התחלתי סיפור חדיש ואני מקווה שתאהבו אותו כמו הקודם.
אני יודעת שפישלתי סיפור קודם ואני מצטערת על כך אולי עוד כמה זמן אני המשיך אותו.
אז תקבלו במחיאות כפיים סוערות....
את הסיפור....
-=-אם לא אתה , אז אף אחד-=-
פרק1:
"איזה יום מוזר" אמרתי לעצמי כשאני מתהלכת על החול הנעים ומתענגת מחום השמש, "איפה הוא?!" סתם ככה זרקתי לאוויר שאלה שהטרידה אותי, והתחלתי לחשוב בתוכי למה ליאור הביא אותי עד לכאן.. סתם בזבז לי זמן מלהנות מהיומולדת שלי, כעסתי עליו וכעסתי על טיפשותי מה חשבתי לעצמי שהוא יעשה לי באמת משהו לכבוד היומולדת?!
עצרתי מונית ונכנסתי
"לאן את צריכה?" שאל הנהג תוך כדי שהוא מתניע
"מממ.." התלבטתי מה להגיד לו לחזור הביתה או ישר ללכת עליו, ראיתי את הנהג כבר מתחיל להסתכל עליי דרך המראה "לרעננה" אמרתי לנהג ואמרתי לעצמי 'הכי טוב הביתה בכל זאת יומולדת שלי צריך לבלות' .
"קוקי תותי קוקי תותי תעני זאת אני" צלצל הפלאפון שלי וידעתי שזאת שרון
"הלו?" עניתי
"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לתותי שליייייי" שרה לי במיליוני זיופים שרוני שלי
ראיתי את הנהג מחייך אליי ואני החזרתי לו חיוך.
"תודה נשמה" עניתי לה בחיוך הקפיצה לי את האושר בשנייה
"אין על מה קוקי, אז מההה …" התחילה לדבר בטון ערסי מה שהצחיק אותי טיפה
"אזז מהה?!?" חזרתי אחריה
"איפה את?" שאלה פתאום בקול הרגיל שלה
"חחח.. בדרך חזרה הביתה.. " עניתי לה ונזכרתי בליאור שסתם הביא אותי עד חיפה.
"האא.. הבנתי, איפה היית?" התחילה לחקור
"חיפה.." עניתי בעצב
"בשביל?!" לא הבינה
"נחשי.. טוב כשאני יגיע לעיר אני אתקשר אלייך שתבואי אליי" עניתי לה רציתי כבר לנתק
"סבבה תותי נדבר.. הא ומזל טוב"
"אוקיי תודה מאמי נדבר" אמרתי וניתקתי.
מהלך הנסיעה עברה כשהנהג המונית מנסה לפתוח שיחה אך אני לא מגיבה למילים שהוא אומר
הוא דיבר כל כך הרבה שטויות שלא עברה לי בכלל המחשבה לענות לו.
אחרי 40 דק' אני חושבת הגענו לרעננה עלה לי חיוך כשראיתי את השלט כניסה לעיר.
שלחתי הודעה לשרון שהגעתי וכיוונתי את הנהג איפה שאני גרה.
"עצור.. זה פה פה.." אמרתי
"הנה.." עצר בול ליד פתח הבניין שבו אני גרה
"כמה זה?" שאלתי
"150" ענה
הוצאתי את הכסף ונתתי לו
"תודה רבה.." אמרתי ויצאתי מהמונית
"תודה לך ומזל טוב" ענה בחיוך ונסע משם.
הסתכלתי על הבניין בו אני גרה בניין גדול בניין הכי יפה בעיר כולה ככה כולם אומרים
התחלתי ללכת בשביל שמוביל לתוך הלובי של הבניין
הקשתי את הקוד ופתחתי את הדלת הזמנתי מעלית וחיכיתי בסבלנות שתגיע המעלית.
המעלית הגיעה ונכנסתי לתוכה לחצתי על הכפתור קומה 7 והסתכלתי על עצמי במראה וחושבת לעצמי לאיזה מועדון נצא בשביל לחגוג עם החבר'ה "זין שאני יהיה עצובה ביומולדת שלי!" אמרתי לעצמי בנחישות.
