אמון ללא גבול
זהו סיפורו של מטפס הרים אשר אחרי הרבה מאוד שנות הכנה, החליט לממש את חלומו ולטפס על אחד ההרים הגבוהים ביותר.מאחר והוא בקש את התהילה לעצמו בלבד, יצא למסע לבדו.
השעות חלפו מהר והעלטה הגיעה מוקדם מהצפוי.
מאחר ולא היה ברשותו ציוד לחניה, החליט להמשיך בטיפוס
בעלטה הכבדה לא יכול היה לראות את דרכו, ואפילו אור הירח נעלם מאחורי מעטה עננים כבדים
הוא כמעט הגיע לפסגה, כשהבלתי נמנע קרה...הוא מעד...ונשאב לתוך התהום, כשהוא מספיק לראות צללים חולפים מול עיניו, תמונות ילדותו חלפו אל מול עיניו.
הוא ראה כבר את מותו, כאשר מכה אלימה איימה לבקע את קרביו....הוא הגיע לקצה החבל אשר אותו הוא קיבע לסלע בדרכו למעלה ולמזלו העוגן...היה יציב.
לאחר שחזרה אליו נשימתו, הבין שהוא תלוי באפלה ובדממה מוחלטים.
ביאושו, הוא צעק :
אלוהי, בוא לעזרי
לפתע, קול רם ועמוק קרע את הדממה :
מה אתה רוצה שאעשה ?
הצל אותי, אלוהי !!!
המאמין אתה באמת, כי יכול אני להצילך ?
בודאי, אלי !!!!
אם כך, חתוך את החבל עליו אתה תלוי !!!
חלף עוד רגע של היסוס לפני שהאיש נאחז בחבל בצורה נואשת יותר
צוות ההצלה מספר שלמחרת היום מצאו את המטפס מת.
הקור הכריע אותו ובידיו הקפוצות הוא אוחז בחוזקה את החבל.
במרחק של שני מטרים מהקרקע
טוב אז מהממת שליייי היה לי נורא נורא כיף איתךך
ואל תשכחי ....