•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

מהמממממממממם מאמי שליי....קצררר חח תמשיכי

QUOTE (oshri_Ok @ 11/07/2006) מה נהיה לך?!

למה הפרקים הניים יותר ויותר קצריםם?!

=[[


לא אופיירר..



סתם,מאמי! (לא קראתי לך נשמאמי,הפסקתי להיות מושפע מהאלופה..;] חחח..)

תמשיכי כשתוכלי ובבקשה,המשכים יותר ארוככייםם כמו שרק את יודעתת!
טטטטטטטטטטטטח נשמאמי.. אאאאאאאאאאא
המצב הדרדררררררררררררררר
טוב שאנלא רואה האלופה 😛

וואיי סוףףף

חראא האלירן הזהה=////

הממשך

המשךךךךךךךךך דחופפפפפפפפפפפפפ

תגידי להורים שלה לא איכפת מימנהה מהה זהההההההההה
אפילו שלחו מישהו לדבר איתה מרוב שהם לא רוצים ליראות אותה גועל נפששש

QUOTE (G-A-L @ 12/07/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 11/07/2006) מה נהיה לך?!

למה הפרקים הניים יותר ויותר קצריםם?!

=[[


לא אופיירר..



סתם,מאמי! (לא קראתי לך נשמאמי,הפסקתי להיות מושפע מהאלופה..;] חחח..)

תמשיכי כשתוכלי ובבקשה,המשכים יותר ארוככייםם כמו שרק את יודעתת!
טטטטטטטטטטטטח נשמאמי.. אאאאאאאאאאא
המצב הדרדררררררררררררררר
טוב שאנלא רואה האלופה 😛
מה יש לך ממנניי?!!? 😠




חח..סתם,סתם!

😁

QUOTE (oshri_Ok @ 12/07/2006) QUOTE (G-A-L @ 12/07/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 11/07/2006) מה נהיה לך?!

למה הפרקים הניים יותר ויותר קצריםם?!

=[[


לא אופיירר..



סתם,מאמי! (לא קראתי לך נשמאמי,הפסקתי להיות מושפע מהאלופה..;] חחח..)

תמשיכי כשתוכלי ובבקשה,המשכים יותר ארוככייםם כמו שרק את יודעתת!
טטטטטטטטטטטטח נשמאמי.. אאאאאאאאאאא
המצב הדרדררררררררררררררר
טוב שאנלא רואה האלופה 😛
מה יש לך ממנניי?!!? 😠




חח..סתם,סתם!

😁
🙄 😁 😂 😛 😉



😕

וואייייייי זה סיפור אחד היאאאאפיייייייייםם......
תמשיכייייי...😊) 😊

המשך

המשךךךך

תראו אניא נסה להמשיך..מי שלא יודע אז עברתי תאונת דרכים אתמול בבוקר, המצב שלי יחסית בסדר.. כואב לי נורא אבל אני יכולה לכתוב ולהיות על המחשב.. מקווה שייצא נורמלי לפחות..

QUOTE (OoOמושלמתOoO @ 12/07/2006) המשךךךךךךךךך דחופפפפפפפפפפפפפ

תגידי להורים שלה לא איכפת מימנהה מהה זהההההההההה
אפילו שלחו מישהו לדבר איתה מרוב שהם לא רוצים ליראות אותה גועל נפששש
באמת לא אכפת להם מימנה.. וחבל.😢

QUOTE (avia2233 @ 12/07/2006) וואייייייי זה סיפור אחד היאאאאפיייייייייםם......
תמשיכייייי...😊) 😊
תודה רבה מאמו'ש3>

QUOTE (קורלוש_14 @ 12/07/2006) וואיי סוףףף

חראא האלירן הזהה=////

הממשך
באמת הוא חרא..אבל מה שיהיה לו..חחח
את כל העצבים שלי אני יוציא עליו בסיפור הזה חח

"מה הוא אמר? שאת עוד תשמעי מימנו
וגם אני, אני רק רוצה לראות שהוא ייגע בך!
מיטלי כל דבר קטן את ישר מתקשרת אליי, אוקיי?"
"טוב..י'א רע"
"למה?"
"אפילו לא הבאת לי נשיקה"
והוא ישר התחיל להדסביק לי איזה 40 נשיקות
קטנות כאלו על הפה..
ופתאום הדלת של חדרי נפתחה..

