חלומות ואסונות
פורסם בירחון "האגודה לפאראפסיכולוגיה בישראל" (גיליון 10 עמ' 9-12)
מאת: אביבה סטן
[b]
מכון מחקר ראשון מסוגו בעולם נפתח החודש בלונדון, בחסותה של הטלוויזיה הבריטית.
זהו המכון הבריטי לחקר תחושות - מוקדמות ("בריטיש פרמונישנס בירו"), שהוקם ביזמתם של ד"ר ג'ון בייקר, פסיכיאטר בריטי נודע, ופיטר פיירלי, עורך המדור המדעי של ה"איבנינג סטאנדארד", עתון-ערב לונדוני רב-תפוצה.
הקמתו של המכון בחסותו של גוף ממלכתי רב-השפעה, אינה אלא המשך פעילותם החלוצית של השניים, שהחלה בשלהי 1966.
"האסון המחריד שפקד את אברפאן הוא שדחף אותנו לפעולה", סיפר פיירלי במסיבת-עיתונאים שנערכה בלונדון החודש. "למחרת האסון נסענו, ד"ר בייקר ואני, לאברפאן, כדי לעזור כמיטב יכולתנו.
אין מלים בפי לתאר את הזדעזעותנו למראה החורבן, הקרבנות הקטנים ויגונם של ההורים השכולים. חזרנו ללונדון מזועזעים עד עומק נשמתנו, ואז העלה ד"ר בייקר - שחקר במשך שנים את תופעת התחושות-המוקדמות - רעיון בלתי-רגיל: 'אני שואל את עצמי, אמר, אם נמצאים ברחבי בריטניה אנשים, שחזו - בחלום או בהקיץ - את האסון לפני התרחשותו, רעיונו של הפסיכיאטר קסם לפיירלי, ב - 28 באוקטובר 1966, שבוע בלבד אחרי שואת אברפאן, פנה פיירלי מעל גבי עתונו אל הציבור, וביקש מכל אלה הסבורים כי היתה להם תחושה-מוקדמת זמן קצר לפני האסון, לכתוב על כך לפיירלי.
הפניה יוצאת-הדופן הסעירה את דמיונם של עורכי עתונים אחרים, והללו התנדבו לסייע לפיירלי בניסויו ופירסמו חינם את מודעתו, התוצאה: תוך שבועיים הונחו על שלוחנו של פיירלי 76 מכתבים.
המכתבים הועברו לעיונו של ד"ר בייקר, ו - 10 מהם נפסלו מסיבות שונות, שלא זה המקום לעמוד עליהן. 36 מבין הפניות שאושרו למחקר יסודי, התבססו על חלומות. הנותרים טענו כי "חזו" את האסון בהקיץ, ו/או חשו זמן קצר לפני האסון כי "משהו נורא עומד להתרחש".
כדי לאפשר עריכת מחקר מדוקדק, נתבקשו הנחקרים למסור - נוסף על התיאור המלא והתאריך המדוייק של החוויה - גם את שמותיהם וכתובתיהם של עדים מהימים, או אנשים רציניים ואחראים, שיוכלו להעיד כי אכן שמעו מפי בעל החוויה על תחושתו-המוקדמת לפני אסון אברפאן.
"משהו שחור ונורא"
העדות המזעזעת ביותר מתוך חומר-הראיות שהצטבר בתיקיהם של שני חוקרים, באה מפיה של גב' ג'ונסון, אמה אל מריל-מיי בת ה-10 שקיפחה את חייה באסון:
"היא היתה ילדה רצינית ואחראית מאוד. מימיה לא שגתה בחלומות, ומוריה טענו שהיא חסרת-דמיון במקצת. לכן נדהמתי יום אחד (כשבועיים לפני האסון), כאשר אמרה לי לפתע: 'אמא' אני לא פוחדת למות', ילדה קטנה כמוך אינה צריכה לחשוב ולדבר על המוות. בואי, אתן לך סוכריה', גערתי בה בחיבה. 'לא' אמרה הילדה והמשיכה בלשה: 'את יודעת' אמא, אחרי שאמות אהיה עם פיטר וג'ו'. "יום לפני האסון ביקשה לספר לי חלום מוזר שחלמה אותו לילה. 'לא עכשיו, מותק', ניסיתי לסרב, 'תיראי כמה כביסה יש לי'. אבל היא התעקשה: 'אין דבר', אמא; הקשיבי. זה חלום קצר מאד. חלמתי שהלכתי לבית-הספר, אבל הוא לא היה. משהו שחור ונורא נפל על הבית וכיסה אותו לגמרי'.
