קשה לי להאמין שאני יושבת וכותבת לך,
לאחת שכל כך אהבתי, לחברה הכי הכי, לנשמה שלי,
למישי שחשבתי שכל כך אוהבת אותי,
ואולי יש כל כך הרבה דברים שאני צריכה להודות לך עליהם,
כן, כי בזכותך בעצם אני מי שאני, כל כך השתנתי,
ורק בגללך, בגלל האכזבה שהותרת בי,
הייתי נותנת למענך את חיי ואת?! מה עשית הקרבת את הדבר הכי יקר לי בעולם
בשביל שהוא יהיה שלך, הוא אוהב אותי הוא נשבע, אבל את?! את משגעת אותו
מטריפה אותו, גורמת לו להיות איתך, רק בגלל מה שאת נותנת לו,
ואולי בעצם את פשוט לא משחררת אותו, הוא חייב מישהי שתדע איך לנהוג בו
הוא לא שווה את זה, ולא את,
שנייכם בגדתם בי, באמון שלי,
אני שונאת אותך.. את יודעת?!?!
בגללך נהייתי שונה, מגעילה, בגללך למדתי מהי שנאה,
זה נגמר, אני מוחקת אותך מחיי
ואולי אני בעצם מוחקת את עצמי מהעולם הארור הזה, שפגע בי כל כך
תזכרי רק, שאהבתי אותך- ושכל האהבה הזאת הפכה לשנאה,
ואם איפשהו איכפת לך ממני
תגידי לו- שאני אוהבת אותו כל כך שתמיד ולא משנה איפה אני יהיה
הוא יהיה אהבת חיי
תגידי לו שאני מודה לו על מה שהוא העניק לי
ומצד שני שאני שונאת אותו- כי יחד איתך הוא הרס את חיי........
ואם איזה מילה או שניים יימחקו תדעי שזה הדמעות שלא מפסיקות לרדת,
או אולי הדם שהשפריץ קצת יותר מידי
תדעי- שאתם הייתם הדבר הכי יקר לי בחיי........