=25=
"קראו לנו לחקירה, תתלבשי ונלך"
אמא שלי אמרה בקרירות וסגרה אחרייה
את הדלת...
אני: "אתה רואה?! היא מתנהגת אליי
כמו לא לא יודעת מה..לא יודעת למה
היא השתנתה ככה, היא לא הייתה ככה.."
בן: "גם אני לא מבין מיטלי, אבל לא משנה
מה תזכרי שתמיד יש לך אותי, ואני תמיד
אשמור עלייך ואהיה לצידך יפה שלי"
אני: "תודה מתוקי שלי.." וחייכתי
חיוך ענקי
בן: "את רואה?! ככה אני אוהב לראות אותך!!
רק מחייכת ומאושרת!!"
חייכתי שוב, הוא כזה בנאדם נשמה..
חשבתי לעצמי שמה הייתי עושה בלעדיו,
שהוא כזה חמוד..ומזל שיש לי אותו..וכמה
שזה מוזר כל הקטע הזה שפתאום אני והוא
חברים, כל הדברים השתנו לגמריי...
קמתי והלכתי לשירותים שבחדרי,
צחצתי שיניים ושטפתי פנים..
יצאתי בעודי מנגבת במגבת הוורודה הקטנה
את פניי
אני: "אולי תבוא איתנו?!"
בן: "לאן? לחקירה?"
אני: "כן.."
בן: "אני לא חושב שזה רעיון טובץ...
אני בכלל לא מכיר את ההורים שלך
והם במילא בכאסח איתך, אני אלך איתך בפעם
ההבאה שיהיה משהו שמה אוקיי?"
אני: "נו אולי זו הפעם האחרונה שנלך לשם?!"
בן: "חחח מיטלי, זו לא הפעם האחרונה
שאתם הולכים לשם, זה לא דבר שנגמר ביום
חקירות יכולות להמשיך כמה שבועות, חודשים
ואפילו שנה"
האמת שנבהלתי, מה אני אעשה?!
לא רוצה כל החיים שלי לסובלב גלל
המקרה עם הזונה המחומצנת הזאת.
בן: "על מה את חושבת?"
אני: "אה? על כלום.."
בן: "טוב..אז..אני הולך.. תתקשרי
אליי כשתסיימו עם זה?"
אני: "טוב.."
בן: "יאללה, ביי יפה שלי"
אמר ונתן לי נשיקה קטנטנה בפה
אני: "חכה ללוות אותך למטה?"
בן: "לא, זה בסדר.." חייך
אני: "אוקיי.. ביי מאמו'ש"
והבאתי לו עוד נשיקה..
הפעם ארוכה... ושנינו חייכנו..
הוא יצא מהחדר ואני הוצאתי מהארון
ג'ינס צמוד ונמוך עם שפשופים,
חגורה לבנה, גופייה לבנה עם הדפס
וורוד של דמות מצויירת כזאת ונעלי
עקב וורודות, התאפרתי והתארגנתי
עד שהייתי מוכנה, כתבתי אוואי
באייסיקיו
-----
לא פה יצאתי..
ימח שימה של הזונה שבגללה אני עוברת
את זה במקום להנות לי בבית..
ואתה, חתיכת ילד מסריח, אתה עוד תשלם
על מה שעשית, ואני כל כך לא צוחקת על זה!!
לירזי - דברי איתי נשמה יפה שלי..

