סווווףףף😊
אהבבבבבבבבבבתיי
אתייייייייייייייייי חיים שילי.. לא גבתי לך המוני זמן נכון גגעגעת עלי אני יודעת!!!!!!😊)
אממ דרך אגב ראיתי את שלומי בים ודיברנו עלייך..(ועם עדין לא הבנת מי זאת זאת רוני חחחח אהבת חייך מהיסודי חחיחיח)ועם את כול כך רוצה לדעת מה דברי איתי😊))
אוהבת אותך מלאכית קטנה...
^^^
רוווווווני
גרמת לי שבבבבץ
ל'דעתתתי שזאת את
חחחחחחחח
שלחתי לך הודעה את לא שם /;
על מה דיברתם?! דברי איתי באייסי » עכשיו גם איתך הוא התחיל לדברי עליי איףףף~$!
אווווהבת אותך מאאאמי (:
מתי יהיה המשךך?? :/
-שירן-
באמת מתתיי?!
=[[
מתגעגעעגעגעים !!! חחחחח
סורי יפים שלי פשוט לא היה לי מצב רוח לכתוב..
ובלי מצב רוח הפרק יצא מעפן /;
יותר מאוחר אני אכתוב המשך 😊
ה-מ-ש-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך-ך
מ-ה-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר-ר
-שירן-
אין מצב שייצא פרק מעפן..
ככולל מה שיוצא ממךך זה פשוט שלמות!
תמשייככיי אננאא,י'חביבתיי!=]
שירני - מתוקה שלי חחח אני יוצאת תכף אולי אז שאני חוזרת אני אכתוב פרק ואפצה אתכם (:
גם אם אני אחזור ב-5 אני אכתוב 😛
ארוווסי - כמה אפשר לאהוב אותך כממממה?! מוווואה 😊
אנ'לא יודע..
אפשרי בכלל לאהוב אותי?!
=[
ארוווווווווסי!!!!
בטטטטטח
הכיייייי
בעוווווולם
מאאאמי
שללללי
א=ת=ה 😊
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 31 :]~%! - פרק אחרון
מארועי הפרק הקודם:
"יסמממין" צעקה לי אופיר שבדיוק יצאתי מהמקלחת
"אהה?" החזרתי צעקקה
"בואי נילך לאומןן עם עוז וחבר שלו.. כפרעלייך בשביללי!!" צעקה לי
"איזה חבר? 😯 " שאלתי במהירות ונכנסתי לחדר
"אל דאגי לא עדן, פלייייז" אמרה לי ועשתה פרצוף חמוד שלא ניתן לסרב לו
"אממ טווב (:" אמרתי וחייכתי, "אבל רק בגלל שאני אוהבת אותך 😛 " אמרתי והוצאתי לשון
"גמנייי" אמרה וקפצה עליי
התארגנו תוך שעה וחצי שתינו נראינו סוף הדרךך ומעבר 😊
עוז הרים לאופיר צילצול שניצא, יצאנו וראינו את עוז יוצא מהמכונית וגם מי שאיתו יצא
"גאאאד מי זהה?" שאלתי בזמן שראיתי באופק ילד עם קוצים שחורים ועיניים בהירות
"לא דעת אבל מה שבטוח יש לך לילה שלם איתו 😊 " אמרה לי וצחקה...........
הפרק הנוכחי:
"זווווזו מאאאמי" צעקה אופיר ורצה לכיוון עוז
'זוזו? 😯 ' חשבתי לעצמי וצחקתי
"יסמיני מה קורה בובי?" שאל אותי עוז והביא לי חיבוק "תכירו חבר טוב שלי עמית" המשיך את דבריו
"נעים מאוד" אמר לאופיר והביא לה נשיקה בלחי ואז לי "היי" אמרתי וחייכתי
"יאללה היינו פה?" אמר עוז ואני ועמית התיישבנו מאחור
הגענו למועדון ולא הרגשתי בנוח עם עמית, לא הרגשתי מוכנה לשום קשר - לא רציני ולא סתם קטע!