המעלית עצרה בקומה שלי ויצאתי ממנה לכיוון הדלת הכניסה של הבית שלי
הקשתי שלוש נקישות לאחר כמה שניות ענו לי "פתוחחח" לפי הקול זיהיתי שזאת אמא
פתחתי את הדלת הבית "הפתעההההההההההההה" קפצתי במקומי..
המשך שבוע מושלם לכולם
אוהבת המון המון
גלוש.
נשמע סיפור אחלללה, ואני מאחלת לך בהצלחחחה!
לא נראה לי שאני יתמיד לקרוא אותו..
כי יש כבר פווול סיפורים שאני קוראת..
ואני מתחילה להתבלבל כבר בין הכל..
בכל אופן, אם בסוף אני כן יקרא.. רק תדעי שאהבתי (:
אוהבת, לירן...
אני שמחה שאהבתן את הסיפור
ותודה שהגבתן
לירן זה בסדר לפחות הגבת בהתחלה
אני מבינה אותך גם לי זה קרה בעבר.
בערב יהיה עוד המשך..
יאללה הלכתי לחפש משהו לאכול
לאב יו
התחלה ממשש יפפפה
חבל שהפסקת את הסיפור הקודם=[
תתתמשיכיי מאמי=]
נשמע סיפור יפה ביותרר
אהבתי מאוד את ההתחלה שלך ואת הכתיבה שלך
מחכה להמשך
(:
אוי התחלה מדהיממממממממה ((:
תמשיכי מאמי , ! #
אני שמחה שאהבתן את הסיפור הנה פרק שני מקווה שתאהבו גם.
חנו'ש את צודקת הייתי צריכה להמשיך אבל פשוט אנשים הפסיקו להגיב וירד החשק.
טוב ערב מושלם לכולם
וקריאה נעימה
אוהבת המון המון
גלוש.
פרק 2:
"הפתעההההההההההההה" קפצתי במקומי..
"אמא!" קראתי נבהלתי כל כך..
כל מי שהיה שם צחק חייך ואפילו שמח כולם באו לתת לי נשיקה וחיבוק להגיד כמה מילים ולפנות את המקום לבא בתור.
אחד אחרי השני באו אחרי שזה נגמר חשבתי שכבר ראיתי את כולם שכולם באו ונשק אותי לחבק אותי ולהגיד כמה מילים אבל טעיתי טעיתי ובגדול "תודה אלוהים! תודה!" אמרתי בתוכי וחייכתי חיוך יותר גדול ממקודם הסתכלתי עליו הסתכלתי עליו במתיקות הכעס כבר ירד ממזמן.
הוא שם לב שאני מסתכלת עליו והוא הסתכל עליי ראה אותי מחייכת והוא חייך עליי בחזרה "אני אוהב אותך" אמר בלי מילים רק נע עם השפתיים.
התקרבתי עליו חיבקתי אותו כל כך חזק "תודה" אמרתי ונתתי לו נשיקות בצוואר "אין על מה אהובתי" אמר לי באוזן צמרמורת עברה בתוכי התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי עליו "הכל למענך" הוא אמר ונתן לי נשיקה ארוכה על השפתיים נשיקה חמה.
עליתי לקומה של החדרים רציתי לשים את התיק
לחצתי על הידית אבל הידית הייתה נעולה
דפקתי על הדלת אבל לא הייתה תגובה
"תפתחו!" קראתי ודפקתי שוב
"מאמי" קרא הקול שאהבתי הקול של ליאורי שלי
הפנתי את מבטי עליו והוא החזיק את המפתח ומנדנד אותו מצד לצד
"תביא לי את זה בבקשה" אמרתי לו
"לא עכשיו.. " אמר ואני עשיתי פרצוף לא מבין "לשם את תכנסי יותר מאוחר, עכשיו למטה מיד!" אמר ואני חייכתי חיוך גדול "אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך??" שאלתי באושר
"אמרת אבל אני לא התנגד לשמוע את זה שוב" אמר לקח את שני ידיי סובב אותי והצמיד אותי כשאני עם הגב על בטנו הסתכלתי עליו מהצד "מה אמרתי!?" שאל "מה אמרת?!" שאלתי גם
"למטה מיד!" ודחף אותי בקלות ואני ירדתי חזרה לכולם.
