רציתייי להגיד לכם שאני סובלת.
להגיד לכם שנמאס לי!
להגיד לכם שאני כבר לא יכולה לשמוע אתכם, לא יכולה להקשיב לכם, לראות אתכם!!
להגיד לכם ש-ד-י תקלטו שמספיק!
תקלטווו שאני לא יכולה יותר לסבול אתכם.. שקשה לי!!!
שכמה שאני מנסה להיות בסדר אני לא מצליחה.. שתנסו להיות במקומי.. רק לשנייה!! רק לשנייה..
שתתנו לי קצת חופש.. קצת מרווח..
שתסמכו עלי שתאמינו לי.. תנו לי את התחושה שאני יכולה לסמוך עליכם.
שאני יוכל לספר לכם דברים שבחיים לא שיתפתי אתכם בהם..
שסיפרתי לכולם רק לא לכם.
תתנו לי את ההרגשה הזאת שכולם מקבלים.. רק לא אני!
שתנסו להיות קצת שונים.. קצת אחרים.
תנסו להיות בסדר אחד עם השני תנסו להיות בסדר איתי ואיתם..
תנסו להפסיק לרחם על עצמכם. תתחילו להיות אתם. תגידו מה שאתם חושבים
אבל בשקט אל תצעקו..
נמאסססס לי לשמוע את הקול שלכם..
נמאס לי לשמוע אותו.
תראו למה הפכתי?? אני כבר לא מכירה את עצמי יותר.. ולמה? כי הכל בגללכם.
תתחשבו בי קצת.. כן בי. תהפכו אותי חזרה למה שפעם אני הייתי.
תפסיקו להכניס לי שגעונות לראש. תעזבו אותי קצת במנוחה.
תנו לי לחיות את חיי לבד! להחליט מה שאני רוצה.





