אני יקרא... ואני יקח רעיונות! חחחח
מדהיים..
אני
מתה
לדעת
מה
קרה
להה...
מאמי
המשךך
דחוףףףףףףףףףף=]]]
עוד 4 תגובות אני ממשיכההה... סבבה?!??!=]
ביוששש...
================ה==================
================מ================
====================ש=====================
====================ך==================
3 תגובות אבל בכל זאת אני ישים המשךך.. חכו 5 דקות!
הוורד נידפק... יהיה לכם המשך מחר....
עדיף שאני ישים לכם המשך מחר .. כי עם הייתי בכל זאת רוצה לשים עכשיו הייתי מתמוטטת מעצבים.... רק על המחשב המטומטם הזה!!!.....
לא נורא, נחכה למחר=] מגיע לנו פיצוי חחח
2 דקות המשךך!!... עם הוורד יפעל ביכלל
פרק 9.
פקחתי את העיניים...
ניסיתי לזוז אבל לא הצלחתי...
הרגשתי תזוזות..
הסתכלתי על הידיים שלי והם היו קשורות.. גם הרגליים..
ניסיתי לצעוק אבל לא הצלחתי....
התחלתי לבכות...
ידעתי שהם הולכים לעשות לי סיוט של החיים שלי...
פיתאום הרגשתי עצירה חזקה...
קיבלתי מכה בראש..
ראיתי הכל הפוך...
ואז מישו פתח את הדלת... עצמתי את העיניים כדי לא ליראות... הוא תפס אותי...
והרים אותי...
פתחתי את העיניים קצת וזה היה מישו גדול מאוד...
פחדתי.. התחלתי לירעוד וירדו לי דמעות...
הוא הלך קצת ואז זרק אותי למיטה כזאת.. ואז 5 בנים ניכנסו לחדר....
פתחתי קצת את העיניים וראיתי את עדן נדב ועוד 3 בנים בגיל של נדב בערך...
עדן הוריד לי את המטפחת מהפה.... פתחתי את העיניים שלי וראיתי אותו.. הוא צחק ברשעות
עדן- כשאני רוצה אני משיג הכל...
הוא אמר והתחיל לצחוק ונגע לי הלחי וצבט אותה חזק
כאב לי...
הוא אמר משו לכמה בנים ואז התקרב אליי..
הוא שיחרר לי את החבל מהגוף שלי... והתחיל להוריד לי את המעיל והתנגדתי לו..
הוא קרא לחברים שלו שיעזרו לו...
הם תפסו בי חזק מאוד ולא יכולתי להתנגד כבר...
הפ הורידו לי את המעיל.. את הכובע והנעליים ולאט לאט הורידו לי את הטרנינג והחולצה הארוכה..
הם הגיעו לחולצה הקצרה ועזבו...
הם ירדו למכנסיים.. התחלתי ליבעוט בהם...
אני- דייי!!!
צעקתי והמשכתי ליבעוט ואז עדן התקרב
עדן- תנו לה להירגע ואז נטפל בה...
קחו אותה לחדר שמימנו היא לא תצא בחיים....
הם תפסו אותי והכניסו אותי לחדר אפור כזה...
קשרו אותי חזק ונעלו את החדר...
התחלתי ליבכות...
ואז ניזכרתי שיש לי 3 מכנסיים אליי ובאחד הכסים יש לי את הפלאפון...
שיחררתי את החבל מהידיים וחיפשתי את הפלאפון ולמזלי מצאתי אותו..
צלצלתי לאימא,לאבא,לשרון,לענבל,לדודה שלי ולכל מי שאני מכירה... בכיתי להם והם אמרו שהם יעשו הכל בשביל למצוא אותי....
כיביתי את הפלאפון והכנסתי אותו חזרה...
התחלתי ליבכות. לפחות שעתיים עברו...
הסתכלתי הפלאפון..
השעה הייתה 1 בלילה...
הייתי עייפה..
הייתה שם כרית... שכבתי עלייה ונרדמתי...
=-=-=-=-=-=-=-
כשהתעוררתי........
את כל מה שקרה אחר כך.. תדעו בפרק הבא!....
=-=-=-=-=-=-=-