היי אנשושים, זה סיפור קצר שחשבתי עליו אתמול..
ולבסוף החלטתי ממש לכתוב אותו..
אני מקווה שתבינו את דרך הכתיבה שלו..
חלק א':
-----.."מאמי את מספר 1 בשבילי.. עוד לא קלטת?!
את הירח אני אקטוף למענך אם רק תבקשי..." לחשה לי נוי,
חברת הילדות הכי טובה שלי, וחיבקה אותי חזק..
"תודה מאמי, באמת שאני מעריכה את זה" אמרתי לה והיא חייכה אליי..
"בת 17..אה?.. ממש ילדה גדולה" היא אמרה לי וצחקנו שתינו..
"כן..וואו..אני בשוק איזה מהר הזמן עובר" אמרתי לה...
"כן..!!..איזה כיף לך.. חח לי עוד מעט גם יש יומולדת..!" היא אמרה וצחקנו שתינו..
"תזכרי שגם אם נהיה זקנות.. תמיד נחגוג ביחד את היומולדת..
לא משנה מה.. שמעת אותי?!" היא צעקה עליי וצחקה..
"בטח.. יומולדת בלעדייך הוא לא יומולדת מאמי" אמרתי..
ונשקתי לה על הלחי..-----
...
"מוזר לך לחגוג את יום ההולדת בלעדיה..אה שחר?" אמר לי רועי,
חבר שלי, והתבונן בעיניי שהיו רטובות בדמעות...
"מוזר לי בכל מקום ובכל זמן בלעדיה.." לחשתי לו ומחיתי את הדמעות שנפלו על לחיי...
"אל תבכי.. אני בטוח שטוב לה שם למעלה" הוא לחש לי באוזן..
"כן..טוב לה.." עניתי לו.. והלכתי לכיוון השירותים לשטוף את פניי...
...
-----.."אני שונאת לאחר, ואת יודעת את זה!
למה את תמיד נזכרת ללכת לשירותים ברגע האחרון!?"
האיצה בי נוי לצאת מתא השירותים, ולבוא כבר לכיתה..
"כבר באה, חנונית קטנה.. מה הלחץ? כולה שיעור ספרות" השבתי..
"הנה אני" אמרתי לה ופתחתי את הדלת..
"חח.. מכוערת" היא אמרה לי וצחקנו שתינו...
"יאללה בואי!!.."..-----...
עמדתי בשירותים, מול המראה הגדולה..
מתבוננת בדמות שמתגלה מולי ולא מזהה אותה יותר..
הסתכלתי על הכיתוב שנכתב באודם אדום בצד ימין של המראה..
נזכרתי באותם הרגעים שהיא כתבה את זה.. וצחקתי לעצמי, צחוק שמהול בהמון כאב....
...
-----.."תראי מה אני כותבת.. ותפנימי את זה בובה!" נוי אמרה לי וצחקה..
"חח משוגעת.. עוד יתפסו אותך!" אמרתי לה והאצתי בה להפסיק..
"אוי שתקי כבר.. מי כבר יתפוס?!
עוד שנה ואני לא פה יותר..." היא המשיכה לשכנע את עצמה..
וכתבה 'נוי ושחר לעולמי עד.. 21/1/04' ..
"אוי בובי.." אמרתי לה וחייכתי..
"מתה עלייך" היא לחשה לי..
צחקנו שתינו, וברחנו מהאזור..-----
..#@$% המשך יבוא...





