-הטיסה האחרונה-
הפרידה מהמשפחה והחברים בהחלט הייתה קשה
אבל עוד יותר היה קשה להפרד מהעולם שאותו הכרתי עד עכשיו ולעבור לעולם הבא
עולם שלא יצא לי להכיר.
זוכרת ת'מילים האחרונות, ת'משפטים האחרונים
את מבטו של האדם, שישב ליידי
לפני ההתרסקות
התרסקות המטוס שגרמה למותם של כל מי שהיה במטוס
זה היה מהיר, לא כואב
היה מפחיד אבל מגיל קטן מהמוות לא פחדתי
רק כשמבינים שהשניות שלך ספורות, מתחילים לפחד מהדבר הנורא הזה
המוות...
הכל נהיה פתאום חשוך... הלב פסק לפעום
כמה שניות לפני שהלב הפסיק לפעום, ראיתי את כל חיי כמו סרט
את כל התמונות רצות מולי...
הבנתי עד כמה אהבתי, עד כמה העולם שבו חייתי היה חשוב לי
עד כמה הודתי להורי שהביאו אותי לעולם ההוא
על הפינוקים והאהבה
על החיוכים והחיבוקים
על פקיחת עיניי וראיית אמי
בפעם הראשונה...
על המילה הראשונה שיצאה מפי, שדי העציבה את אמי
"אבא" המילה הראשונה שלי
הבנתי עד כמה הערצתי אותם
על מה שהם
הורי...
הודתי ל-ה' על האהבות והאכזבות
על הירידות והעליות
על ההזדמנות שהוא נתן לי
להברא...
על המתנה שהוא והורי נתנו לי
ת'חיים...
החיים שנלקחו ממני
***********************
מוזה של הבוקר
תגיבו ב' =)