"חלומות כאלה באים מאוכל מטוגן", עניתי לה. "לא אתן לך לאכול צ'יפס במשך שבוע". למחרת מצאה מריל-מיי הקטנה את מותה תחת אותו "משהו שחור ונורא" היא נקרבה בין קבריהם הרעננים של פיטר וג'ון...
חלום מזעזע
עדות אחרת היא זו של מרי הנסי מצפון אנגליה:
"בלילה שלפני האסון ראיתי בחלומי בניין ובו הרבה ילדים, המנסים לברוח החוצה. מייד אחרי זה ראיתי מאות אנשים רצים בכיוון הבנין. זה היה מחזה מזעזע. האנשים מיררו בבכי, אחדים מהם התעלפו, זה היה סיוט. התעוררתי משנתי שטופת זיעה קרה. "כאשר התעוררתי, היתה השעה 6:45 בבוקר. 'משהו נורא עומד לקרות', חשבתי בליבי, ומייד עלה בדעתי לטלפן לבני ולהתחנן בפניו, שישמור היטב על שתי בנותיו הפעוטות. למרות השעה המוקדמת טילפנתי אליו וסיפרתי לו על הסיוט הלילי. יחד עם זאת אמרתי לו, כי לדעתי אין האסון צפוי לנכדותי, מאחר שלא ראיתי אותן בחלומי; הילדים שחלמתי היו גדולים יותר, בגיל בית-הספר. "כל אותו יום נמצאתי תחת השפעתו המזעזעת של החלום. על אסון אברפאן שמעתי רק ב - 5:15 אחר הצהריים". עדותם של הבן, הנרי הנסי, ואשתו פגי, מאשרת את דברי של מרי הנסי.
"בבוקרו של יום האסון, בשעה 6:45, עורר אותנו צלצול הטלפון", מספר הבן. "מקצה הקו נשמע קולה המודאג של אמי. היא סיפרה על חלום-בלהות שחלמה זה עתה: ילדים קטנים המנסים להימלט על נפשם, הורים מתייפחים... היא ביקשה ממני לשמור היטב על בנותי, אם כי הוסיפה שהאסון אינו נשקף להן, כי אם לילדים גדולים יותר".
אין לי כח לקרוא... זה א-ר-ו-ך
אני קראתי... וואי .. שמעתי על אנשים כאלה.. זה כמו נבואות..
ואם אין לכם כוח לקרוא דברים אז אל תכנסו לפה כי הרבה שקשורים בנושא הם ארוכים.. שוווים קריאה
חחח אני יודעת שאני צודקתתתתתתתתתתתת....!!!
תשמעו אני קראתי... ולפי דעתי שווה שתקראו זה ממש מעניין חחח אתם יכולים לקפוץ מעל ה10 שורות הראשונות ואז לקרוא..
(סורי ורוש...)
כן נכון...תקפצו מעל 10 השורות הראשונות...כי זה כמו הקדמה, וזה לא ממש מעניין...אבל ההמשך דווקא כן 😊
כן... כל העדויות.. ממש מצמרר...
חח טוב מה אנחנו מקשקשות נחכה שיכנסו בכלל אנשים
טוב אני מחכה!!
לא היה לי מה לרשום!!!
יאללללללללה אנשים תקראו...זה מעניין (תשאלו את נמי...חח :wink: )
אם אתם שואלים אותי.. מעניין!
שווה קריאה
קראתי 😁
ובאמת, אלו חלומות נבואיים... קצת מפחיד אבל מעניין... רק חבל שהם נדירים, אם היינו יודעים על אסונות גדולים מראש, היינו יכולים למנוע אותם.. אבל מצד שני, מי יאמין? :roll:
צודקת...לא נראה לי שהרבה יאמינו... :roll:
אוייש דיברתם על חלומות נבואיים זה מזכיר לי משהו!!! אני רושמת אני פותחת הודעה!!
