאר צדיק.
ואם לא את? אז מי כן סבתא?
כולם עולים אל חלקת הקבר, חלק נושאים אותך על כתפיהם, חולקים כבוד אחרון ובוכים את נשמתם,
ואת כה שלווה..
האדמה מכסה את כולך, ומעלה את נשמתך לשמיים,
מאל אפר באנו ואל עפר נשוב.
כולם עומדים ליד הקבר הטרי, מנסים לעצור כמה שיותר את הדמעות, העצב, לחבק את יקיריהם,
לחבק את יקיריך.
ואז סבא שלי, הבן שלך, מול כולנו, כורע ברך אלייך, מנסה להתאחד בשנייה אחרונה..
"יתגדל ויתקדש שמי רבא, בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה בחייכון וביומכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן "
כולם נשברים, בוכים לך.
סבא לא יכול להמשיך עוד.
הוא מסיים את הקדיש בפנים רטובות מדמעות ומלב קרוע על אמו האהובה.
כל אחיו, בנייך מחזיקים אותו ובוכים יחד איתו, אף אדם שפוי לא החזיק מעמד כאן.
אני מחזיקה בידי אבן, הולכת אל מול קברך הקר ומניחה, דמעות זולגות מעיניי ומטשטשות את כל שדה ראיתי, אני אוהבת אותך.
ביד כבדה אני מניחה את האבן ונוגעת בחלקת האדמה שנותרה בחוץ,
ממוססת אותה אל בין ידיי ומצמידה אותה אל חזי, הלוואי והיית כאן.
גם שבעה אסור לשבת, אלא רק שעה אחת היום.
הכל ביידי שמיים.
את הרי לא היית רוצה שיבכו עליך, ולא תרצי שיתאבלו, אלא שימשיכו בחיים.
אני יודעת אבל זה כל כך קשה.
השמיים השחירו, גם הם עצובים, קודרים, חולקים לך כבוד אחרון,
ואני נוטלת את יידי, כמצוות המנהג, ונעמדת מול שער בית הקברות הגדול,
מסתובבת.
כל כך הרבה קברים, סדורים בשורות.
עדיין יש מקום בשמיים לכל כך הרבה אנשים?
בלב כבד אני יוצאת מבית הקברות וכשבגרוני נעצר הכאב וכשעיניי אדומות אני לוחשת:
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" .
סבתא רבא שלי נפטרה היום.
סבתא שלי, תשמרי עלינו מלמעלה.
אוהבת אותך :[
אמאאאאאאאאאאאאא דניאליייי
איזה עצובבבב
קודם כל אני משתתפת בצעקך מתוקההה
תיהיה חזקה והיום יותר מאיי פעם
אל תשברי כי כמו שאמרת היא לא הייתה רוצה שתבכי אלא תמשיכי בחיים שלך
בנתיים נשאר רק זיכרונות ותמונות שאני בטוחה שמעלות
חיוך וגם את אלפיי הזיכרונות שהיו לך איתה.
אני יודעת מזה לאבד מישהוא שקרוב לך ושחשוב לך אני ממש מבינה אותך
והעת לי דמעות בעיניים
נגעת בנקודה הנכונה אצלי ואני בטוחה שכתבת את זה גם לך עלו דמעות
הכי חשוב עכשיו זה לא להתייאש
חיים עוד יש לפנייךךךך
אז שוב אני משתתפת בצערך
ושלא תדעי עוד צער לעולם!
וכמו שאני אומרת המוות מגיע לכולם בסופו של דבר והמוות הוא בלתי נראה
ואכזרי....ואי אפשר לעמור אותו
אבל מה שכן זה להאחז בזיכרונות ובתמונות יפות ביחד ולהשאר במיתווך כל
עוד את יכולה ובמיוחד בזמן הזה להחזיק את ההורים שלך ואת כולם מסביב
ולהישען אחד על השני
והתמך אחד בשני כי משפחה זה הכי חשוב בעולם!
תמיד פה בשבילךךךךךך!!
תיהיה מנוחתה עדן..
אוהבתתתתתת
ושוב פה בשבילך אל תשכחיי בכל זמןן...
מור'צי 😕
אויי דנאלי שלי ...
קודם כל אני משתתפת בצערך, תהיי חזקה
ולכל מה שאת רק צריכה אני פה בשבילך..
אני אפילו לא יכולה לתאר לך מה גרמת לי להרגיש
כולי צמרמורות בגוף, פשוט הצלחת לגרום להבין מה שאת מרגישה,
וזה קשה להגיע ככה אל אנשים, אבל הכתיבה שלך פשוט חודרת לנשמה,
את כותבת ומעבירה צמרמורת בכל מילה, את מתארת בדיוק מה שאת מרגישה..