ישבתי למטה עם כל החבר'ה
שרו לי שירים לפעמים אמרו מחמאות בקיצור עשו לי את היום.
לפתע כיבו את האורות והתנגן לו במערכת השיר "יום הולדת" של להקת עדן
הגיע אור מקצה אחד של הבית וזה היה המטבח לאט לאט האור הקטן התקרב עליי בשירה "היום יום הולדת...." כשכולם שרים יחד, אמא הניחה את העוגה לפני ועשו כמה תמונות.
"1,2 ו.. 3 " כולם ספרו יחד וב3 כיביתי את כל הנרות בשני נשיפות.
"מזל טוב יקרתי" אמרה לי אמא ונתנה לי נשיקה על המצח
"תודה" אמרתי לה והתבוננתי בה.
"י'גרועה אחתתת" נתן לי מכה חלשה על גב טום
"למה גרועה?!" לא הבנתי
"2 נשיפות היית צריכה בשביל לכבות קבוצת נרות?!" אמר בקול שטותי
"נראה אותך מכבה 17 נרות" אמרתי לו
"עוד תראי" אמר.
"אליאן בואי לפה" קראו לי כמה חברים שלי
"שנייה" עניתי להם והתקרבתי עליהם ראיתי את הכיסא המונח לידם "לא לא.." אמרתי ובאתי להסתובב
"את יושבת כאן" הרים אותי אורן והניח אותי על הכיסא
"שלוש ארבע ו.." צעק איתמר והם התחילו להרים אותי עד התקרה גבוה גבוה צחוק של אושר יצא מגרוני אבא לא שכח לתעד איך מרימים אותי על הכיסא וליאורי שלי היה שותף לפעולת ההרמה.
"סוף כל סוף סיימנו לנקות" אמרה שרוני שנשארה עם עוד כמה ידידים וחברות לעזור לסדר.
"כן ברוך השם" אמרה שקד.
"מירה הורדתי את כל המזוודות.. עוד שתי דקות אנחנו עולים לאוטו" צעק אבי לאמי.
"מה?! לאן נוסעים??" לא הבנתי.
"יש לך בית ריק חמודה.. מה ליאור לא סיפר לך?" שאל אותי
"בית ריק?!" התחלתי להתלהב
"כן רק לך ולליאור" אמר ואני התחלתי להתלהב ולקפץ במקום.
"אז יאללה מה אתה עומד פה?!" שאלתי מתלוצצת
"אני מחכה לאמא שלך" ענה מנסה לבאס אותי
"אמאאאאא בואי לפה זהו אתם הולכים צ'או צ'או" קראתי בשמחה
מאמי שליייי
עוד סיפור לאוסף חחח
אלוהים איך אני יצליח לעקוב אחרי כולםם..
אקיצר התחלה מהממממת אהבתי מאוד...
תמשיכיכיכי יפה שלי
גלגוווווללל!!
געגעתתתיי =\
מה נשמעע? הכל טוב?
את לא יודעת איך התגעגעתי לסיפור הקודם שלך! מתי תמשיכי אותו? בדוגרי אין עליו הכי יאאפהה..
והסיפור הזה נשמע גם יפה! מחכה להמשךך!!
עדידו'ש גם אני התגעגעתי...
גם אני אהבתי את הסיפור הראשון הוא היה כזאת פנטזיה להיות דוגמנית
מה שלא יהיה אף פעם עם האבא הזה.. חחחח
אני שמחה שאהבת את הסיפור
אני שמחה בעצמם שכל מי שהגיב אהב
אני מקווה שתתמידו כי זה רק ידרבן אותי לכתוב עוד ועוד.
אוהבת המון המון
וערב טוב
גלוש.
חחחח מממדדהיםם=]
תמשיכיי בובה
מווואההה