"הלכתי רגע לבר" אמרתי והשארתי אותם ברחבה, 'קצת שקט' חשבתי לעצמי והתיישבתי
שתיתי משהו והסתכלתי על כל העוברים ושבים, על אלה שרוקדים ועל אלה שסתם זרוקים בכל פינה אפשרית..
בדיוק התנגן לו שיר סלואו, ואני הייתי שקועה בכוס שלי.. אולי הגיע הזמן קצת להשתכר - לשכוח מהכל!
"תגידי.." אמר לי אחד שצץ משום מקום
"אה?!" שאלתי בחוסר חשק בלי להסתכל על פניו
"אפשר להזמין אותך לרקוד" והושיט לי את ידו
הסתובבתי לכיוון הקול המדבר וראיתי מול בנאדם שנראה ממש ממש טוב 'למה לא?!' חשבתי לעצמי
"אממ אוקיי" אמרתי והבאתי לו את ידי
התחלנו לרקוד בין כל האנשים מחובקים במרחק כלשהו, אבל הרגשתי טוב בין הזרועות שלו, כמו מקלט כלשהו.. אולי בגלל שלא הכרתי אותו והוא לא הכיר את כל התסבוכים שלי היה לי קל להיקשר אליו.
"איך קוראים לך?" לחש לי באוזן
"יסמין" השבתי "ולך?" שאלתי
"מאור נעים מאוד" אמר לי ותוך כדי ריקוד הביא לי נשיקה בלחי
אחרי שהשיר נגמר יצאנו קצת החוצה לנשום אוויר, הבטנו אחד בשני ולא דיברנו..
"אז מה.. למה ישבת שם לבד?" שאל אותי פתאום
"הלכתי לנוח קצת" אמרתי
"אהה את לא פה לבד נכון?" שאל אותי
"לא עם חברה וידידים" אמרתי
"אהה נחממד" אמר לי וחייך
"כה 😊" אמרתי וחייכתי
ככה עבר לו הערב די התחברנו, למרות שלפעמים לא היה לנו מה להגיד..
ישבנו, שתינו, דיברנו בעיקר רקדנו [= החלפנו מס' פלא ואייסי.
השעה כבר הייתה 5 ואני ואופיר ירדנו מהמכונית של עוז נפרדנו ממנו ומעמית לשלום ונכנסנו הביתה.
"אני לא מבינה אותך" אמר אופיר שנכנסה למיטה שלה
"מה?" שאלתי לא מבינה
"כןן אני לא קולטת איך זה שוויתרת על כזה שווה ראית איך עמית נראה?!?!" שאלה אותי
"אבל אופיר אני לא מוכנה לקשר גם אם זה סתם קטע.. לא מרגישה מוכנה, לא רוצה בנים טוב לי ככה" אמרתי
"ומי זה שהכרת?! הוא היה בתת?!" שאלה אותי בציניות
"וואי אופיר אל תשגעי, סתם אירחנו חברה אחד לשני" אמרתי
"תעשי לי טובה" אמרה לי והתכרבלה מתחת לשמיכה
"בעיה שלך אם את לא מאמינה!!!" אמרתי בעצבים 😠 "לילה טוב" אמרתי וכיביתי את האור
"לילה טוב" אמרה לי ונרדמנו...
*****
"זהו יסמיני סיימת ת'משמרת את יכולה ללכת" אמר לי מתן והביא לי נשיקה על הלחי חייכתי לו ויצאתי מהחנות
התחלתי להסתובב בקניון, חושבת לעצמי שאוטוטו אני מתחילה חיים אמיתיים, שאני כבר בת 18.. עוד כמה חודשים מתגייסת לצבא.
היה טוב לי בלי בנים, לא אכפת לי שאופיר לא האמינה לי..
