אני אכתוב המשך יותר מאוחר..
או מחר מתוקים שלי (:
שיוש - כן מתוקה שלי הסיפור אמיתי!
יפים שלי 😊
אני חושבת שמחר אני אכתוב המשך (:
אווהבת מלא
נו יאללה המשך..
זה אמיתי??.. 😉
כן מאמי הרבה פעמים ציינתי שהסיפור אמיתי
וואי אני מתעצלת לכתוב 😊
מחר אני אכתוב המשך יפים שלי ב"ה [=
עכשיו!1..אל תאכזבי אותי..
😢
אהבה מטורפת / פרק 12 :]~@!
מארועי הפרק הקודם:
רציתי להילחם , כי הרגשתי שאני והוא זה משהו שחייב לקרות!
תמיד ההרגשות שלי צדקו..
אבל הפעם אני פועלת נגדם לא נלחמת - מרימה ידיים 😢
הפרק הנוכחי:
"די מאמי את לא יכולה להישאר ככה" אמרה לי מיתר אחריי יומיים מאז השיחה שלי ושל רועי
"עזבי יהיה טוב" אמרתי והתקדמתי לספסל של החבר'ה
"מה קורה מעייני?!" שאל אותי אביעד והביא לי נשיקה בלחי
"חייה מאמי מה איתך?" שאלתי והתיישבתי לידו
"בסדר מאמי.. כואב לי לראות אותך ככה, רואים שעובר עלייך משהו.. מה קרה?" שאל אותי אביעד והביט בי
"כלום מאמי באמת" אמרתי וחייכתי לו
"את יודעת שאני פה תמיד בשבילך נכון?" שאל אותי והחזיק לי את היד
"כן 😊 תודהה" אמרתי לו והבאתי לו חיבוק
"יפים שלי" אמרה ירדן שנכנסה לבצפר ועשתה סבב בר מצווה [נשיקות לחצי עולם]
כל ההפסקה עברה די מהר "צחקתי" עם כולם על שטויות, אך עמוק בפנים הלב שלי בכה - אווו כמה שהוא בכה 😢
*****
"וואי חופש אני לא מאמינה איזה כיף סופסוףףף 😊" אמרה מיתר ונשמה את האוויר אחרי שיצאנו מהשער של הבצפר
"חחחח תשאפי יותר" אמרתי ואני וירדן צחקנו
"מה איתך מאמי..?" שאלה אותי ירדן
"שורדת דידי שורדת" אמרתי לה והשפלתי מבט
"אולי זה לא רעיון טוב.. אבל אולי תלכי למגלת עתידות.. תקרא לך בקלפים טיפה.." זרקה מיתר רעיון
"מה מגלת עתידות?.. אני מפחדת מהדברים האלה" אמרתי לה וגימגמתי טיפה
"נו כפרעלייך מה תפסידי ככה תדעי מה לעשות.. בהכל ואיתו בפרט" אמרה לי מיתר שכבר נכנסנו שלושתנו לקניון לאכול פיצה
"את מכירה מישהי ספציפית?" שאלה ירדן
"כןן שכנה שלי.. תעשה חינם, מצידה לפתוח לשלושתנו אמרתי לה את זה לפני כמה ימים כי ראיתי שעבר מעל חודש ועדיין הילדה שלנו לא התגברה" אמרה מיתר והביטה בי בזמן שהתיישבנו באיזור האוכל
"טוב.. מה אני אפסיד..? מתי..?" שאלתי אותה
"חכי שיחה קטנה" אמרה מיתר והוציאה את הפלא שלה מהכיס
"אסנת שלום מה שלומך..? כןן.. היום אם את יכולה.. אוקיי עוד שעה אצלך תודה!!" אמרה מיתר וניתקה
"עוד שעה נילך" אמרה לנו ואני חשבתי לעצמי.. מה אני בעצם אעשה עם המידע שאסנת הזאת תביא לי /=
"שלום בנות" אסנת הכניסה אותנו לביתה אישה בת 40+ נראית ממש טוב חשוב לציין
"אז את המאוכזבת שלנו..?" שאלה אותי אסנת
"איך את ידעת?" שאלה ירדן
אסנת חייכה ואמרה "אני מרגישה את זה לא סתם יש לי כוחות" אמרה וליטפה את פנייה וירדן מצידה חייכה מסמיקה לה..
"הייתי רוצה להתחיל איתך, בנות תחכו פה אנחנו בחדר" אמרה אסנת והובילה אותי לחדר מלא בקטורות עשן ריחניים, הרגשתי כ"כ מוזר שם, אפעם לא הייתי אצל מגלת עתידות
"שבי" חייכה לי אסנת והוציאה את הקלפים מתוך מטפחת
"תאמרי את שמו המלא של הילד ואת השם המלא שלך" אמרה לי אסנת
"מעיין אזולאי ורועי אסולין" אמרתי ועברה בי צמרמורת
"אוקיי תערבבי את הקלפים ותחלקי אותם ל-3 חתיכות" אמרה לי אסנת
התחלתי לערבב את הקלפים "תחשבי עליכם.. על מה שעברתם על מה שהרגשתם על מה שאת מרגישים" אמרה לי
חשבתי, עצמתי עיניים ועלו בי זיכרונות רבים - זיכרונות כה עצובים, כה יפים..
