[b]זה[/b] שיר שכתבתי בשביל החברה שלי שתקדיש אותו לאימא שלה.. (כי לי אין אימא אז אין למי להקדיש):
אימא שלי תחייכי נא אליי
החיוך שלך מאיר את העולם
הרי את יודעת שאת כל חיי
וחשובה לי יותר מכל אדם
אימא שלי אל תבכי בגללי
כי אני לא התכוונתי עליך לצעוק
פשוט את יודעת שככה אני
אבל בשבילך אני אגיע רחוק
אימא יקרה אני לעולם לא ישכח
את כל שעשית למעני
אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך
אך אל תאמרי לי: תשתני
אימא שלי אתך אהיה לעד
כי את בתוך לבי חקוקה
ואל תשאירי אותי אף פעם לבד
כי אני יותר מכל עכשיו לך זקוקה
אימא את בנשמתי ועמוק בלב
את בטח מרגישה שאני אותך אוהבת
למרות שלא פעם גרמתי לך כאב
רק תדעי שאני לא מתכוונת..
***
זה שיר... מממ .. שכתבתי כשממש כבר לא רציתי לאהוב מישהו אז החלטתי לשנוא ! חח..
אני שונאת אותך כשאתה כזה קרוב
ואני מכורה לנשיקות משפתיך
אני שונאת אותך בגלל שלא יכולה לעזוב
כשאני נמצאת בתוך זרועותיך
אני שונאת אותך בגלל הציפייה כל יום לראותך
ובלי זה אני ריקה
אני שונאת אותך בגלל שאני יודעת שאני שלך
כל יום כל שעה כל דקה
אני שונאת אותך כי בלעדיך אני לא שורדת
וגם בגלל שאתה כזה מושך
אני שונאת אותך בגלל שנשמתי בי רוטטת
משמחה כשאתה בא.. מיגון כשאתה הולך
אני שונאת אותך כשאני שרה שירי אהבה
כי הם כה מזכירים לי אותך
אני שונאת אותך מכל הלב והנשמה
באותה מידה כמו שאוהבת אותך.
***
וזה שיר שכתבתי לחברה שלי.. תקחו את האות הראשונה של כל משפט ותחברו למשפט בנפרד!
את ילדה מקסימה שאי אפשר לא לאהוב
נותנת מעצמה ועם לב זהב טהור
ילדה מדהימה את, פשוט מלאכית מהשמיים
אני אותך אוהבת את זה רואים לי בעיניים
ואתך אהיה תמיד ברע ובטוב גם בעתיד
היית חברה למופת ותישארי אחותי תמיד
בכל מקום תמיד אתך ארצה להיות
תראי את העולם בצבעי החלומות
את החיוך שלך אף פעם אל תמחקי
ולמרות כל מה שאומרים שנגד כולם תצחקי
תדעי שאני אתך ואותך לעולם לא אעזוב
כי כבר אמרתי ואומר לך שוב אני אתך ברע ובטוב!
*****
זה סתם.. כתבתי בלילה:
בלילה חשוך, קר ואפל
דמעות בעיני רועדות
פחד לא מוסבר לתוכי משתחל
ומחשבותיי עליי מכבידות
נשמתי נודדת לעולם ורוד משלה
ומותירה בי ריקנות
החיים נמשכים, הדרך לא קלה
כאשר היא טבולה בבדידות
לבי זועק וקורא לי: עצרי בחייך
הביטי לאן את צועדת
תבחיני בתהום המשתרע לפנייך
לפני שלתוכו את מועדת...
וברגע שהכול נראה חסר טעם
תנסי להצית את האור שנכבה
בפשטות, בכנות וללא זעם
תפיקי מלבך אהבה.
בלילה הזה החשוך והקר
שירה מתוכי מתגלגלת
הזמן שנותר לי הוא זמני היקר
מעיד על זה שאני מסוגלת
מסוגלת להתמודד עם הכול ועם כולם
מסוגלת להתמיד ולא לברוח
להאמין בעצמי להתמודד מול כל העולם..
אלוקים רק תן לי כוח..