פסעתי לי לא מביטה על אפחד פשוט מהרהרת לעצמי
"מאאאמי" צעקה לי אורטל שפתחה לי את דלת ביתה
"מה קורה טולי?" אמרתי לה והבאתי לה חיבוק גדול
"התגעגעתי י'שמנה נוטשת" אמרה לי והדביקה לי נשיקה על הלחי
"גמני נשמתתי" אמרתי בזמן שהיא הכניסה אותי לביתה
"בואי" אמרה לי והובילה אותי למטבח מזגה לנו 2 כוסות קולה עם קוביות קרח והוציאה כל מיני חטיפים טעימים וזרקה על הספה..
"אז מה מאמי מה חדש איתך?" שאלתי אותה והכנסתי לי ביסלי לפה
"סתם הכל רגיל, מאוהבת קשות באחיך המושלם" אמרה לי ועינייה נצצו
"חחח הוא אחי מה את רוצה הוא חייב להיות מושלם 😛" אמרתי בצניעות ענקית (:
"מה עוד מעט צבא אה?!" שאלה אותי וחייכה
"כןן איזה מזל שאנחנו ביחד, נזכרתי שעוד מעט גיוס וגם ככה עלה לי הרעיון להפתיע אותך ולבוא" אמרתי
"הפתעה מושלמת מזה הרבה זמן תאמיני לי" אמרה לי וחיבקה אותי
"איך הכל השתנה" אמרתי לה בזמן שנכנסו לחדר שלה וראיתי תמונות שלי שלה ושל אלמוג מכל התקופות מכיתה ז' עד אותו יום /=
"כן... אני מתגעגעת..." אמרה והורידה את ראשה
"כן גמני.. מצטערת" אמרתי לפתע
"מה? על מה?" שאלה אותי
"מצטערת שלקחתי אותה ממך ככה בלי שום התראה שהיא נעלמה בגללי" אמרתי ועברה בי צמרמורת שנזכרתי באלמוג
"מאמי את לא אשמה את לא התכוונת" אמרה לי והחזיקה את ידי בזמן שעיניי הביטו על כל זיכרון מצמרר
"אלמוג למעלה היה מסתכלת עלינו ואוהבת מאוד, שומרת עלינו.. היא הגוגי שלנו" אמרה אורטל בזמן שנשכבנו על המיטה
"גוגי שלנו" אמרתי ונזכרתי
------------------------------------------
ואז אמרתי "אני... מ-ו-א-ה-ב-ת ביניבבבב"
הייתה דמממממה...
הן הסתכלו אחד על השנייה ועליי היו בשקט פתאום שתיהן ביחד קפצו עליי בחיבוקים וצעקו "סיסי שלנו מאוהבת... סיסי שלנו מאוהבת" ואני כזה צוחקת חח פתאום מישהו אמר "סיסי במי את מאוהבת? כמובן אם אפשר לדעת...!!" הסתובבנו לקול המדבר וראיתי את יניב :] טולי וגוגי צרחו ורצו לכיתה ((משוגעות)) אני התחלתי לגמגם ולא ידעתי מה להגיד.. :-X
ואז יניב אמר לי "זה שרון נכון?! את מאוהבת בשרון..."
------------------------------------------
"וואי אני זוכרת את זההה" קפצה אורטל
"כןןן" אמרתי וזלגה לי דמעה
"עברנו מלא ביחד וואי את זוכרת......"
------------------------------------------
אלמוג באה אלינו העיפה את יניב ממני ועזרה לי לקום מהדשא...פתאום הפלא שלה צלצל..זו הייתה אורטל..
אלמוג אמרה לה "טוווולייי תקשיביי בואי מהררר לגןןן בואייי מהררר"
אורטל ישר ניתקה ורצה לכיוון הגן...
שהיא כבר הגיעה היא ראתה אותי ואת גוגי על הדשא בוכות היא כולה נבהלה מרוב הבהלה היא התחילה גם לבכותתת
היא אמרה "מה קרה לכן יפות שלי למה את בוכות מה קרההה???" והיא בוכככה
אלמוג ענתה לה בבכי "יניב..."
אורטל: "מה קרה עם יניבבב??" היא אמרה בנימה עצבנית
אלמוג: "תפסנו אותו... מתנשק עם..."
