תודה רבה, רבה, רבה על כ-ל התגובות!
ומצאתי קצת זמן מבין כל הלחץ שיש בשביל להשים המשך.
אז ... תהנו =]
פרק 2 :
" אסי, אני לא מבינה, אני אוהבת אותך, אני לא מצליחה להבין מה קרה, בבקשה אסי .. תשתף אותי .. " – אמרתי לו ופרצתי בבכי.
" אני אוהב אותך שירן, אני אוהב אותך, אני מצטער, אל תבכי חיים שלי, אהובתי, אמרתי לך, אני לא רוצה שתפגעי ממני, לא רוצה שתסבלי ... " – אמר אסי.
" מה גרם לזה שאתה רוצה להיפרד? למה הכול צריך להיגמר ככה? " – אמרתי בוכה.
" שירן ....... אני .... אני .... "
"אני חולה בלוקמיה" – אמר אסי.
" לו.. לוק ... לוקמיה???? " – שאלתי.
" הלו?? אסייי??? " – צעקתי אך אסי ניתק..
התקשרתי שוב ושוב, אך אסי לא ענה.
הנחתי לו ולאחר שעה חייגתי שוב.
" הלו? " - שאלתי.
אך לא שמעתי את אסי.
"אסי, בבקשה, תענה לי!! " - אמרתי, אך זה לא עזר, הוא לא ענה.
"אני אוהבת אותך .. " - אמרתי לו והוא ניתק.
אסי ניתק את הטלפון והתפרץ בבכי, הוא לא רצה להישבר בטלפון.
למרות שהוא ושירן היו שנתיים ביחד, והם הכירו אחד השני כל כך טוב , ועברו הכול ביחד הוא מעולם לא אהב לבכול מולה ולהראות סימני חולשה מולה.
באותו רגע לא ידעתי מה לעשות. רציתי לצאת אל הרחוב, ולרוץ ולרוץ עד לבית שלו, לבית של אסי, להיות איתו, לחבק אותו, לתמוך בו..
אך לא יכולתי, משהו בתוכי מנע ממני, נשברתי, לא האמנתי שאסי לא שיתף אותי בדבר כזה והסתיר זאת ממני.
"הרי הוא יודע שאני אוהבת אותו ואני אהיה איתו בכל מצב ושביחד נעבור את זה כמו גדולים" - חשבתי לעצמי.
"אבל למה? למה הוא כ"כ סגור? למה הוא לא נותן לי לעזור לו ומרחיק אותי ממנו במקום לתת לי לנסות לעזור לו?" - אלפי מחשבות עברו במוחי, ולאף אחת מהן לא הייתה תשובה.
אפילו לא ידעתי מה זה בדיוק לוקמיה וממה זה נובע ומה ההשפעות של זה. לא ידעתי כלום.
נכנסתי לאינטרנט, הפעלתי את מנוע החיפוש והתחלתי לקרוא על הלוקמיה.
קראתי באינטרנט שלוקמיה היא מחלה קשה שגורמת להיווצרות לא-תקינה ומוגברת של תאי דם במח העצם. תחילה מתנהגים התאים בצורה כמעט רגילה, אך עם הזמן דוחקים את תאי הדם הלבנים, האדומים וטסיות הדם. כמו כן, הסרטן מתחלק לשני סוגים:
הסוג הראשון הוא לוקמיה כרונית שבתחילת המחלה תאי הדם הסרטניים עדיין מבצעים את תפקידם, ולעיתים קרובות אין סימפטומים לאנשים הסובלים מהלוקמיה הזו. אך עם הזמן הסרטן מתגבר והסימפטומים מתחזקים. הסוג השני הוא לוקמיה חריפה שבה תאי הדם מעוותים מאוד ואינם מסוגלים לבצע את תפקידם והם מתרבים בקצב גבוה ולכן המחלה הולכת ומחמירה בקצב מהיר.
רציתי לדעת עוד על הלוקמיה ובדקתי מהם גורמי הסיכון. עבור רוב החולים סיבת המחלה אינה ידועה ומחקרים הראו שיש גורמים המגבירים את הסיכון לחלות במחלה, כמו חשיפה לרמות גבוהות של קרינה מייננת, חשיפה לכימיקלים מסוימים ועוד. הסימנים של המחלה הם הזעה מוגברת, עייפות או חולשה, כאבי ראש, דימומים מחבלות קטנות, כאבים בפרקים ובעצמות, אובדן משקל, כתמים אדומים מתחת לעור וכו'.. דרכי הטיפול שיש ללוקמיה הם השתלת מוח עצם, כימותרפיה ועוד..
פחדתי מזה, אני לא יכולה לומר שלא, פחדתי אפילו מאוד. אך ידעתי שאני צריכה להיות חזקה בשבילי ובמיוחד בשביל אסי.
לרגע חשבתי שאולי טוב מאוד שהוא נפרד ממני, אבל אחרי שנייה המחשבה נעלמה, ונגעלתי מעצמי שחשבתי על כך.
כי אני בחיים אבל בחיים לא אעזוב את אסי, לא משנה מה יקרה לו, ומה יהיה לו, אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי, יותר מהכל אני אתן הכל למענו, אני מעדיפה להיות חולה במקומו, מעדיפה למות איתו, רק להיות איתו ביחד, תמיד, לנצח.
נרדמתי קצת אולי שעה, שעתיים..
פתאום קיבלתי טלפון, טלפון שאני לא אשכח לעולם..
הודיעו לי על הנסיך שלי, אסי שלי..................................
תגיבווו =]
מווווואה,
-ניבו'ש & בלו'ש- 😊