****
חחח זה סתם:
גופי עורג אליך
לנשיקות שפתיך החלודות,
מלוכלכות ממילים של שנאה ששפכת אלי.
אני רוצה שוב לטבוע בידיך
ידיי גנב שגזל את שלמות רוחי,
שברח וכל כוחי לקח כבן ערובה.
אני מתגעגעת למבטי האהבה הנדירים,
שלוו בכל כך הרבה מבוכה.
רוצה אותך שוב בתוכי
רוצה את חום גופך חודר אלי כמו מגפה
לא עוד!
לא עוד שמיכת אהבה על תחושת הזלזול
לא עוד צדק עיוור ואהבה חירשת
לא עוד אני מלוכלכת
לא עוד.
אטמתי אוזניי למילותיך
ביצרתי גופי לתחושת קירבה מזויפת
והצהרתי - שוב אני אדם.
*****
חח זה שיר שכתבתי בשביל החברה שלי שתקדיש לחבר שלה ביום ההולדת שלו:
באור ורוד אצבע את העולם
כדי לגרום לך להיות מאושר
את השמיים בצבע כחול ותכלת את הים
אמלא את לבך במתיקות ואגרש את המר
אשמור על שנתך לדורות
רק כדי לראות את חיוכך מתוך חלום
אכבה את כל האורות
רק כדי שהלילה יכבוש את היום
אלחש לאוזניך מילות אהבה
ומלחש קסום יתגשמו חלומותיך
הרי ביום הזה שזהו יום הולדתך
כל רגשותיי ממריאים רק אליך.
****
וזההההה שיר שאני דווקא אוהבת.. לא יודעת מה איתכם:
גשם מתדפק על חלוני
לקצב לבי הפועם בחוזקה
ורק ההרגשה החמה היא מבפנים
לוחשת ומזכירה לי אותך
רק אתה מעניק לי חום ורכות
רק אתה מסוגל להשכיח כאב
רוצה להיות רק אתך לצמיתות
כי אתה תמיד אצלי בלב
יום סגרירי הוא גלים של עבר
שהיום אני בו לא נזכרת
בלבי ומוחי ישנו רגש נסתר
ותחושת אהבה ממכרת
אוהבת לצפות בגשם הניתך
ורוקמת חלומות בעצמי
שאחד מהם זה אתה האהוב לי כל כך
זה פשוט התגשמות חלומי..
*****
השיר הזה הוא החלטה שלי לשכוח ולעבור הלאה:
הולכת מהאהבה הזאת, הולכת רחוק
הולכת כדי להשכיח את הרגש העמוק
הולכת, בורחת, מתחמקת מהמציאות
ובתוך מבוך הדרכים הולכת לאיבוד
הולכת ממך.. נשאר רק זיכרון
מהאהבה הזאת שנתנה לי המון
הרגשתי מושלמת .. כאילו דבר לא חסר
ועכשיו זקוקה לזמן שאת לבי בחזרה יחבר
הולכת עם השמש, שוקעת בים
ים של רגשות ממלא את העולם
הולכת לעד מרגישה את הסוף
סוף לדמעות שבזבזתי וגם למכאוב
הולכת, מתפוגגת מרגישה חופשייה
עם עצמי, לבדי, באף אחד לא תלויה
רק הרגש שנותר סדוק בעצמותיי
מזכיר לי שאני עדין רוצה אותך בחיי..
*****
את השיר הזה כתבתי ביום אפור וגשום:
החורף.. טיפות צפופות של גשם נוקשות על חלוני
ואני תוהה, האם גם אתה מרגיש מה שאני?
שומעת רעם האם הוא יותר חזק מפעימת לבי?
