אני לא משוררת.. פשוט שפכתי את כל מה שהיה לי על הלב
נוני,
אני לא יודעת אם אתה יכול להבין
את העוצמה של האהבה שלי
אני לא יודעת אם אתה יודע איך בכל פעם שאתה נוגע בי
הדופק רק הולך ומתחזק לי
את האהבה שלי אי אפשר להסביר במילים
אולי זה כי אני בעצמי לא מבינה אותה
להרגשה הזאת פשוט אין תחליף
היא ממלאת אותי כל פעם מחדש
וגורמת לי כל יום לקום עם חיוך על הפנים
ולדעת שיש לי בידיים אוצר
ונכון שאנחנו רבים לפעמים,
ונכון שעברנו רגעים קשים ,
אבל בדיוק כשחשבתי שזה הסוף,
שאין עוד מה לעשות כדי להחזיר את האהבה
אתה הופעת לי פתאום וגרמת לי להבין
שבלעדייך אני פשוט לא אותו הדבר
אני לא בחורה תלותית, ואני לא יגיד שאני לא יכולה לחיות בלעדייך
כי זה יהיה שקר
אבל בלעדייך.. אני מרגישה כאילו חלק ממני חסר
אני אמנם מדברת עם בנים אחרים ומבלה עם חברים
אבל אתה תמיד ברקע, כל דבר אני מקשרת אלייך
כל פעם שאתה מנשק אותי הכל חוזר בחזרה
אני מוכנה להכל, העיקר להרגיש את ההרגשה
להרגיש איך אתה תמיד איתי אפילו בדברים הקטנים
מפנק אותי דואג לי מחפש אותי .. כל השירים שלך
המכתבים.. השיחות בטלפון
ולחשוב שהכל התחיל ממריבה בינינו
זה רק מוכיח את המשפט כמה הגבול בין שנאה לאהבה הוא דק
איך אחרי הסטירה באה הנשיקה
איך אחרי הבכי בא צחוק
אהבה שלי, כל כך הרבה דברים עברנו ביחד
אז לסיום אני לא יודעת אם נחליט להשאר ביחד, או להפרד
אבל שתדע.. שאחרי שקראתי את המכתב שלך
הוא רק העצים את האהבה והרגשות שלי כלפייך
וכששמעתי את השיחה שלך ושל הדס וכל הדברים שהיא ספרה לי
אני נשבעת שהתחלתי לבכות
ואתה יודע שפעם ראשונה אני כותבת כזה מכתב, שיר או איך שתקרא לזה
אבל זה פשוט מקל עליי.. הכל יוצא לי החוצה פתאום
כל מילה ומילה שכתבתי.. התכוונתי אלייה
אוהבת אותך..