אני יודעת שאף מילה שאני יגיד לא תעשה את זה ליותר קל
אני פשוט יגיד לך שתהיי חזקה
ולכל מה שאת רק צריכה
אני תמיד אבל תמיד פה בשבילך
אוהבתת אותך
מוואהההההההההההההההההההההה
יווו זה כל כך יפה
כל כך עצווב
את יודעת הפחד הכי גדול שלי זה סבתא שלי
היא החיים שלי
תמיד מפחיד אותי לחשוב על דברים כאלה
תהיי חזקה
ולמרות שעכשיו מילים לא כלכך עוזרות
תחשבי שהיא לא סובלת
והיא תמיד תהיה למעלה ותשמור עלייך
דניאלוש..
אני מבינה אותך טוב מאוד...
אני מקווה שתפסיקי לבכות כי זה ללא מה שיחזיר אותה..
עוד לא עברו אפילו שבועיים וחצי מאז שגם סבתא רבא שלי נפטרה..
ואני מתגעגעת אליה מאוד..😢
אבל אני תמיד אזכור אותה בתור אישה טובה ויפה..ולא בגלל שהיא סבתא רבא שלי אלא בגלל שהיא כזאת..
והמזל היחיד שלי זה שראיתי אותה בפעם האחרונה בחיים..בפסח..כי היא לא הייתה גרה באששדוד אלה בקיבוץ..
אז כל דבר שאת צריכה אני פה בשבילך...
דניאל..
כול דבר שאני לא אגיד לא יכול להחזיר אותה
אבל אני חייב להגיד שאני מזדהה עם הכאב..
את יודעת,זוכרת או לא,אבל סבתא שלי נפטרה גם..
כבר שנה וחודש כמעט שאני בלעדייה..
לא עובר יום שאני מסתכל בתמונה שלה שבסלון ובוכה..
או אפילו סתם נזכר בזמנים שהיא הייתה בריאה,
חזקה ותומכת,גורבת לי את הגרביים בימים חורפיים כשהיתי
בא אלייה אחרי הגן כשכולי רטוב,הפרוסות לחם שלה עם המיונז
שכמה שניסיתי להעתיק את הטעם לא יכולתי כי זה לא היה המיונז,
אלא האהבה שהיא הכינה בה את הסנדוויץ'..
אני לא יודע מה להגיד וכבר גם אין לי מה להגיד כי אני בקושי רואה
את המסך מהדמעות, אבל אני יכול להגיד רק ש...
נשמתה צרורה בצרור החיים ושאמן שהיא תגיע לגן עדן...
יהיה טוב,דניאלי שלי..
יאו דניאלי, פשוט עשית לי צמרמורת!
אני משתתפת בצערך!
את כותבת מדהים ואני מקווה שתעברי את התקופה הזאת!
אני מבינה אותך, ואני מאחלת לך שרק תראי ימים טובים!
אוהבת אותך המון!
באמת שאין לי מה להגיד..
למרות שאני יודעת מה את מרגישה.. פשוט לא יכולה להגיד כלום... 😢
דניאל .. אני כאן עם דמעות בעיניים .. ממש הצלחת להוריד לי דמעות ..
אני משתתפת בצערך אהובה, אבל זה מה שה' נתן, נצטרך לקבל אותו .. הבכי לא יחזיר אותה ..
עכשיו היא למעלה, שומרת עלייך, מסתכלת עלייך .. הדבר היחידי שנשאר לך זה זכרונות , תמונות ..
אני בטוחה שהן יעלו לך חיוך שתיראי אותן, כמה שהכאב גדול .. אני ממש מבינה אני איבדתי את סבתא שלי [לא סבתא רבא] לפני 6 שנים ! שהייתי עוד קטנה [אני עכשיו בכיתה ח', בת 14 וחצי]לא קלטתי בכלל את המשמעות של זה .. אני לא בכיתי בהתחלה ..עד שהבנתי ואז הדמעות לא הפסיקו לרדת !להלוויה שלה לא הלכתי, לא יכולתי לשאת את הכאב הזה עליי..לא היה לי את הכוח להתמודד עם האובדן הזה של האישה שהייתה הכי יקרה לי ..הנה גם עכשיו שאני כותבת את זה יורדות לי הדמעות .. כל פעם שאני רואה ומסתכלת בתמונות, ומגיעה לביתם לבקר את סבא שלי אני נזכרת בה..בכל התקופות שלנו ביחד ..איך היא לא ויתרה וחגגה לסבא שלי יום הולדת והשקיעה כל כך והיא נשארה לחלוק איתו כבוד אחרון גם שהיא הייתה בבית מחוברת למכשירים וגוססת..אני לא אשכח איך היא הייתה ניראת ואת היום הזה..
