הסימטאות הספק חשוכות ספק מאורות, קרצו לה. היא רצתה ללכת בתוכם ולאבד את עצמה, את שפיותה. היא פסעה לאט לאט, אך אז הגבירה את המהירות, והביטה על האדמה, רק לא להסתכל.
כשעברה את הסימטא, והגיעה לשכונה רחבת ידיים, היא לא היססה יותר ורצה לכיוון ביתה. היא טיפסה על המרזב ובקושי הצליחה להגיע לקצה חלון חדרה, אך התהפכה, העלתה רגל אחר רגל ונכנסה אליו. החדר היה מואר. היא סגרה את החלון ופשטה את מעילה השחור והארוך.
מבחוץ היא שמעה קולות, קולות גבוהים שהגיעו מחדר הוריה. הקול הראשון היה של אביה, קול צועק ורם, והקול השני היה של אמה, בוכה. כמו תמיד.
עיניה היו דומעות, היא מחתה דמעה בודדה שעוד נשארה מפרץ הבכי שבכתה, ונאנחה על מיטתה. היא שוב הביטה לכיוון הדלת ,כאילו מסתכלת על חדר ההורים, משם באים הקולות.
חכו שתשמעו. היא אמרה ונזכרה, ואז שוב התייפחה, אך הפעם בשקט, שאף אחד לא ישמע. כי הקירות הם דקים בבית, וכל רעש הכי קטן ניתן לשמוע.
ואסור היה להם לשמוע אותה בוכה, אסור היה לאף אחד לשמוע אותה בוכה. כי הבכי זה משהו שלה, התייחדות עם עצמה.
ושוב פניה של רעות נדבקו במוחה, ושוב פניה עומדות מולה, חצי מתות, כשדמעה אחת נוכחת על עפעפיה, מסרבת לעזוב. והדמעה הזאת זה הדבר היחיד שזכרה כשהיא אמרה לה את הדברים האלה.
"הלך לעולמו" היא ביטאה כל מילה בשברירות מסויימת, כאילו מפחדת להגיד את המילים האלה.
מה זה הלך לעולמו? איזה עולם?!הרי זה העולם שלו, תהתה, מנגבת את הדמעה, עוצמת את עיניה ומנסה לחשוב. אך המחשבות רצצו במוחה.
פעם הוא, עם החיוך הגדול, מביט עליה ברכות. פעם במועדון שהלכו כל הח'ברה לרקוד, פעם השתיה ששתתה בכמויות, ואיך שהוא הציל אותה. ופעם שרעות באה ואמרה לה את אותם מילים.
ועוד מאות על גבי מאות של מחשבות, והיא ניסתה לחשוב. והיא צעקה "די" אבל המחשבות רק גברו עליה, פתאום היא שוקעת, עמוק, היא רוצה לצאת. היא מנסה לצאת. אך התהום היא תהום עמוקה, כמו ביצה טובענית שלא נותנת לאיש להתחמק מידיה האכזריות.
ואז היא פקחה את העיניים, וגילתה שהיא עדיין באותו מציאות. והקולות רק גברו, גם הבכי וגם הצעקות.
עוד מעט, עוד מעט הם יפסיקו. היא חשבה, בעצם קיוותה. הם לא הוסיפו לה. הם רק הכאיבו יותר.
בבוקר הוא כבר לא יצעק, והיא לא תבכה, הם רק יבהו בה במין מבט מלא צער, כאילו להגיד "יהיה בסדר" ואז כשהיא לא תראה, הם יסתתרו ואז יבכו, כל אחד לבד. כי מבוגרים לא מראים את הדמעות, ובטח שלא לפני ילדיהם.
ואז בעוד שבוע, ועוד שבועיים, ואחרי זה גם בעוד שנה. הם ישכחו, שפעם הם בכו, בגלל מישהו אחר. זר. ואז היא תצטרך להיות בסדר, להמשיך את החיים, ואין אף אחד שינחם אותה עוד, כי כולם כבר שכחו.
היא רצתה לאחוז ברגע, לבכות עוד קצת. לשבת לבד, ולשמוע שקט. להיות הרחק מהעולם. היא נכנסה למיטתה, מתחת לשמיכה, והרגישה את החושך, הקולות הלכו והתעמעמו, והיא עצמה את עיניה בזהירות וחשבה.
אך שוב אותם מחשבות ארורות, תקפו אותה. ושוב, שוב היא צועקת, והפעם צועקת אבל בשקט, והיא מכווצת את מוחה, ואת עיניה, והדמעות המלוחות יורדות במורד אל פיה, היא טועמת אותם, והם לא מספקות אותה, ואף לא מנחמות, אלא מחמירות את המצב. כי מלוח לה, גם בפה, גם בלב ובכל מה שנשאר.
ומחר בבוקר, כולם ידעו. מחר בבוקר כולם ינחמו אותה. ולא יהיה לה רגע לעצמה, וגם לא רגע בשבילו. כי הוא הלך לעולמו. וכנראה שהעולם הזה הוא לא באמת העולם שלו. ולרגע אחד, היא רצתה להצטרף לעולם שלו, רק שיגיד לה איך להגיד, ושם היא תפליג איתו, הרחק למקום בו מותר לצעוק אבל בשקט.
