טוב אני לא מאמינה על עצמי אבל התחלתי לכתוב סיפורר..וכל פעם אני אמשיך אותוו..מקווה שתהנו..וקחו בחשבון שזה סיפור ראשון /:
אף פעם לא האמנתי בניסים, אף פעם לא חשבתי שמשהו ישתנה בחיים שלי עד שזה באמת קרה.
אני אספר קצת על עצמי, קוראים לי עדי, נערה די ממוצעת בת 17 וחצי, תלמידת תיכון רגילה לחלוטין.
אני לא אגיד שאני מוקפת חברים מפה עד הודעה חדשה אבל אפשר להגיד שחברים טובים לא חסרים לי ובדרך כלל יש לי על מי לסמוך.
אז למה בכל זאת קיבלתם את הרושם שלא הכל טוב בחיים שלי? למען האמת כלפיי החוץ החיים שלי באמת נראים די טובים, ומי שמכיר אותי באופן שטחי יכול אפילו לרצות חיים כמו שלי.
אני נראת טוב, הציונים שלי ממש טובים, יש לי משפחה חמה ואוהבת ואפילו כסף לא חסר לי.
אבל הדבר היחיד שחסר לי באמת זו אהבה, אהבה אמיתית, כזו שיש רק בסרטים.
אהבה שלא תניח לי להירדם בלילות, שתשאיר אותי ערה כל הלילה בציפייה לבוקר שבו אראה את אהובי, שאתרגש מכל מבט,חיוך ומילה של האחד והיחיד.
אני כל כך מחכה לרגע בו אהיה באמת מאוהבת וארגיש שמשהו גדול ממלא את כל כולי.
אז אחרי כל ההקדמות והתאורים הגיע הזמן שאספר את הסיפור שלי, אני עדיין לא מאמינה שמה שקרה לי באמת קרה לי ולא היה איזה חלום.
באיזה יום אחד, די רגיל האמת, הלכתי לבי"ס כמו בכל יום, לא הכי השקעתי באותו יום במראה כי לא ממש היה לי כח.
השיעור הראשון היה שיעור היסטוריה, חיכיתי בדריכות להפסקה שתגיע כדי שאני אוכל סוף סוף לשאול את נטלי איך היתה לה אתמול השיחה עם רן (נטלי היא החברה הכי טובה שלי ורן הוא ידיד של שתינו שדי רוצה את נטלי (: ).
בקיצור אחרי 45 דקות שהרגישו לי כמו נצח הגיעה ההפסקה.
נטלי תפסה אותי ואמרה: "יו כמה זמןןן חשבתי שזה לא יגמר בחיים..בואי בואי מהרר את לא תאמיני למה שיש לי לספר לך..פשוט לא תאמיני !!!"
יצאנו החוצה ומיהרנו לשירותים שזה המקום היחיד שהיה אפשר לדבר בו בשקט באותו רגע.
נטלי סגרה את הדלת שלא ישמעו ואמרה.."תקשיבי דיברתי אתמול עם רן הוא אמר שהוא רוצה שננסה להיות ביחד ובלה בלה בלה אבל עזביייייייי..הדבר הכי חשוב הוא ש......."
המשך יבואא (:
יולייייי שלי חח כפרה עליךךךךךךך
עם את נוטשת באמצע אני יהרוג אותךך
תמשיכי חיייייים שלי לאביו
חח אל תדאגי אני לא אנטושש..וכתבתי עכשיו סתם בחפיף כזה אני גם די עייפהה..בערב אני אמשיך אוליי
אני חייבתללמודד /:
תגיבוווווווו לההההההההההההההההה
נטלי תפסה אותי ואמרה: "יו כמה זמןןן חשבתי שזה לא יגמר בחיים..בואי בואי מהרר את לא תאמיני למה שיש לי לספר לך..פשוט לא תאמיני !!!"
יצאנו החוצה ומיהרנו לשירותים שזה המקום היחיד שהיה אפשר לדבר בו בשקט באותו רגע.
נטלי סגרה את הדלת שלא ישמעו ואמרה.."תקשיבי דיברתי אתמול עם רן הוא אמר שהוא רוצה שננסה להיות ביחד ובלה בלה בלה אבל עזביייייייי..הדבר הכי חשוב הוא ש......."
"תגידי לי שאת עובדת עליי ..די נו זה לא יכול להיות למה בכלל נראה לך!?!?"
"עדי אני נשבעת לךךךך רן והוא חברים טובים ורן לא ישקר לי בחיים..הוא ממש נדלק עליך אבל הוא ביישן.."
"יופי נטלי מה זה עוזר לי? גם אני ביישנית..תצאי מזה אין שום סיכוי בעולם שיהיה משהו ביני לבין הילד הכי יפה בביצפר..פשוט אין"
היתי בשוק ממה שנטלי סיפרה לי ולא הצלחתי לעכל איך זה שתום (הילד שכמעט לא הבנות בבי"ס דלוקות עליו) רוצה אותי, א-ו-ת-י.
נטלי לא איפשרה לי לחשוב מדי וגררה אותי למטה, ירדנו והתיישבנו איפה שכולם היו, פתאום הוא עבר שם ,זה היה ממש כמו סימן משמיים,ניסיתי לא ליצור איתו קשר עין כדי למנוע מבוכה מיותרת אבל הוא כאילו ממש רצה שהמבטים שלנו יצטלבו ובסופו של דבר זה קרה,והוא חייך אליי, הרגשתי שאני נמסה..חייכתי אליו בחזרה והרגשתי הכי מטומטמת בעולם...
דנה שמה לב לחיוכים המוזרים שהחלפנו ואמרה "עדידוש..יש משהו שאת רוצה לספר לנו?"..
צחקתי צחוק מאולץ ביותר ..ואמרתי "לא..למה שיהיה?"
השתחררנו מוקדם יחסית והחלטתי לנצל את זה כדי להשלים קצת שעות שינה..אבל לפני זה בדקתי הודעות באייסיקיו ושיניתי אוואי:
החיים הזויים..חח עפתי להשלים שעות שינההה..
נטלילושש אני מתה עליך יפה שלי ...צאי מזה זה לא יקרה בחיים חח
ראיתי כמה הודעות חדשות מאנשים לא כל כך מעניינים..אבל הדבר שהכי תפס לי את העין באותו רגע זה שמישהו עם הכינוי : הנ0יך שלך, צירף אותי לרשימה שלו ..באותו רגע הדבר היחיד שעבר לי בראש זה .........
יפהה מאודדדדדדד!!!!!!! לא הייתי עולה על זה בחיים שזה סיפור ראשון שלך, את כותבת כאילו כתבת הרבה.
תנקססס..וכן זה הראשון חח (:
חח יפה מאוד לסיפור ראשון כפרה =]
חעחע את לא רוצה לראות את הסיפור הראשון שלי!
שלא נדע.. חח!
תמשיכי נישמתי,
מעלף..
מושלם, פשוט יפייפה!!
אהבתי לאללה!
בתושית
3>
אהבתיי מאמיי 😊
תמשיכייי
=אוהבתתת=
יולי שליי מהמםםם תמשיכייכיכי
יפההההההההההההההה=]=]
סיפור מהמםםםם
תמשיכייי
