ל''ג בעומר הזה אני לא ישכח לעולם.התחיל כמו אחת האגדות שהורי
היו מקראים לי כשהייתי בת 5 פחות או יותר,על נסיכה שמוצאת את הנסיך
שחיכתה לו כלכך הרבה...אני ואור רק שנינו בסלעים שליד במזמן שכולם נהנים להם שם...
וניגמר בכזאת פטטיות,אי יכולת לעשות דבר.
בנאדם שלאורך כל התקופה הזאת היה איתי,
החזיק לי אצבעות בכל מה שהייתי עושה,
הראה לי את הדרך איך לעשות ומה לעשות,
ופשוט היה שם איתי כשכולם כבר נטשו.
רמת פולג האזור הכי יוקרתי של נתניה,דיונות,חוף הירוק,אזור הסחלב,גן הבוטני:
מאיות אנשים שרוצים להישתייך לכל המהומה הזאת,עשרות בני גילי מנתניה עצמה מתחננים להיות מוזמנים למדורה הכי ''חמה'' באזור.אין ספור בקבוקי שתיה חריפה,קילגרמים שלא ניתן ליספור של בשר, נרגילות בכל הגדלים,חשיש מכל הסוגים והמינים וכל זה מהמשובחים שבמשובחים,כי ככה זה פולג,ילדי שמנת כאלו,הכל מוגש על מגש מכסף...רק לבוא ולקחת,הטוב מהכי טוב...ורק ילד אחד שאולי חיו ניגזלו ביום הזה.בטח באותם השניות שהנורא מכל קרה אביב רצה להיות בכל מקום אחר...אפילו בחבורה של שלוש בנים חנונים שלא שייכים לקבוצה כלשהי של אנשים ופשוט יושבים מול המחשב ביום המדורה הזה שכל ילדי ישראל חוגגים ונהנים.
אביב סלע,בן 16,במקור מחדרה.''הסטלה של החברה'' כולם היו מכנים אותו כך...לא מזיק אך בטח שמועיל.
הכל מתערפל לי בראש,מנסה למחוק את הזיכרון הנורא הזה אך כלום לא נישכח,ההפך...נזכרת יותר ויותר ודמעות חונקות את גרוני...
הגעתי שכבר הכל כמעת היה מוכן...מדורה ענקית שהיה ניתן ליראותה עוד מחלוני שהוא דיי רחוק מהחוף,מנגל בגודל שלא ראיתי לפני זה אך עדיין קטן בשביל כולנו...כמה ארגזים שבהם מסתתרת השתיה שבלעדיה ל''ג בעומר לא יהיה מה שהוא....מגבות,שמיכות,כורסאות,מיטות זרוקות מסביב למדורה בידיוק במקומות הנכונים שזוגות יוכלו להיתפנק להם קצת...עמדת הדיג'י שכמו תמיד דור הדיג'י עליה...וכל זה מוקף בסרט צהוב זוהר..שמראה שזה השטח שלנו.אנשים יפים ..באים...הולכים...מתיישבים...רוקדים ופשוט נהנים.חבר'ה כזאת של ההכי שבהכי...
היה בערך חצות.שמעתי צעקה שאני לא ישכח בחיי...צעקה שדומה יותר לצווחה של חיה נטרפת על ידי אחת יותר גדולה ממנה..התחלתי מהר לצאת מהמים ולרוץ לכיוון המהומה...מרחוק יכולתי ליראות את כולם עומדים מסביב משוה זזים בעצבים ובאי רוגע ,תופסים את ראשם ופשוט לא יודעים מה לעשות...כשהייתי ממש קרובה ראיתי מישהו על הריצפה אך לא יכולתי לזהות את זהותו בטח בגלל החושך...או בגלל שפשוט פניו נישרפו...
-''לימור זה אביב דייייייי אל תיסתכלי'' נדב ידיד שלי חיבק אותי וניסע ליגרור אותי אחריו אך אני לא יכולתי פשוט עמדתי המומה ולא מהקלת שהדבר הונרא הזה קרה דווקא לו...דווקא לאביב.
-''זה אמבולנססס???? לפולגג מהררר,לפולגג ה-ה-החוף...בכללל הגוףףף!!'' אור הדוברן החברתי,אור החבר החדש שלי,שבידיוק עמד לידי דיבר עם אמבולנס,והמילים האלו שאמר אני יסע בתוכי עד סוף ימי.