תגיבו לי זה חשוב ליייי
מור'צי 😊
מהמממממממממממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
את לא ידועת איך ריגשת אותייייייייייייייייייייייייייייייי
חבל על הזמןן
כתיבה כל כך יפה יש לךך ואמיתייתת
תמשיכי לכתובבבבבבב לאביו
מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!
תמשיכי לכתוב תמידדדדד
יואאאאא אמאלההההה
בחיים לא ריגשו אותי ככה אני חושבבת
קטע מושששלם
ההכי מדהיים שישש
איזה עמוק הוא אמאלהה
עם מלא מסתוריות וזה הופך אותו להכי מדהים בעולםם!
תמששיכי לכתוב תמידד
את כותבת מושלםםם!
אוהבת אותך:][:
יאאאאא פשוט מדהייםםםם=]=]
ריגשת בטירוףףףףףףף
ייוואוואאא את מוכשרתתתת
אל תפסיקי לכתוב בחייייםםםםם!!!
יאוווווווווו מוורררייי אייזהה מדהייםם
הכתייייבהה שלךךך כזאת מיוחחדדת ויפפה
שזה הופך את הקטע לכל-כך עמוווקק מדהייםם
ומרגששש
איןן ליי מ י ל י ם
סחפת אותי עם הקטע
העצוב אך המושלםםם הזהה!!
אניי אווהבת אוותךך כככככככהה מלללא
נוופ.י
פיקולו?!
מורציי'ק?
מושלמת שלי!?
הכתיבה שלך מעלפת כל כך אמיתית כל כך יפה!
שפה , מבנה , מתח !!
הלוואי וכל סיפור היה ככה!
כי הייתי חרשנית!
בקיצוור-
אין עליך יפתי..
ותמשיכי לעשות את מה שאת אוהבת-
כי את טובה בו!
לסיום..
בקרוב עוד שיר 😛
אוההבת
בתושית
3>
יווווווווווווווווווווווו איזהההההההההה
יפהההההההההההההההההההההההההההההההההההה =[
איך ריגשתת אותיי =[ כתיבה כ"כ כ"כ יפהה!! =[
תמשיכי לכתוב!!
אוהבת (:
י-ע-ל: יעלוששששששששששש תודה על התגובה
בובההה שמחה שהצלחתי לרגש😊
מואההההה לפ יוו!!
ילדונות_17: הודיונתתת תודה מאמי על התגובהה... 😛
saapiir: ספירושששששששש יאוו איזה תגובהה!!
תודה על הכול בובהה איזה חמודההה
העלת לי חיוךך כזה ענקייי
אוהבת אותך ותודה שובב😊
karin14: קריניי תודה על התגובה מתוקההה
ואני ימשיךךך מואההה!!
נופר06: נופייי בובה שלליליליליללילי
תודה על התגובה המדהימה הזאתתתתתתתתתת
מי שמדברת על כישרון הלואיי עליי כזההההה!!
אוהבת אותךךך ותדההה בובהההה!
בת-אלווש: בתאלוששששששששש תודה על התגובה בובהה
גם לך לא חסר כמו שאני ראיתיי😊
ואני ימשיך וגם אתת
וממ... אני מחכה לו חחח לפ יוו!!
_+*+_LoLiT_+*+_: תודה על התגובה מאמיי
אני ימשיךךך תודה שובההה אוהבתתתתתתתתתתתתתתתת
מור'צי 😊
וואי מורצ'י קטע מדהיםםםם
אין הכתיבה שלך פשוט מושלמת
אני כל כך אוהבת לקרוא מה שאת כותבת
ואני צריכה להתעדכן גם בסיפור שלךך..
הכתיבההה שלך זה משהו מיוחדדד פשוט נדיררר
אוהבת המון -זוהר-
LooVee: זוריי תודה על התגובה בובה שלילילילילי
גם לך לא חסר כמו שראיתי😊
כה אבל נראה לי כולם נטשו אותוו😢
אוהבתתתתתתתתתתתת
מור'צי 😊
יפה שליייייייייייייי זה מדהיםםםםםםםםםם אין לי מילים
אין אין,תמיד אמרתי לך שאת כישרון מהלךךךךךך
אני ממש ממש ממש ממש ממש אוהבת את מה שאת כותבת !!!! כישרון מעלף יש לך
תמשיכי לפרסם לנו עוד שיריםםםם ומהררר
נ.ב
ודברי איתי.....!!!
מלא זמן לא דיברנו....אני צריכה להתעדכן מה איתך
וואי איזה קטע מרגשש
את כותבת מה זה יפהההה
QUOTE (י-ע-ל @ 23/05/2006) מהמממממממממממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
את לא ידועת איך ריגשת אותייייייייייייייייייייייייייייייי
חבל על הזמןן
כתיבה כל כך יפה יש לךך ואמיתייתת
תמשיכי לכתובבבבבבב לאביו
מיללללה במילללהה
merav17: יאאאאאאאאאאא איזה חמודהה אתת תודה על התגובה
המדהימה הזאתתתת😊
ממש העלת לי חיוך ענקיי 😁 כזהה?! 😯 חעחעחחע
תודה שובבבבבבבבבבבבבב
ותתחברי אליי לאיי סיי נתעדכן ביחדדדד... חעחעח
שיריאלה: תודה על התגובה בובההה אוהבתתתתתתתתתתתת😊
-=-2תאל!ש-=-: בתושששששששששש תודה על התגובה בוביתתת
וגפ לך לא חסר ארארארארא 😛
מור'צי 😊
