ואווווווווו מדהיםםם מאודדדד
תמשיכי בובייי חיחיחיחי
אלללהה יפהההה
**יום ראשון המשךך**
בובותתת חזרתיייייי =]
אבל כולי עייפה אז אני ימשיך לכן מחר =]
אוהבתתת אתתת כולכןןןן =]
אייייפ !
מתי המשששך ?
השתגעתי !
מה עםההמשך מאמי??
מחכההה..!!
סורי הייתה הפסקת חשמל שמחקה לי את כל ההמשך! ואחרי זה משלחת לפולין
אז עכשיו אני ממשיכה לכן =]
me-myself-and-i- את מראשון!?
קקקקקקולולילילולולי
מחככה בקוצר רוח
😊
המשךךךךך =]
אם אתם חושבים שהכל נהייה יותר טוב מכאן.. גם אני חשבתי.. אבל טעיתי
היומולדת שלו הלכה והתקרבה... ואנחנו רק המשכנו לריב ולריב...
עד היום של היומולדת שלו.. זה היה ביום שישי
אני לא ישכח את זה בחיים...
הגעתי לביצפר.. הבאתי איתי ביצים בתיק.. חחח יומולדת שלו שיסבול קצת
ראיתי אותו בבוקר כרגיל חיבוק ומזל טוב =]
חברות שלי לא האמינו שהבאתי ביצים בכלל.. ועוד בכלל שאני והוא בריב
שיחה עם נאור רק החמירה תמצב שהוא אמר שהוא הולך ממש להתעצבן עליי אם אני יעשה את זה כי אנחנו גם ככה לא במצב טוב
אבל חשבתי שהוא ייקח את זה בצחוק... יומולדת מותר..
אבל כנראה שנאור צדק.. אבל את זה הבנתי הרבה אחרי
היום נגמר.. שנינו סיימנו באותו זמן... ירדתי למטה לקומה התחתונה של הבניין והוצאתי את הביצים מהתיק בלי שהוא יידע
פתאום הרגשתי ידיים מחבקות אותי הסתובבתי וזה היה בן
בן-אפשר להגיד שלום כמו שצריך?
אני-אפשר אבל אתה מסתכן 😛
בן-וזה כי?
הראתי לו תביצים
בן-לא לא לא
אני-כן כן כן
בן-לא לא לא
אני-חחחח תנסה אותי...
לקחתי ביצה אחת ביד והתחלתי ללכת איתו.. הוא לא פחד בכלל...
טוב בשטח של הביצפר לא ניסיתי.. הוא הלך איתי בדרך והיה ממש חמוד
כיאילו לא שם לב למה שהולך לקרות
חוץ מזה מסכן.. יש לו שיער הרי.. חחח ייקח לו זמן להוריד את כל הביצים
שיצאנו מהשער הוא הסתובב אליי חייך ותפס ריצה לכיוון התחנת אוטובוס
התחלתי לרוץ אחריו
חברים שלו ניסו לעצור אותי וזה לא עבד
מתישהו הוא עצר וגם אני... התייאשתי.. וויתרתי
חחח רחמים עליו מסכן
הוא הלך בצד אחד של המדרכה ואני בצד השני.. המשכתי עד הפנייה שמביאה אותי לרחוב שלי
והוא חשב שאני עוקבת אחריו.. הוא היה עם חברים שלו..
ואז הוא התחיל להגיד דברים מגעילים.. מעצבנת.. מציקה.. עזבי אותי כבר.. את לא מבינה שאת מעצבנת... דיי כבר אוףף איזה קרציה
הוא אמר לחברים שלו... ואני כבר ויתרתי.. התייאשתי אני רק ממשיכה לכיוון הבית
ולמה הוא אומר את זה?! בגלל שמה!? שאני ניסיתי מה?! על שטויות!
הסתכלתי עליו במבט כואב.. והוא הסתכל במבט מלא שנאה
המשכתי עד שהגעתי לפנייה שלי.. הוא חשב שאני ממשיכה איתו והמשיך להגיד לחברים שלו שאני קרציה..
זרקתי את הביצה שהייתה לי ביד בפח הקרוב ופניתי לכיוון הבית... ראיתי שחבר של בן תפס אותו בתיק ואמר לו היא לא עוקבת אחריך היא הלכה
לא עיניין אותי כלום באותו רגע! מצידי שיגיד מצטער! מצידי שימות!
רק חשבתי על זה שנאור צדק.. אני ובן גם ככה לא היינו במצב טוב.. כל הזמן רבנו ועכשיו הבאתי את זה... וכנראה זה שבר את גב הגמל
הלכתי הבייתה והתחלתי לבכות.. פשוט סגרתי את הדלת ובכיתי
פתחתי את האיסיקיו הוא היה מחובר
ישר קארין וליטל שלחו לי הודעות אם הצלחתי...
רק אמרתי להן לעזוב... ושאני ידבר איתן אחרי זה
שנאתי את עצמי על מה שעשיתי
לא דיברנו בכלל... הימים עברו.. בביצפר אפילו התעלמנו אחד מהשניה...
אבל הזמן הזה עזר לי לשכוח
עזר לי לשכוח ממנו.. מהרגשות שלי.. ומאותה תחושה מוזרה שהרגשתי באותו זמן שהייתי איתו
חזרתי לחיים הרגילים =] בלעדיו =]
אבל הוא היה חסר... רציתי להמשיך לדבר איתו.. בתור ידידה
אז החלטתי לשלוח לו הודעה...
נויה:
בן?
בנוש:
מה יש?
נויה:
תקשיב אני.. אני מצטערת
בנוש:
על?
נויה:
על מה שקרה
בנוש:
טוב
נויה:
ואני לא יודעת אם זה מעניין אותך אבל.. שכחתי
בנוש:
שכחת?
נויה:
כן אני כבר לא אוהבת אותך.. אני רוצה שנישאר ידידים =]
בנוש:
אם שכחת.. תשכחי ממני לגמרי
ישבתי מול המסך.. והדמעות התחילו לרדת
העדפתי להעלם.. פשוט להעלם מהעולם
וזה לא בגלל שאני עדיין אוהבת... אני שכחתי.. אני כבר לא רוצה אותו
אבל לאבד אותו... לאבד בנאדם שהיה פעם ממש חשוב... זה כאב
זה יצא בפורים שהוא אמר לי את זה... יום אחרי זה כבר היה החופש של פורים
ואז רן התקשר אליי..
רן-מאמי?
אני-כן
רן-מה קרה? את בוכה?
אני-לא סתם..
רן-בטוח?
אני-כן..
רן-מה קורה?
אני-בסדר
רן-תקשיבי מה את עושה היום בערב? מסיבה משו?
אני-לא אני בבית
רן-למה מאמי מה קרה?
אני-תקשיב רן.. אנחנו צריכים לדבר
רן-מה קרה?
אני-זה בקשר אלינו
רן-אני לא מבין
אני-תקשיב....
שכחתי להגיד לא כל השמות פה הם שמות אמיתיים אבל הסיפור ברובו אמיתי
המשך? 😁
איזה זבבבבללללללללללללללללללל