היא הביטה מסביב.. הכל היה דממה.
כולם דיברו אבל היא דבר לא שמעה..
הדמויות והתנועות פתאום נראו לה מוזרים, איך זה קרה לה? איך זה קרה? קולות הדהדו בראשה.
היא החזיקה את הראש חזק וצרחהההה, צרחה בכל הכוח!! רצתה לשמוע את צעקתה מחרישת האוזנים.
אבל דבר לא שמעה. היא הרימה את פניה והביטה עם עיניה הדומעות אל האנשים, שהביטו בה, חסרי אונים.
מביטים והפעם לא אומרים מילה. היא ראתה זאת ששפתייהם לא נעו. לא הייתה צריכה לשמוע את זה כדי להבין שהתרחשה שם דממה..
אמא רצה אליה מחבקת אותה חזק ואומרת אליה דברים. דברים לא מובנים. היא לא שמעה מילה והיה לה קשה להבין.. היא דחפה את אמא מעליה ורצה לחדר טרקה את הדלת מאחוריה..
הפלשבקים החלו חוזרים אליה המכוניתת מתקרבת, עוד קצת והיא פוגעת בה.
אבל היא לא רצה הצידה. אף אחד לא הציל אותה. היא פשוט עמדה שם דוממה.. לא זזה ממקומה.
והוא התנגש בה והיא נפלה על הרצפה. גם באותו זמן שבמראה הזוועה היא נזכרה.. היא נפלה על הרצפה משותקת וכשהתעוררה ראתה מסביבה המון דם.. אף אחד לא היה בסביבה אפילו לא הנהג שהתנגש בה.
היא בכתה אבל אף אחד לא שמע. היא בכתה. והיא בעצמה לא שמעה.
היא הייתה באמצע הכביש השומם כשחזרה מהבסיס ורצתה בסך הכל לחצות לצידו השני.
הפלאפון היה זרוק לה שם על הרצפה אם שאר החפצים שלה. היא התקרבה אליו וניסתה להתקשר למשפחתה. אבל לא הצליחה. היא לא שמעה שום דבר.
היא הבינה שמשהו לא בסדר איתה ורצתה שיבואו לקחת אותה.. שיבדקו אותה ושיגידו לה שהכל בסדר, והדם הדם כל כך הפחיד אותה.. הדם שנזל מפניה ונשפך על הרצפה..כמות הדם הענקית שהיא איבדה.
היא חזרה על אותם מילים "אמאאא בואיי אמאא אני לא שומעת כלום!! אני באמצע שום מקום אמא מלא דם" היא אמרה ואמרה שאמא שלה תשמע אותה תענה לה.
ואז היא נזכרה ושלחה לה הודעה "אמא בואי לקחת אותי אני חזרתי מהבסיס ואני לא יודעת איפה אני.. אני פצועה.. אני לא שומעת בבקשה תבואי"
היא אמרה ונחתה על הרצפה בוכה חיכתה שאיזה רכב יגיע משום מקום.
---
היא מצאה את עצמה לפתע בבית שלה.. שוכבת בסלון וכל משפחתה מסביב.. הם הביטו בה רבים ובוכים ועושים כל מני תנועות מוזרות והיא לא שמעה...
פקחה את עיניה וראתה שהכל עבר.. זהו נגמר! היא בחדר שוכבת על הרצפה ובוכה.. והבכי ללא קול הוא.
הוא שקט והכל מסביב דממה.
היא חרשת!! חרשת זה מה שהיא... היא בעטה ברצפה בכעס.. והדמעות לא הפסיקו לנזול מעיניה..
היא לא ידעה מה לעשות, היא פחדה. איך יקבלו אותה עכשיו? איך היא תחייה כה בודדה, ללא קולות רק תנועות ומראות..
היא תצטרך ללמוד לקרוא שפתיים היא תצטרך ללמוד כל כך הרבה דברים..
היא פחדה, פחדהה כל כך. גופה רעד והזוועה.. הכאב הנורא שהרגישה.. פניה חבולות.. והשמיעה נעלמה.
ככה חזרו מחשבותיה שוב ושוב.. ראשה התפוצץ מכאב..
היא נשכבה על המיטה וזימזה.. "מחר יהיה יותר טוב.." למרות שאת קולה היא לא שמעה, היא שרה בתקווה שמחר.. יהיה יותר טוב.
סתם ניסיתי לכתוב משהו מקווה שתאהבו =]
וואי
איימא
זה כל כך מהממםם
מ-ר-ג-ש!
זורייייייייי
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
כמהה כישרוןןן
איזה מדהיםםם
את לא יודעת כמה ריגשת אותיי
איזה עוצמההה
איזה מדהיםםם
מעלףףף
פשוט מושלםם
כישרוןן מהלךךךךך
תמשיכי לרשום תמידדדד
מור'צי 😊
רוברטהה תודההה =]
מורוששש מואהה חח תגזימי..
תאמיני לי שאת עוד יותר כישרון... תודה מאמי
מואההה ענקית -זוהר- 😊
יווו איזה עצווובב😢
כל כך מרגש
את כותבת יפפהה
QUOTE (שיריאלה @ 24/05/2006) יווו איזה עצווובב😢
כל כך מרגש
את כותבת יפפהה
😢
זהה כ"כ מרגש ,
וואווו ,
מ-ה-מ-ם!
אהבתי
אווהבת
נופי