אורטל: "עם מיייי???"
אני: "עם הדס תורג'מןןן" בכיתייי, שובב בכיתי אחרי שנרגעתי טיפה..
אורטל הייתה כולה עצבנית וקמה מהדשא סורקת את המקום אולי היא תראה אותם... אמרתי לה "טולי תשבי אל תעשי כלום בבקשה אני מתחננת.. מספיק אלמוג פוצצה אותה!!"
אורטל ענתה לי בעצבנות "תקשיבי יסמיןןן לא נולד הבנזונה שיבגוד בך.. ולא נולדה הבתזונה שתפגע בך.. שמעת אותי..?!?! וזה לא רק בגלל שאני רוצה לפוצץ אותם בגלל כבוד אלייך.. אלא בגלל שפוגעים באחת מכן פוגעים גם בי" היא אמרה והתחילה לרוץ כנראה היא קלטה אותם...
------------------------------------------
"חחחחחחח 😂 " צחקנו שתינו
"איך פוצצתן אותה כפרעלייכן" אמרתי ונזכרתי במכות שהדס חטפה מאורטל ואלמוג
"הכל בשבילך חיי ה-כ-ל" אמרה והבאתי לה נשיקה
"איך הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה, לימים ההם שהיינו עושות הכל בשביל השניה ובשביל השלישית" אמרתי והתגעגתי כ"כ לאלמוג
"מאמי עוד יבוא היום ששלושתנו נהיה שוב ביחד" אמרה לי והביטה למעלה
"כן יבוא היום" אמרתי ונישקתי את ידי והסתכלתי מעלה גם
"אני זוכרת שהיית בתרדמת כמה סבלנו.. לראות אותך במצב כזה היה בשבילנו כ"כ קשה" אמרה לי
------------------------------------------
ושוב שמעתי בכי כמו בהתחלה...
זה היה הבכי של אורטל ואלמוג..
הרגשתי יד של כל אחת מהן בכל צד... הרגשתי שאני חייבת לקום כמו שסבתא אמרה ולדעת מה קרה אח"כ.. ומה עם יניב...
פתחתי עיניים..היה לי קשה.. אבל הצלחתי אלמוג צעקה לי "יסמיןןן יסמיייןןןן קמת יסמייייןןןן איךךךך את מרגישההה?! יסמין אני אוהבת אותךךךך" היא התחילה לבכות... ירדו לי דמעות.. והסתכלתי עליה ובעדינות ובמעט הכוח שנותרו לי לטפתי את ידה..
סובבתי את הראש לאורטל והיא עמדה שם מחזיקה את היד שלי... היד שלה הייתה קפואה כאילו היא לא האמינה שהתעוררתי.. היא הייתה חיוורת עם דמעות חמות שזולגות לה על הלחיים ומתות בשפתיים...
אמרתי להן "אל תבכו אני פה... חזרתי.."
------------------------------------------
המשכנו לעלות זיכרונות עד שממש היה מאוחר נפרדתי מאורטל לשלום קבענו להיפגש שוב למחרת אני היא ואופיר 'הן חייבות כבר להכיר' חשבתי לעצמי בדרך הביתה.
נכנסתי לחדר של אחותי הקטנה מעיין והבטתי בה, היא ישנה קטנה כזאתי ושברירית..
נשקתי לה בעדינות על המצח "תודה" אמרתי בשקט
ומעיין החלה להסתובב לה "יסמין" אמרה לי מנומנמת משפשפת את עינייה
הבטתי בקטנטנה שלי ואמרתי לה "תודה.." וליטפתי את שערה
"על מה?" אמרתי לי בקולה המתוק
"שגררת אותי באותו יום לפארק שעשועים שכ"כ אהבת" אמרתי ונזכרתי
------------------------------------------
צנחתי על הרצפה!! זה מה שקורה שמתנדנדים חזק =/
הרגשתי פתאום יד על כתפי אוחזת בי... שמעתי קול מוזר ולא מוכר...