בפלאאאאא!
-----
כיביתי את המסך וירדתי למטה
אמא: "כמה זמן לוקח לך להתארגן?
ובסוף את נראית כמו פרחה!"
אני: "מה את רוצה מימני לעזאזל?!?!?!"
אמא: "לא רוצה מימך כלום!"
אמרה והרימה ידיים.. כאילו 'מוותרת'
על הוויכוח איתי
אבא: "מיטל, אולי באמת תלכי ותחליפי בגדים?!"
אני: "למה אבל, מה לא בסדר
במה שאני לובשת"
אבא: "את צריכה לעשות עליהם רושם טוב"
אני: "נו ו?!"
אבא: "תתלבשי כמו בנאדם לא כמו איזה צ'חצ'חית"
אני: "מההה אני לא מבינה אני כל החיים
מתלבשת ככה, אתם אלו שקונים לי את הבגדים ובסוף
אני לא בסדר בכל זה?! פתאום זה לא טוב איך
שאני נראית, איך שאני מתלבשת! אני הולכת
ככה ואני לא מתכוונת להחליף שום בגד!"
אמא: "תרגיעי את הדיבור שלך ומהר!"
אני: "לא רוצה, א-מ-א" אמרתי והדגשתי
כל הברה במילה 'אמא', ועשיתי ב2
ידיי מרכאות
ואז, פתאום, היא עשתה דבר שכל כך פגע בי,
הכניסה לי סתירה ישר לתוך הלחי, כל כך כאב לי
הכאב הפנימי, הנפשי היה יותר חזק מהכאב הפיזי..
אני: "איך את מסוגלת?!" אמרתי בקול רועד
כשדמעה זלגה מעיניי
אמא: "איך אני מסוגלת?! תראי מה נהיה מימך!"
היא צרחה והקול שלה היה נשמע
לי כל כך רשע באותו רגע..
אבא: "היא פשוט עושה מה שהיינו
צריכים לעשות כשהיית קטנה!"
אני: "אה כן?! ומה זה בדיוק?!"
אבא: "לחנך אותך!!"
אמא: "טוב יאללה אנחנו מאחרים"
אמרה כאילו לא קרה כלום ולקחה
את המפתחות שהיו על
השולחן הקטן לייד דלת הכניסה
היא יצאה, אחריה אני ואחריי אבא
שנעל..
אני: "לחנך אותך.. האהא" חיכיתי
את האבא הזה בקול מעצבן..
נכנסנו למכונית הם ישבו מיקדימה ואני מאחורה
כמובן, כל הדרך הם דיברו
בניהם והטיפו לי כמה שאני ככה וככה
ולא בסדר פה ולא בסדר שם,
בסופו של דבר הגענו אל תחנת המשטרה
ונכנסנו לשם
------
אני: "מה השעה?"
אמא: "תסתמי!"
הוצאתי את הפלאפון מהכיס ובדקתי
19:48 בערב..איך הזמן עבר..
אני: "את לא חייבת לדבר אליי ככה את יודעת?!"
אמרתי לה בכעס ובפגיעות כאשר יצאנו מהתחנה
אמא: "אני אדבר אלייך איך שמגיע לך!
אני שמעתי עכשיו את כל הסיפור ואני יותר
לא מאמינה לך לכלום! גם לא ניראה שהיא ממש מאמינה
לך! איך יכולת לעשות את זה! חשבנו..אני..אני
ואבא חשבנו שהמעבר הזה יעשה לך רק טוב
ישנה אותך..אבל תראי למה הפכת!
יותר גרוע מימה שהיית אי פעם!"
אני: "מה!? מה מה מה יותר גרוע אני
לא מבינה, אם היית טיפה יותר מתפקדת בתור
אמא ולא בתור אישה בבית ורעיה היית מבינה
מה הילדה הזאתי הייתה עושה לי מתחילת השנה!"
אמא: "אוי נו באמת מיטל! כל העולם נגדך,
כולם עושים לך רע ורק את המלאכית
הטהורה שלא עושה כלום?!
תעשי לי טובה!"
אמרה ולחצה עלה כפתור שמדליק את המכונית
נכנסנו אלייה וחגרנו חגורות, לא האמנתי
שהיא מסוגלת לדבר אליי ככה, איך היא יכולה?!
אולי זה תקופה אצלה? אולי זה זמני?! אולי משהו
עובר עלייה?
הגענו הבייתה והם ישר עלו לחדר שלהם להתקלח
לקחתי מהמטבח בקבוק קולה, קרקרים, במבה
ותפוח ועליתי לחדר שלי, שמתי את הדברים על השולחן
של המחשב ונעלתי את הדלת, יופי יש לי אוכל ללילה,
ככה אני לא אצטרך לרדת ולראות את הפרצופים
המאשימים שלהם שוב.
נכנסתי להתקלח ואחרי רבע שעה בערך יצאתי,
ייבשתי את השיער שלי והסתרקתי, לבשתי מכנס
