הסיפור ה-1 שלי מקווה שיהיה יפה:
פרק 1: *&^&$%^$
עמדתי כמו פסל מול דלת הכיתה י'3 ,לא ידעתי מה מצפה לי שם...לא ידעתי כלל מה הולך ליהיות לי פה בבית ספר החדש.
כבר צילצלו מלפניי 10 דק' ואני עומדת 5 דק' מול הכיתה וחושבת מה מצפה לי..לפתע דלת הכיתה ניפתחת במהירות ומישהו שבר רגע את הדומיה ואת כל הדמיון והפסטורליות, הוא היה מ=ו=ש=ל=ם!
היו לו עיניים תכולות כשמיים ,שיער שחור כפחם.ליבי פעם בחוזקה מאיים לצאת מקירבו..הייתה לי הרגשה מוזרה באותם השניות כאשר הוא ~*&^בום~&*^ מישהו ניתקע בי זה היה הוא לא שמתי לב שהוא רץ לכיוון היציאה ומרוב ההלם לא זזתי והוא נתקע בי. 😁 😁 😁
נפלתי על הרצפה והוא עליי הוא הביט בי במבט מזלזל קם ויצא בריצה "איזו התחלה נפלאה" חשבתי כל הכיתה התפוצצה מצחוק אני היתביישתי נורא אני -תלמידה חדשה- מתחילה את השנה במקום חדש בנפילה הכי דפוקה שיש ועוד קלטו אותי עומדת כמו פסל החירות מול הדלת ממש נפלא...
המורה הציגה אותי "זו רוניאל התלמידה החדשה ..רוניאל תתישבי בבקשה" הבטתי סביב כל מי שהיה מקום פנוי ליידו שם פתאום את התיק על המושב הריק...היה מקום אחד ריק בקצה הכיתה לייד החלון הלכתי לשם במהירות והתיישבתי כדי לא לעשות לעצמי פדיחות נוספות, הוא נכנס שוב מבטיינו הצטלבו למאית השניה ואז הוא התיישב ליידה הילדה הכי יפה שראיתי בחיים שלי ממש ברבי שיער שטני גוף מעוצב עיניים ירוקות סוחפות עור מעט שחום...הוא לא שם קצוץ על אף אחד ודפק לה נשיקה באמצע הכיתה לכולם זו הייתה כנראה הכרזה על התחלה חדשה של חברות כולםם מחאו כפיים ועשו שריקות וכל מיני רעשים המורה ניסתה להשתיק אבל לא הצליחה, הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים רציתי להעלם רציתי למות למה הכל יכול לקרות בדקה אחת בדקה שבה ליבי נשבר לאלפי רסיסים קטנטנים!!! 😢 😢 😢
היה בא לי לצרוח מכאב אפילו לא ידעתי את שמו אבל כבר ידעתי שאני מ=א=ו=ה=ב=ת!
~~
מקווה שזה יפה אם יהיו תגובות אני ממשיכה לב יו
~*~ליעדו'ש~*~





