הכל נשבר, התנפץ לרסיסים.
עומדת לי שם עם דמעות בעיניים,
מנסה להחין בכל פרט קטן,
כדי להבין איך זה קרה.
רואה אותו על הרצפה,
שוכב,
עם עיניים עצומות,
מזכיר את היפיפיה הנרדמת.
רצה אליו,
וצועקת "תקום, תקום אתה שומע?!"
אך לא מקבלת תשובה.
בוכה ובוכה..
"למה זהקרה?! שואלת את עצמי
"למה האהבה החליטה למות ככה ביום בהיר אחד?!
יום בהיר שהפך ליום כהה ורע".
הכל נשבר התנפץ לרסיסים, ברגע שהרגשתי את מוות האהבה.
אך, בכל זאת "למה זה קרה?"
הרי לא הכל היה כזה נורא..
תגיבו :]
מרינוששששש
איזה מוכשרת אתתתת
תמשיכי לכתובבבב תמידדדד
את ממש כישרון מהלךךך
אהבתי נוראא
אין לך מושג כמהה
פשוט מעלףףף
מור'צי 😊
^^^ תודה משולמתתתת שליי!!!!!
אוהבתותךך מתוקההה!!