חילקתי את החפיסה ל-3 חתיכות והנחתי על השולחן
"מסובך מסובך" אמרה לי אסנת והביטה על כל קלף שהפכה
"אני רואה פה המון שגיאות, המון כאב, המון אהבה" אמרה לי וירדו לי דמעות
"ההתחלה של הקשר שלכם לפני מעל שנתיים לא הייתה נכונה, אם הייתם מתחילים בצורה אחרת הכל היה שונה" אמרה והרגשתי דקירה בלב
"הילד חושב שמאוד קשה איתך, אני רואה אותו מאוכזב.. כואב לו, מאוד קשה לו כמו שאמרתי.. אני רואה פה שאם יקרה משהו בניכם זה יכול לבוא רק מהצד שלך.. תרימי אליו שיחה, תיזמי איתו פגישה, אם לא תעשי כלום כל הפוטנציאל שלכם הולך לאיבוד וחבל" אמרה והמשיכה להפוך את הקלפים
"וואו" אמרה והסתכלה עליי עמוק לתוך העיניים
"מה קרה?" שאלתי מפוחדת
"וואו זה לא קורה הרבה.." אמרה לי ונבהלתי עוד יותר
"זיווג משמיים" אמרה לי ושמעתי את שתי המילים מהדהדות בראשי ללא הפסק
"אני רואה את זה בבירור אתם מתאימים כמו כפפה ליד, אתם מאוד צבועים אחד עם השני, לא אמיתיים - יריבים, אבל מתחת לכל התחפושת, מתחת למסיכה אתם זוג משמיים.." אמרה לי והביטה בי
"רואים שאת אוהבת אותו.. אני רואה את האהבה העמוקה שלך העניין הוא שאני רואה גם שהוא הרגיש משהו ואולי אפילו מרגיש הצד שלו נראה לי מאוד מעורפל, למרות שאני רואה בבירור שעוברת עליו תקופה קשה, הוא חושב עלייך הרבה כמו שאמרתי בהתחלה.." אמרה לי והקשבתי לכל מילה שלה
"את יכולה לעשות משהו.. אני רואה" אמרה והצביעה על הקלף שהפכה
"את תוכלי לכבוש אותו מחדש עוד חודשיים בערך, בתחילת הלימודים שתלמדו ביחד בבצפר, כןן אני רואה דברים הולכים להשתנות" אמרה לי והסתכלה עליי
"את תוכלי לכבוש אותו.. תעוררי בו תשוקה, תעוררי בו ייצרים שרק את יכולה" אמרה לי והביטה על כל הקלפים שהיא הפכה מהתחלה
"אם לא תיזמי, את זורקת לפח מתנה ענקית, אהבה טהורה, א=ה=ב=ה - מ=ט=ו=ר=פ=ת" אמרה לי וכל מילה נחרטה בזיכרוני
*****
'זיווג משמיים.. אהבה טהורה.. תחפושת, מסיכה' חשבתי לעצמי בזמן ששכבתי על המיטה ואחזתי את התמונה שלו..
'מה עושים אהובי מה? למה זה קורה לנו? למה?!' חשבתי לעצמי והתחלתי לבכות
לקחתי את הדפדפת ואת העט שהיו מונחים על השידה והתחלתי לכתוב
מכיוון שאתה לא כאן , ואיני יכולה לומר דבר
מנסה לרשום לך על דף , טיפה ממה שליבי עבר
כבר לנגד אוזניי נשמע אותו צליל , קולך הנושן מתנגן בראשי
מתהלכת לי בכל מקום שבו עברת , מרחפת לי נגד הזמן בעמקי ליבי
ותמונתך עוד פה מולי , אני רואה את המיסתוריות שמתחבאת בך
כבר לא מתעוררת בלילות אחרי חלום כאוב , מנסה להתמודד מולך
ועכשיו אחרי שכבר איבדתי אותך , אני עומדת מול ההווה האפור
חושבת על העתיד הורוד שלו אני כה מצפה , שיטשטש את העבר השחור
לא יכולה לחיות עוד יום אחד פה , בכל פינה עולה דמותך
עוד יום אחד בלעדייך , עוד בוקר שבמראה עולה השתקפות פנייך
לא מתאמצת להרחיק אותך יותר מחיי , הזיכרון עוד חי לו כמו הגלים שבים
קשה לי לרוקן את החלק שלך , שמלא בתקופות נפלאות שעטופות בדם
מכיוון שכבר אינך רואה אותי , מנסה למצוא לי פיסה של אור
שתעזור לי למלא את החלל הקטן שהשארת , עם ספק שהוא יעבור
כבר לא מופיעים סימנים , שיתנו לי תקווה שיש לי לדרך כלשהי להמשיך
ועכשיו אני מרימה ידיים , לא רוצה אותך לצידי , הייאוש שבי תקווה כבר לא צריך 😢
נו איך הפרק?!
גיבבבבבבבו 😊
מדהיםם ידעתי שלא תאכזבי אותיייייי
😊
כפרעלייך יפה שליי (:
בטח שאני לא אאכזב את הבובי שללי [=
אווווהבת 😊
יאאא מהמםםםםם איזה מרגש חח תמשיכי בובי
יאאאאאא איזהה יפההה=]
תמשיכיי בובההה
אתר האהבה הישראלי