"בואי חמודה תני לי יד" הסתובבתי וראיתי אותו
הוא היה כזה מושלם מבט עמוק וטהור עיניים חומות חודרות שיער שחור סיני קוצים וגוף שרירי....
הוא היה נראה כמו נסיך מתוך אגדה אני הרגשתי סחרחורת.. לא, לא מהנפילה אלא מהיופי המסנוור של הילד הזה!!
ואז הוא אמר לי "וואי חמודה את בסדר?? יש לך סחרחורת?? בואי..." הוא הרים אותי בשתי ידיו והשכיב אותי על הספסל שהיה בקרבת מקום.
הוא הסתכל לי לתוך העיניים והרגשתי משהו שאף פעם לא הרגשתי.. מין תחושה מוזרה.. הרגשתי פרפרים מתעופפים בבטן במהירות הרגשתי שאני רועדת הייתה לי זעה קרה...
פעם אמא אמרה לי שכל התסמינים האלה מובילים ל=א=ה=ב=ה=!!
האם התאהבתי בו?? רק הכרתי אותוו...!! כנראה זה מהנפילה חשבתי לעצמי...
ואז שמעתי את צחוקה של אחותי הקטנה מעיין... שמעתי את נעלייה הקטנות רצות לכיווני והיא אמרה לי "יסמין.. חחח את בסדר?!" ואני מסתכלת עליה.. מרוב חולשה אפילו לא התאמצתי לדבר...!!
------------------------------------------
"אני זוכרת את זה" אמרה לי מעיין וראיתי שהיא מעופפת לה בעבר
"כן.. טוב סליחה שהערתי אותך מלאכית, לילה טוב בובה" אמרתי לה נשקתי לה וכיסיתי אותה
התקדמתי לפתח הדלת "סיסי" אמרה לי פתאום מעיין
"מה מאמי?" אמרתי והסתובבתי לכיוונה בזמן שפתחתי את הדלת
"אני אוהבת אותך" אמרה לי והתכרבלה בתוך השמיכה
"גמני אוהבת אותך פיצי שלי" אמרתי וסגרתי את הדלת אחריי..
*****
"וואי דווקא היום גשששם" אמרתי לאופיר
"לא משנה את כבר עולה לאוטובוס, תשמרי על עצמך עוד שבוע את פה, תזכרי לדבר איתי כל יום" אמרה לי אופיר
"אל תדאגי מאמי כל יום!" אמרתי והבאתי לה חיבוק
נפרדתי מכולם, התקדמתי עם אורטל לכיוון האוטובוס
"אז מה סיסי מתחילות תקופה חדשה ביחד?!" שאלה אותי
"לגמרי ביחד, אבל אנחנו לא לבד" אמרתי לה
"לא הבנתי" אמרה לי מנסה להבין את דבריי
"אלמוג גם איתנו" אמרתי והוצאתי 2 תמונות מתוך הכיס, הושטתי תמונה אחת לאורטל ואחת הכנסתי שוב לכיס
"היא תמיד איתנו עד הסוףף" אמרתי לה והבאתי לה יד
"שלושת המוסקטריות" צעקנו והתחלנו לרוץ לכיוון האוטובוס
פתאום הגשם החזק התחלש והפך לטיפטוף קל השמש החלה לבצבץ בשמיים
אני ואורטל הבטנו למעלה וראינו קשת בענן, הבטנו אחת על השנייה וידענו שעכשיו אלמוג באמת איתנו 🙄
זהו מתוקים שלי (:
הסיפור נגמר...!!
מקווה שנהנתם מכל פרק כמו שאני נהנתי לכתוב אותו (:
תגיבו המון המון בכל זאת פעם אחרונה 😛
אוווווווהבת מללא מלללא 😊
😯 😯 😯
מה נגמר?? איך נגמר???
אוףףףףףףףףףףףף נו טוב!!
אין פרק מהמם!!!
הסיפור שלך מהמם!!!! את כותבת מדהים!!!!!
אני אתגעגע לסיפור שלך מאוד מאוד!!!!!
אתר האהבה הישראלי