חעחעחעחעח :]]]
א ה ב ת י ! #
המשךך מהר יפה
תודהההה
love ya 😊
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
המשך בובה (:
חחחחחחח המשךךךך=]
ותודה מאמי=]
QUOTE (smallgirl @ 29/05/2006) מדהייים המשךךך
בניכמה הם דרך אגבב..?
לילוש 😛
כל זה קורה בכיתה י'.. השנה
טוב אני רושמת לכם המשך =]
המשךךך
אמא-נוי את מאחרת!
אני-בסדרר אוףףףף
אמא-יאללהה קומייי
אני-קמתייי
אמא-אההה נויי... תגידי איך קוראים לחבר שלך?
אני-רן למה?
אמא-רן... ומי זה בן?
אני-בן!?
אמא-בן..
אני-מאיפה הבאת תשם הזה?
אמא-לפני כמה דקות צעקת בן אני אוהבת אותך..
אני-צעקתי מה?!
אמא-מה ששמעת
אני-טוב תשכחי ממה ששמעתי
אמא-בסדר יאללה לכי לביצפר
התארגנתי והלכתי לביצפר כמו בכל יום רגיל.. הכל עבר בסדר
קארין וליטל המשיכו לשאול אותי מה עם רן ואני לא אמרתי כלום
הייתי צריכה את הזמן לעצמי
היום עבר מהר וכבר הגעתי הבייתה
אכלתי צהריים ועליתי למחשב
לא היה משו מעניין השארתי אווי
~~~~~~~~~~~~~~~~
מבולבלתתת =\
אוףףף באא לייי למותתתת
אל תשלחו
~~~~~~~~~~~~~~~~
הלכתי לסלון כרגיל ראיתי טלוויזיה
ורק לקחת הערב חזרתי למחשב
ראיתי הודעה מליטל
ליצ'ה אוחתי שלי:
נויייייייייייייי!
נויה:
מהמהמהמהמה?!
ליצ'ה אוחתי שלי:
מה נשמע?
נויה:
חחח הכל טוב מה איתך?
ליצ'ה אוחתי שלי:
מצוייןןןןןן!
התחלנו לדבר ככה ברגיל כמו תמיד עד שבא משו שלא ציפיתי לו
ליצ'ה אוחתי שלי:
אהה את יודעת בן דיבר איתי
נויה:
בן?
ליצ'ה אוחתי שלי:
כן סתם דיברנו וזה והוא שאל עליך
נויה:
עליי?
ליצ'ה אוחתי שלי:
כן הוא שאל אם את באמת אוהבת אותו
נויה:
ומה אמרת!?
ליצ'ה אוחתי שלי:
שכן
נויה:
ומה הוא אמר?
ליצ'ה אוחתי שלי:
עדיף שאני לא יגיד
נויה:
למה?! דבריי תגידיי לייי
ליצ'ה אוחתי שלי:
לא נוי.. עדיף שלא
נויה:
ליצ'ה!
ליצ'ה אוחתי שלי:
נו בסדר הנה אני מעתיקה לך
נויה:
טוב
ליצ'ה אוחתי שלי:
.....................................
ישבתי מול המסך קוראת את הכל... וכל מה שרציתי היה לחפש חלון לקפוץ ממנו
סורי שזה קצר... אני יעשה לכם עוד המשך היום =]
אם אתם רוצים 😁
תודה קריני בהצלחה היום =]
בנות לסיפור עצמו כבר יש סוף והוא כולו מוכן אז אם אני לא ירשום לכם המשך יום אחד אני מבקשתת סליחהה כי זה לא בכוונהה
עוברים עליי דבריםם עכשיוו ואני מקווה שייצא לי כל יום לרשום לכם
אני אוהבתת את כולכןןןן
%@*%&!@#!
זבל עופות קטנה !
חחחחחחחחחח
אני כולי במתחחחחח !!
אוווהבת המונמון !!
תמיד פה להקשיב 3>
יוהוווווווו
המשך מאמיייייי 😘..
יווווווו שימי המשך דחוףףףף
מהמממממממממממממממממממממממממם
מאמי שלי מתה עליךך
חחח תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףף
המשך =]
נויה:
למה?! דבריי תגידיי לייי
ליצ'ה אוחתי שלי:
לא נוי.. עדיף שלא
נויה:
ליצ'ה!