לאחר כמה דקות שמענו את אמבולנס מתקרב אל תוך החוף...''חוף הירוק'' שהיינו מכנים אותו ''גן-עדן'' שבשניות האלו הפך לכולנו גהנום.זוכרת איך כמה אנשים במדים לבנים שירדו מהאמבולנס שמו את אביב על המיטה הכניסו אל תוך האמבולנס ותוך כדאי נסיעה פיזרו את כולנו לצדדים שונים של המדורה.נדב חיבק אותי כל הזמן הזה ואני בהיטי בכולם...לאחר מכן התיישבנו כולנו מסביב למדורה ופשוט שתקנו.לא היה לנו מה להגיד...או שזה לא היה מקום למילים...רק לשבת ולדעת שיש לנו אחד את השני,להעריך אחד את השני...לאהוב ולהראות את האהבה...אני לא יודעת על מה כל אחד מהנוכחים חשב אבל אני חשבתי על איך שחיינו יכולים להישתנות בכמה שניות והצמרמורת לא עזבה אותי לרגע.אור קם ראשון ומבלי להגיד שום דבר התחיל לעלות אל המרכז...אחריו נדב איתי ליאור דוד...ואז כולנו זרמנו למעלה...לא דיברנו...לא היסתכלנו אחד על השני פשוט התפזרנו כל אחד לבתים שלנו שהיו כמטר אחד מהשני בכל הרחובות הקטנים של אזור ''רמת פולג'' שברגעים האלו כלכך לא הייתי רוצה להיות חלק ממנו.ליראות בנאדם שאת כלכך אוהבת,מעריכה,סומכת עליו...שוכב על הריצפה וכל גופו שרוף לדעת שאת לא יכולה לעשות כלום...הדבר הכי נוראי שיכול לקרות לכם.עכשיו זה הרגע שיש כלכך הרבה מה להגיד,מה לרשום,מה להעביר אבל פשוט הידיים לא מקשיבות,עושות מה שבראש...וכרגע המוח משדר שלא בא להן כלום,רק מנוחה...דמעות חונקות,הרגשה של פיספוס כי אף פעם באמת לא באתי לאביב ואמרתי לו סתם ככה עד כמה שאני אוהבת ועד כמה שאני מעריכה את כל מה שהוא עושה בשבילי....לדעת מה היית אומרת לו עכשיו...אם כלום לא היה קורה,אם רק היית יכולה להחזיר את הזמן לאחור ולמנועה את כל הנורא הזה...ורק עכשיו את מבינה שאת לא יכולה...ורק עכשיו את מבינה עד כמה שאת אוהבת...
אביב סלע בן סוזי הנולד ב14.01.1990 נכווה קשה אמש במדורת לג בעומר ברמת פולג והוא במצב קריטי מונשם בטיפול נמרץ...
והפעם אני זו שמחזיקה לך אצבעות...מתפללת בשבילך...שתהיה בריא שרק תחזור אליך.אוהבת.
http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=3663
חלק ממהדורת החדשות...
נ.ב-הסיפור הזה היה בכל מהדורות של החדשות...
אממ תגיבו בבקשה...
על הכתיבה על הסיפור...על אביב...
אני מאוד מבקשת..
קשה לי..
תעזרו לי...
אוהבת המון
לימור :\
את כותבת מדהים,ריגשת אותי נורא.
אני מחזיקה גם אצבעות שהכל יהיה בסדר.
וכל דבר-אני פה.
אוהבת.
חן
יווו מאמי אני איתךך את צריכה משו
ותגידי יעל הזאת שדיברה זאת חברה שלך?
העברתת בי צמרמוורת!
גם אני מחזיקה אצבעות שיהיה בסדר!
את לא מתארת לעצמך כמה צמרמורות עוברות בי
ממש כואב הלבבב
באמת אני מאחלת לו שרק יצא מזה ויחזור אלייכם מהר
החלמה מהירהההה והעיקר שיצא מזה!
הכי חשוב עכשיו שתהיו איתו גם עם הוא מחוסר הכרה
תחזקו את ההורים
והלוואי והכול הסתדרררר
הכתיבה שלך ממש מדהימה ריגשה אותי בטירוףףףף
תמיד פה בשבילךךךךך
אם תרצי לדברר
אוהבתתתתתתתתתתתתתת!!
מור'צי 😊
QUOTE (פיקולו @ 17/05/2006) את לא מתארת לעצמך כמה צמרמורות עוברות בי
ממש כואב הלבבב
באמת אני מאחלת לו שרק יצא מזה ויחזור אלייכם מהר
החלמה מהירהההה והעיקר שיצא מזה!
