אני אוהב אותך
אוהב כל כך, הלוואי שהיית קרובה
הלוואי שהיית מקשיבה
הגלים פה מתנפצים
כמו שיברי הלב שהשארת מנופצים
השמיים עכשיו בוכים,
כמו הדמעות שיורדות מעייני, ומזכירות לי את הרגעים היפים
אני נשבע אהובתי
לא רציתי לפגוע
לא הקשבתי
לא ידעתי,
ועכשיו נותרתי פה בודד
ואת , את מנסה למחוק את הכאב
כמה אני אוהב אותך
את הסיבה לחיוך
את הסיבה לדמעות
את הסיבה לאושר
את הסיבה לכל
רק אלוהים יודע כמה אני מצטער
אנא אל תשאירי אותי מאחור
תני לי למחוק ממך את כל המכאוב
אני נשבע שלא אפגע יותר לעולם
אני נשבע שאהיה איתך בטוב וברע,
אני נשבע אהובתי
לא רציתי לפגוע
לא הקשבתי
לא ידעתי,
ועכשיו נותרתי פה בודד
ואת ,את מנסה למחוק את הכאב
אני יושב אל מול הים
נזכר איך החזקתי את שתי ידייך
ואיך נשבעתי ששבת אותך בקסמייך
הגלים התנפצו
והשקט שרר
זה היה בין החורף לקיץ, כן זה היה בסתיו
עינייך הביטו בשלי
נשבעת שלנצח תהיי רק איתי
ועכשיו נותרתי פה לבדי
הגלים מתנפצים
כמו ליבי
הגשם יורד
כמו דמעותיי
אני נשבע אני אוהב אותך עד בלי דיי
"כמה הוא יכולל?!" שאלתי את עצמי אחרי שסיימתי לקרוא את מה שהוא שלח לי באייסי
"אני באמת מצטער" שלח כאילו קורא את מחשובתיי
"מאוחר מיידי" השבתי
"את אוהבת אותי??"
"אוהבת, אבל לא מסוגלת לסלוח, בגדת בי, אתה קולט!"
"הייתי שיכור, אני נישבע לך סתיו, אני לא ידעתי מה אני עושה!"
"האמון שלי בך נגמר.... זה לא שווה שאין אמון"
"אני ישיב אותו בחזרה, אני נשבע.. רק תתני לי הזדמנות שנייה!"
"איתי, אני לא רוצה להיפגע.. לא שוב" אמרתי שבורה
"אני מבטיח שלעולם אני לא ייפגע בך יותר.."
"איתי....." לא בדיוק ידעתי מה להגיד
"אני מתחנן"
"אתה יודע מה!? שמע גם ככה זה לא שיחה לאייסי
בוא אליי ונדבר על זה פנים מול פנים" השבתי
"אוקיי אני יוצא"
טוב אז בטח אתם לא ממש מבינים מה הולך פה
אז ככה, קוראים לי סתיו, אני בת 16, יש לי,
או בעצם היה לי את החבר הכי מדהים בעולם
היינו פשוט מושלמים יחד
הכל נהרס באותה מסיבה טיפשית,
הוא הלך לבד, תמיד היה לנו את הימים האלה שכל אחד מאיתנו
לבד אם החברים, היה לנו אמון ומרחב,
אבל הוא השתכר, וכן אז הוא גם שבר את האמון שלי
ידידה שלו נשיקה אותו, והוא זרם, הרי הוא לא בדיוק ידע מה הוא עושה
הוא זכר את זה, וגם סיפר לי,
אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל פשוט היה קשה לי לסלוח
איכשהו זה שבר לי את האמון בו,
אפילו שהוא היה שיכור,
רציתי ללמד אותו לקח, ידעתי שבסוף נחזור...
"סתיוו"
"דופקים בדלת" אופק אחי הגדול צעק
"אז תפתח" השבתייי
"נווו.. טוב קטנה" השיב
"תודההההההה"
"אוהבתת אותךךך" המשכתי
הגברתי את המוזיקה על פול ווילום ונשכבתי על המיטה עוצמת את עיניי
ומתמכרת לשקט שסביבי..
"סתיו" שמעתי פתאום את קולו של איתי
"הא?!" התיישבתי
"אני אוהב אותך" התיישב לצידי
"אין יותר מידי מה להגיד,
אני פשוט אוהב אותך, ומצטער" המשיך
"גמני אוהבת אותך"
"אז סלחתת לי?!" שאל המום
"בטח טיפשון... רק רציתי ללמד אותך קצת לקח ידעתי שנחזור" השבתי בחיוך
"אני יהרוג אותך"
"חעחע אני יהרוג אותך אם עוד פעם תתשתכר"
"נשבע לך שלא" ונישק את שפתיי
"את המלאך שלי"
"אני אוהבת אותך, הכי בעולם"
"אוווווו.. הנה הם חזרו" נכנס אופק לחדר
"לא לימדו אותך לדפוק!?!" שאלתי
"חעחעח לימדו אותי אבל אחותי נראה לך שאני ישאיר אותך לבד
עם גבר בחדרר!!" ציחקק לו מעט
"ממש מצחיק" סיננתי ליכוונו
"מצחיק מצחיק" אמר והתיישב בנינו
"אז מה שלומך גבר?!" פנה לאיתי
"עכשיו מושלם, מה איתך?!"
"איתי מצויין"
"רק רציתי להגיד לך שתזהר לפגוע שוב באחותי האא?!" אמר וצחק
"אני נשבע"
"יופי" השיב
"יאאלהה לך לך" צעקתי בדיוק שהוא קם
"חח נתחשבן אחר"כ אני חוזר לצבא רק יום שני
יש לנו מלא ימים יחדד אחותי"
"חכההה ותראה" צעקתי אחרי שהוא סגר את הדלת
אוקיי אז לאחי קוראים ליאור,
הוא בצבא, בן 18 וחצי,
הוא אחד השווים, ויש לו חברה מדהימה
אני והוא, זה כמו החברים הכי טובים........