ארוך שחור, שוב, התחיל להיות די קר בזמן האחרון,
גופייה בצבע וואוד בייבי ושמתי גרביים וורודות..
לקחתי את הפלאפון שהיה בכיס הג'ינס שלי
שהיה זרוק על הרצפה, וחייגתי לבן
אני - הלו?
בן - מאמי? מה נשמע?
אני -בסדר.. לא משהו, עוד פעם
ההורים האלה, סתם עושים לי רע..
בן - יו ..אני לא יכול לשמוע אותך
ככה עצובה..
הייתה דקה של שתיקה..בה ניסיתי
לבלוע אתה רוק ולעצור את הדמעות
שאיימו לפרוץ
בן - מיטל?!
אני - כן..?
בן - מה יש לך?! מאמי, מה את בוכה??
אני - לא..
בן - אל תשקרי לי נו
אני - אני לא בוכה!!
אמרתי והזזתי ל5 שניות
את פניי מהפלאפון מנסה להסדיר את נשמתי..
בן - אל תתביישי להודות..יפה שלי....נו...
ואז זה בא..פרצתי בבכי ענקי...
בן - טוב תקשיבי אני בא אלייך
אני - טוב...ביי
ניתקתי...נפלתי אל המיטה שלי ובכיתי בעוצמה...
אחריי כמה דקות הייתי צמאה וגיליתי ששכחתי
להביא כוס, אז החלטתי לרדת להביא..
ראיתי אותם, את 2 האנשים האלו, אמא ואבא..
יושבים לייד השולחן בפינת האוכל, עם ארוחת
מלאכים, אפילו לא טרחו לקרוא לי, לא אכפת
להםש הבת שלהם לא אכלה כלום היום..
אני: "תודה, אני לא רעבה"
אמרתי בציניות
הם אפילו לא התייחסו
אני: "בן בא אליי"
אמא עוד שנייה נחנקה מהסלט
אני: "וואו, אל תתרגשי יותר מידיי, כולה בן"
שוב אמרתי בציניות
אמא: "מה בן בא עכשיו?! השעה עכשיו
9 וחצי בערב! מתי הוא יגיע מתי הוא ילך!!?"
אני: "נו מה זה משנה במילא מחר אני לא
הולכת לבית הספר אנחנו צריכים להיות בתחנה ב11"
אמא: "מה הוא חבר שלך הילד הזה??"
אני: "הילד הזה? כן, הילד הזה הוא חבר שלי"
אבא: "מה?! ממתי??"
אני: "מה אכפת לכם, כאילו שמשנה לכם בכלל"
אבא: "ומה עם אלירן? את ואלירן חבירם המון זמן"
אני: "ה-י-י-נ-ו חברים המון זמן"
אבא: "עכשיו אני מבין למה הוא הרבה
זמן לא היה פה" אמר בשקט לאימי
אמא: "מה?! למה נפרדתם!? אלירן הוא בחור מצויין
יש לו משפחה טובה, יש לו כסף, הוא מלומד!
הולך לצבא! מאיפה הבאת את הבן הזה בכלל!?"
אני: "רואים? זה רק מוכיח כמה שאתם בכלל
לא מתעניינים במה שקורה איתי ו.."
אמא: "הבן הזה לא נכנס לפה לבית! תיזהרי מימני"
באתי להתווכח איתה..אבל העדפתי שלא..
הלכתי ולקחתי את הפלאפון מהמקום, שיחקתי
עם המקשים..
אני: "הלו? בן? שומע אל תבוא בסוף..
כן...כן...נו כי ככה..אמא שלי לא מרשה..
ברור שנאי שומעת בקול אמא שלי אלא מה?
למסור לה ד"ש?.. אוקיי....אמא יש לך
ד"ש מבן..וטב..כן כן נתראה בבית הספר..
ביי" לחצתי על מקש 'end'
"מרוצה?!"
אמא: "כן, לכי לישון צריך לקום מחר מוקדם,
לא בעצם יודעת מה? תלמדי קצת, תחזרי על החומר
יש לך עוד מעט בגרות בלשון, לא יזיק לך.."
אני: "טוב.."
אמרתי ועליתי לחדרי, חושבת על כמה שאמא מרוצה עכשיו,
חושבת שעשיתי כרצונה, מה שהיא לא ידעה זה שסתם
עשיתי את עצמי מדברת בטלפון..
נכנסתי לחדרי ונעלי את הדלת, פתחתי את האייסיקיו
קראתי את האוואי שלו
-----
במקלחת ותכף הולך לילדה היפה שלי😊
-----
~*~*~
אני - בן?
בן - כן מאמי?
אני - חח אתה לא במקלחת?
בן - עכשיו יצאתי, ואני עטוף במגבת לבנה
שמנסה אבלל לא מצליחה לכסות כלוםםם😊
אני - חחח מפגר.. זה לא עושה לי את זה 😊
בן - באמת? 😢
אני - מה באמת?
בן - שזה לא עושה לך את זה?!