ליצ'ה אוחתי שלי:
נו בסדר הנה אני מעתיקה לך
נויה:
טוב
ליצ'ה אוחתי שלי:
.....................................
ישבתי מול המסך קוראת את הכל... וכל מה שרציתי היה לחפש חלון לקפוץ ממנו
ליצ'ה אוחתי שלי:
נוי? נוי את שם?
קראתי שוב את השורות
"מעצבנת.... מציקה... רודפת אחרי... הייתי צריך להתחבא בגללה במסיבה... אני לא יכול כבר..."
ליצ'ה אוחתי שלי:
נוי?! נוי תעני לי!
נויה:
כן אני פה
ליצ'ה אוחתי שלי:
נוי את בסדר?
נויה:
תגידי לי שזה לא נכון...
ליצ'ה אוחתי שלי:
אבל זה כן
נויה:
ליצ'ה אני ידבר איתך אחר זה
ליצ'ה אוחתי שלי:
נוי חכי..
נויה:
בייי
התחלתי לבכות.. פשוט לבכות
אם היה לי סכין באותה שניה הייתי הורגת את עצמי
ככה הוא חושב עליי!? ככה?!
אבל הוא לא מראה את זה בכלל... למה הוא משקר לי
קראתי שוב את השורות... והדמעות לא הפסיקו לרדת
נעלתי תחדר הסתגרתי ולא עניתי לאף אחד... פשוט בכיתיי
שמעתי את אמא שלי דופקת על הדלת לא עניתי לה... פשוט בכיתי
וכנראה בלי לשים לב נרדמתי ככה
בבוקר קמתי עם עיניים נפוחות.. היה לי מבחן אז הייתי חייבת ללכת
קמתי פתחתי תדלת של החדר ונכנסתי למקלחת
אמא שלי בדיוק עצרה אותי
אמא-נוי מה קרה?
אני-כלום אמא
אמא-אל תגידי לי כלום.. תדברי איתי
אני-כלום אמא דיי!
הלכתי נכנסתי למקלחת.. התארגנתי ויצאתי לביצפר... ניסיתי להעלים את הדמעות אבל לא הלך
בשיעור התחלתי לבכות אז המורה נתנה לי לצאת החוצה הלכתי לשבת אצל מיקי
מיקי-נוי מה קרה?
אני-כלום
מיקי-אני לא רואה כלום.. אני רואה שקרה משו
אני-סתם מיקי כואב לי הראש
מיקי-והדמעות?
אני-מהכאב
מיקי-להביא לך כוס תה?
אני-כן מיקי.. תודה..
היא הלכה ואני ישבתי שם חיכיתי כבר להפסקה..
~צלצול~
יצאתי מהחדר למסדרון ואז קארין באה אליי
קארין-נוי מה קרה לך!?
אני-כלום..
קארין-לי את לא יכולה לשקר
אני-זה בן..
קארין-מה הוא עשה לך
אני-הוא.. הוא
הדמעות התחילו שוב לרדת
קארין-נויי דבריי איתיי
אני-הוא...
פתאום הרגשתי יד נוגעת בי מאחורה
הסתובבתי זה היה בן
הוא הסתכל לי בעיניים וראה שאני בוכה ופשוט חיבק אותי
בן-נוי מה קרה? למה את בוכה?
אני-סתםם.. שום דבר
בן-את בטוחה? את תהיי בסדר?
אני-כן..
בן-טוב מאמי.. אל תבכי
הוא שיחרר ונכנס לכיתה
קארין-לא אמרת שהוא עשה לך משו?
הסתכלתי על קארין וחשבתי שוב על מה שהיה אתמול בשיחה
קארין-נוי?
אני-נמאסס ליי שמשקריםם ליי!
רצתי ישר לכיתה שם ליטל ישבה עם כמה בנות
אני-אולי דיי לשקר ליי!
ליטל-מה קרה?!
אני-את זוכרת תשיחה מאתמול!?
ליטל-נו
אני-זה שקר!
ליטל-לא זה לא
אני-אז תסבירי את זה שהוא בא וחיבק אותי עכשיו!
ליטל-אולי הוא לא רוצה שתדעי...
הסתכלתי עליה.. והדמעות שוב ירדו... רצתי למטה במדרגות כולי בוכה.. חיפשתי פינה שקטה והתחלתי לבכות
נמאסס ליי משקריםם נמאססס! הפעם באמת לא ידעתי מה לחשוב =[
המשך? 😁