לנסיך שלי,
לא תאמין כמה פעמים אני מחקה לך שתבוא אם הסוס הלבן שלך, תרכב אלי ממש כמו באגדות כמו הנסיך בשלגיה או בסנדרלה.
לא תאמין גם כמה פעמים חשבתי שזה בילתי אפשרי ששנינו נהיה ביחד כאילו אתה ואני מה כבר משותף.
אבל אני אחר כך תמיד מבינה שאין טעם לבאס אותי בדיוק כמו שאין טעם לפתח ציפיות.
זה מוזר כי אנחנו לפעמים כל כך קרובים עד שבא לי להחזיק את הראש שלך ולתת לך נשיקה בשפתים כזאת חזקה שאתה תיכנס לשוק ולא תוכל לדבר.
אבל מה שברור שאת זה אני לא יעשה. בטח אני לא היחיה שבאה ואומרת שהיא אוהבת אותך.
אבל אני יודעת שאתה האחד היחיד בשבילי כי למי כבר יצא לי לשלוח מכתב אהבה כזה.
לא ידעתי שיכולה להיות אהבה כזאת חזקה כלפי מישהוא אני לא יודעת אם לקרוא לזה אהבה לרגש העמוק והחזק הזה.
כל קריצה גורמת לצביטה בלב כל מילה גורמת ללחיי להסמיק והמבט שלך המבט השובב שמקסים אותי כל רגע ורגע מחדש בלי סוף.
פעם אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאתה אוהב את עצמי אבל אז כל המחשבות האלו נמחקו ברגע שהבטתה בי.
אפילו שאתה מבקש ממני עיפרון או מחק אני מתרגשת כאילו נתנתה לי נשיקה ואמרתה לי שאין משיהי שאתה אוהב יותרממני.
זה לא הכל יש לי עוד הרבה דברים לומר לך אבל שום דבר לא מספיק אז אני הסתפק בלגמור את זה כאן.
אבל לפני שאני גומרת תזכור אני אוהבת אותך