הכי חשוב עכשיו שתהיו איתו גם עם הוא מחוסר הכרה
תחזקו את ההורים
והלוואי והכול הסתדרררר
הכתיבה שלך ממש מדהימה ריגשה אותי בטירוףףףף
תמיד פה בשבילךךךךך
אם תרצי לדברר
אוהבתתתתתתתתתתתתתת!!
מור'צי 😊
איתה=[
ואי די יש לי עדיין צמרמורת.!!
מסככן=[
אאוח הל"ג בעוממר הזזזזה..!!
שונאאת אשששששש=[
אגב,
אם תדעי מה איתו.תעדכני אותנו..=[
תודה בנות אני אוהבת אותכןןן...
אממ ויעל לא זאת זאתי מהאמבולנס וזה שדיבר בטלפון זה אור,חבר שלי...
:\\מאוד עצוב לי לא יודעצת מה לעשות רק מתפללת כל היום...לא אוכלת...לא מסוגלת לעשות כלום...
טוב תודה שוב..
אוהבת
המון!
ראיתי את זה אתמול😢
תיהיו חזקים... נתפלל בשבילו שיצא מיזה.
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 17/05/2006) ראיתי את זה אתמול😢
תיהיו חזקים... נתפלל בשבילו שיצא מיזה.
😢
לימור נכון?
אני חושבת שאנחנו לא מכירות.. ולצערי אנחנו נכיר בנסיבות כאלו.
אני דניאל.
דבר ראשון אני חייבת להגיד לך,
למרות הההכל..
וכמה שזה קשה, כי זה הדבר הכי קשה בעולם לעמוד מול מישהו..לראות שהוא זועעק לעזרה.. ולדעת שאת לא יכולה לעשות כלום.
למרות זה,
את חייבת להבין שהכל יהיה בסדר..
הוא בעזרת השם יצא מזה.. ויחזור אליכם..
תמיד תישאר לו צלקת נפשית, אבל צלקות כאלו, ברוך השם, עדיין אפשר לרפא,
או לפחות להשכיח.
הכי חשוווב שתיהיו איתו..
תצחיקו אותתוו..
תביאו לו כל מיני דברים לבית החולים..
תעשו מה שאתם יודעים שהוא אוהב!!
בהתחלה זה יהיה קצת קשה.. לכולכם..
אבל תזכירו שאתם חייבים להיות חזקים בשבילו,
הוא שואב מכם כוח!
דבר שני..
לימורי.. את לא צריכה לשקוע בדיכאון..
זה בהחלט אירוע כל כך עצוב ומזעזע..
אבל החיים מלאים בדברים כאלו...
את צריכה לחזור לעצמך, לאהוב את עצמך, ולחשוב שהוא לא היה מוכן שתשקעי ככה בדיכאון..
תזכרי שהוא מת עליך!! ותמיד עוזר לך ורוצה שתיהיי מאושרת..
אל תאכזבי אותו! :]
תעשי את זה לא רק בשבילו, אלא בעיקר בשביל עצמך.
וד"א.. נאי אשמח לשמוע מה איתו..כשתתעדכני..
ואם את צריכה משהו,
אני תמיד פה בשבילך ואת יכולה לפנות אליי בפרטי.. ונדבר..
הכל יהיה בסדר יפה שלי, אל תדאגי:]
אוהבת אותך המון ויום מקסים שיהיה לך,
דניאלוש=]
עם דניאלליי!
יהיה בסדר=[
די אני עצובה עכשיו.):
פשוט נורא! מחזיקה אצבעות ומתפללת לשלומו!
נכון יהיה טוב והכי חשוב תשהיו איתו
אני רוצה להגיד כמו כולם שהעברת בי צמרמורת כתבת את זה כל כך מרגש ..
זה דבר שפשוט לא נתפס לך בראש שדווקא זה שאת אוהבת שקרוב אלייך עובר דבר כזה
ואת עצמך לא יכולה לעשות כלום ..פשוט לעמוד בצד ולראות מה יקרה..
אבל את כן עושה משהו בסופו של דבר ..את מחזיקה אצבעות מתפללת זה כבר משהו אבל העיקר זה להאמין
להאמין שיהיה טוב שהוא יצא מזה שיהיה בסדר זה לא חוכמה לשקוע בדיכאון או משהו כזה
אני התפלל יחזיק אצבעות וכולי תקווה שהוא יהיה בסדר ויצא מזה
תעדכני אותנו מה קורה איתו ..
אוהבת אותך ומחזיקה אצבעות אורטלי