אני מקווה שיהיה טוב..את תתגברי על זה לאט לאט..ותישארי עם הזכרונות.. אני תמיד פה בשבילך ..אבל תמיד ואני משתתפת בצערך ..
סליחה על המגילה הזאת שכתבתי ! אם את צריכה משהו את יכולה למצוא אותי באי סי 318942049.
תודה רבה רבה רבה לכולכם..
באמת..
אם אני הצלחתי להוריד לכם דמעות אז זה מעט לעומת מה שגרמתם לי..
אני באמת מודה על כל התמיכה.. כל הייעוץ וההזדהות..
ואני פשוט יודעת שאם אני אצטרך אותכם אתם תיהיו פה בשבילי
אני מקווה שאתם יודעים שגם אני אהיה פה בשבילכם..
ההרגשה שלי השתפרה..
באמת!
אתמול בכיתי כל היום.. ובקושי שישנתי..
אבל אז פשוט הבנתי שהעולם שלנו, יחד עם כל הטוב שטמון בו מלא בהמון רוע,
כנראה שאלוהים לוקח את אלה שהוא רוצה אליו, למעלה,
למקום טוב יותר..
שיוכל לשמור עליהם מפני כל הרוע הזה..
ושהם גם יוכלו לשמור על יקיריהם מפניו..
אז אני מריגשה יותר טוב..
זה עדיין עצוב וקשה,
אבל החיים ממשיכים!
והכל בסופו של דבר קורה לטובה, לא?
המון המון תודה, שוב!
וחג שמח..
אוהההבת,
דניאלוש
אלווהיייםם אני כל כך מצטערת
משתתפת בצערךךך..
תהיי חזקההה היאא בטחח למעלה
שומרת עליייךך ומחייכתת אלייך עד כמה שאת גדלה
תמיד תזכרייי שיש לך מלאך ששומר עלייך
וזאת סבתא שלך
אוהבתת מלאאאא
פארלינג שלי,
כמו שנגעת בכולם - נגעת גם בי.
העברת בי צמרמורת..
אני פה, יושבת וכותבת לך את התגובה הזו, והעיניים פשוט מוצפות בדמעות.
המוות הוא דבר שבא ככה, פתאום..
גם אם את יודעת שזה עומד לקרות, זה תמיד יבוא בהפתעה ויהיה כואב.
אני משתתפת בצערך מאמי ושלעולם לא תדעי עוד צער!
וכל ימה שאני אגיד וכולם יגידו לא יעזור, כי הכאב הזה אין לו מרפא וגם הזמן לא משכיח אותו.
תמיד ישארו הזיכרונות, התמונות, הרגעים היפים של הביחד..
אך מה שיעודד אותך ואפילו טיפה זה שכולם פה איתך ותומכים בך ואוהבים אותך ואת מוקפת בהרבה אנשים ובאהבה.
תהיי חזקה, גם אם זה קשה ותמיד תהיי שמחה, מאושרת, מלאת חיים כמו שהיא הייתה רוצה שתהיי.
אני בטוחה שהיא עכשיו בגן עדן, מביטה עלייך מלמעלה ושומרת עלייך והדבר האחרון שהיא הייתה רוצה זה שתבכי ותהיי עצובה.
וזה דרכו של עולם..
ה' לוקח אליו את כל הטובים, את כל המלאכים..
אני פה בשבילך תמיד מאמי, אל תשכחי את זה.
אוהבת אותך ותהיי חזקה - בשבילי גם =]
אוהבת,
-ניבו'ש-
ואאאי דניאללללוש זה כל כך עצובבבי=[
אני פה עם כולן!
דניאלה,
את הרי כבר יודעת שאת החברה שלי הכי טובה מאי פעם ואני אוהבת אותך עד השמיים.
ניסיתי לתמוך, לשאול, לעזור שצריך אבל את גם יודעת שאני תמיד פה לכל מה שתצטרכי.
אני יודעת שכבר קצת התעודדת אבל המחשבה הזאת והרגשות שהוצאת תמיד ישארו איתך וגם היא.
אני מאמינה שיהיה בסדר, הרי את תמיד חזקה אך אומנם רגישה.
תזכירי שלא משנה מה יקרה אנחנו חברות הכי טובות ואני פה. לכל.
אוהבת אותך יפה שלי,
אורוש שלך =]
משתתפת בצערך ...
שיר עצוב.. ממש ריגשת...
תהיה חזקה [=