אני - כשתבוא לפה אני יענה לך
בן - 😛 אוקיי..
אני - רק תעשה לי טובה אחת קטנה..
בן - מה?
אני - אל תבוא דרך הדלת, תבוא דרך החלון..
בן - מה? למה?
אני - כי ..אניא סביר לך כשתבוא טוב?
ותעשה את זה בשקט שאף אחד לא יראה..!
בן - חח טוב בובה..מוזרה את..
אני מתלבש ויוצא..
אני - טוב מאמו'ש
בן - ביי בנתיים נשמתייייייי
אני - ביי מותק😊
~*~*~
סגרתי את חלון האייסיקיו
ושיחקתי קצת קלפים במחשב..
אחריי חצי שעה שמעתי דפיקות על החלון
קמתי וראיתי את בן..פתחתי את החלון
אני: "יפה שלי.." הדבקתי לו נשיקה ענקית בפה
בן: "וואי אין לך מושג איזה קור בחוץ.."
אני: "חחח כן אני ממש שמה לב"
סידרתי את שיערתי שהתעופף לו בגלל הרוח
בן: "מה הקטע שאני ייכנס דרך החלון לא הבנתי.."
אני: "כי סתם אתה יודע אני בריב עם ההורים.."
בן: "מיט.."
אני: "עשו לי סרטים, הם אפילו לא יודעים ש.."
בן: "מיטל.."
אני: "אני ואלירן נפרדנו, קולט? סתם מעופפים אלה...ואמא שלי
התחילה הלגיד ליש אתה לא תבוא לפה ואוי ואבוי
לי וכל החארטות האלה.."
בן: "מיטל.."
אני: "מה מאמי?"
בן :"את מתכוונת להכניס אותי הלילה לחדר? או שאת
מתכוונת להשאיר אותי כאן בחוץ על הגג ושנדבר
דרך החלון?.." אמר וראיתי על פניו כמה שקר לו..חח מסכן
שכחתי שהוא בחוץ 😯
אני: "אה..? כן כן בטח חח סורי.."
בן: "את רואה..לא אכפת לך מימני.."
אני: "ששש..אל תדבר שטויות!"
הוא נכנס וישבנו על המיטה ודיברנו...
הוא נשאר רק עם הבוקסר הכחול והחולצה הלבנה היפה שלבש
היה ניראה כל כך סקסי... 😁
אחריי זה ישבנו על המחשב ושיחקנו פקמן:]
היינו במצב שהוא יושב על הכסא ואני עליו..
בן: "עוד מעט יש לך את הבגרות בלשון לא?"
אני: "כן..עוד 20 יום בערך.."
בן: הבגרות הראשונה חח"
אני: "חח אפילו לא התכוננתי.."
בן: "אז תתחילי להתכונן"
אני: "אתה צוחק? אני גרועה בלשון"
בן: "אני יכול ללמד אותך.."
אמר וחייך..הוא התקרב אליי והתנשקנו
נשיקה צרפתית ארוכה ארוכה.. ומלאת תשוקה..
אחריי כמה דקות התנתקנו..
בן: "בובה.. אני באמת יכול ללמד אותך, אני מעולה בלשון"
אני: "באמת?! אז קבענו..!"
בן: "חח אני מתחיל לחשוב כבר שאת סתם עושה
את עצמך לא מבינה בשום מקצוע כדי שאני, בן החכם
יעזור לך..גם מתמטיקה..פתאום לשון..המממ..."
אני: "חחחח איזה מניאאקק.." אמרתי ונתתי לו אגרוף
קטן לכתף..
בן: "אאוצ'''" הוא התקפל כזה...
אני: "מה?! אתה בסדר מאמי?.. יו לא התכוונתי
נו בן...מה זה באמת כאב.."
הוא נפל כזה עלה רצפה מקופל ואני התיישבתי
על הרצפה לידו..
אני: "בן..נו .."
פתאום הוא קפץ עליי והרים אותי על המיטה..והגענו למצב
שאני שוכבת והוא עליי יושב כזה ומחזיק את הידיים שלי
אני: "יוו שקרןןן" וצחקנו
הוא פתאום נהיה רציני כזה.. העביר לשנייה את לשונו
על שפתיו..היה כל כך סקסי באותו רגע..
אני: "מה..?"
בן: "עדיין לא ענית לי.."
אני: "על מה?"
בן: "על אם זה עושה לך את זה או לא..."
והתחיל לנשק אותי..וככה המשכנו לנו מתנשקים..
הוא העביר את אצבעותיו על גופי..
תחושה שגרמה לי להתקפל..להצטמרר..מהאופן
שבה הוא עושה את זה..
פתאום נשמעו דפיקות על הדלת........

אני באמת מקווה שאהבתם... 😁

וואי איזה מושלםםםםםםםםםםםםםם
חח יאא אני במתחח
אוהבת..