האהבה

טוב אז ככה יש לי חבר ואני והוא חברים כבר שנה וההורים שלנו לא יודעים אל זה כי אהבתנו אסורה ההורים שלנו לא מרשים לנו להיות בקשר כי העדות שלנו שונות כל אחד והאמונה שלו אני יודעת שלא משנה מה לפני הכל זה בן אדם עצמו כי כל אחד הוא בן אדם לפני העדה שלוו והוא ממש בחור מקסים ומתחשב ואוהב אבל לפעמים יש לו יציאות של גאווה ופוזה וכל מיני שטויות של ילדים קטנים אבל למרות כל זה אני יודעת שהוא אוהב אותיי הוא רציני וביקש מימני הרבה פעמים שאני יסלח לו ושיש לו יציאות והוא יודע שזה פוגע אבל הוא לא שולט בזה ככה זה הוא ככה זה הטבע שלו והוא לא יכל לשנות את זה למרות שיש דברים שלא אהבתי אצלו והוא בעצמו לא אהב אותם והוא שינה אותם אבל כל הגאווה והכבוד והפוזה זה דבר שהוא חיי עם זה וקשה לו להשנות את זה 😢 אז אני לא יודתע מה לעשות לפעמים כשה הוא מתעצבן הוא זורק מילים כואבת כמו זהו דיי תישכחי אותייי אני אשם בכל מה שקורה אני אשם כל הזמן אני טועה ואני יודע אני תמיד פוגע ואז מבקש סליחה וזה רק יעני זה עוד בסדר יש ביכלל פעמים שהוא ממש מעצבן הוא אומר שאני מזלזלת ושאני אותו כבר לא אוהבת ושאני לא מאמינה שהוא אוהב אותי ואני לא מאמינה בוא ולא יודעת מה אני לא סומחת עליו וכאילו מה הקטע הוא יודע שאני כן אוהבת אותו וסומחת עליו והכל אבל הוא אומר את זה דפקה בישביל לעצבן אותיי וזה משגע אותיי ואנחנו בדרך כלל רבים אל שטויות אבל זה מבלבל ומשגע אני כבר לא יודעת מה לעשות וישבנו ודיברנו אל כל זה הרבהה אבל זה בכל זאת לא עוזר אני כבר משתגעת לא יודעת מה לעשות עם עצמי אולי אני אשמה בכל זה ואולי אבל אני חושבת שזה נוצר משנינו מימנו ומימני ששנינו אשמים אבל אין בי כבר כוח אני לא יודעת מה לעשות תעזרו לי בבקשהההההההה....