נוכחתי לדעת שלא, כי אתה בשבילי הכול, אהובי
רואה ניצוצות של הברק, אבל הם לא כמו הניצוץ בעיני
כי כשרואות אותך בורקות חזק ומושכות אותך אליי
רואה את הברד נוקש על האדמה כמו אבנים הנופלות מהשמיים
אבל זה לא יותר כבד מהאבן ששוכנת בנפשי המהודרת בכנפיים
ומרחפת.. מרחפת הרחק מהיקום וחולמת שאולי פתאום תופיע
אבל נוכחתי לדעת שכדי לראות אותך אצטרך לגעת ברקיע
בתוך חלומי אני נגעתי אבל דבר אינו קרה
וגיליתי שאפילו בחלום לך אני זרה
קיוויתי שתרגיש כמוני כמו ציפור המתעופפות מסביב לאהבה
אבל אתה רק מתרחק מהנקודה החשובה
נקודת אור היחידה בתוך מערבולת הערפילים
שאתה אינך מעריך את האהבה ששוכנת בתוכי
נגעת בי לא בידך אלא ברוחניות, בתעוזה בחיוך שעל שפתיך
נגעת בי ואני שלך מכושפת בקסמיך
עכשיו נותר לי רק לצפות בטיפות של הגשם שכבר נמסו בחלוני
ועל שמשת החלון המעורפלת אני אשרטט את שמך ואת שמי.
*****
את השיר הזה כתבתי ביום הזיכרון:
היה הילד כמעט הכי מושלם
עשה הכול.. ולמען עמו הוא נלחם
כאשר נפגעו הציל חבריו
איפה הוא נלחם- זאת הסתיר מהוריו
ילד, תבין, אחיך לא יחזור
ילד, תבין, שהכאב עוד יעבור
ילד, תבין, מן החלום תתעורר
הוא לא יחזור.. על המשבר עליך להתגבר
ילד, תבין, לקחו אותו ממך
ילד יקר מבינים את כאבך
ילד, יודעים כי קשה לאבד אח
ילד, תבין.. שזה נגמר- הוא הלך...
אני מבינה למה לקח אותו אלוהים
הוא בטח צריך איזה כמה מלאכים
כמוהו- הוא המלאך הכי טוב שיש!!
אבל לקחת אותו מהעולם?! בזה צריך להתבייש!!
זה כמו שהילד קטף פרח ונתן לו כך לנבול
והפעם אלוהים קטף אותו ולמשפחה נתן לסבול..
ראה הוא את חבריו פצועים ורץ להצילם
וכך הוא מת בגבורה.. מת למענם..
למען המדינה הוא מת, הוא מת בכבוד!
אבל עדין ילד תתגבר.. כי הוא לא ישוב עוד..
***
******
חחח סתם שיר.. עם הרבה דימויים!!!
היית שלי.
כציפור השייכת אל מרומי השמיים.
כדג שמקומו הטבעי הוא במים
כרקדן שגופו בבעלות הבמה.
כקוץ אשר נמצא בלב השממה.
מדוע התרתי את אחיזת אצבעותיי
וכיצד זאת נשפכת כחול מבין ידיי
רוצה לאחוז בך
לחוש את חום גופך
ואילו רק ידעת שתמיד אהיה שלך
גופי וגופך היו כאחד
הם לבד ליבי וליבך.
אני ואתה כמו שיר בדואט-
קולות שמשתלבים, מתערפלים בתחושת אמת
נשמתי כציפור שיר שאין ביכולתה לפצות את פיה.
קולי רועד, דל, חלש -
מהו קשה ועצוב המרגש?!
כל כך רוצה להבין, אך לא מצליחה לחשוב-
רק לאחר אבידה מוקירים את הטוב.
*********
וזה שיר ממש מהדמיון.. כל מה שהייתי רוצה שיקרה:
נכנס לביתי עם חיוך, ואותי מחבק
כמו בימים ההם אותי שוב מנשק
לזכר הימים הטובים מסתכל בעיניי
ואני עוטפת אותו שוב בזרועותיי
אהבה בלבי כמו תמיד שוב פועמת
ואני אותו חשה, אוהבת, נושמת
הוא צוחק, בעיניי מסתכל וקורץ
והלב בתוכי מרוב חום מתפוצץ
מהצד זה נראה כמו זוג אוהבים
מתנשקים שוב כמו בימים הטובים
שם עליי את ראשו עם חיוך של מלאך
שואל למה ליבי דופק כל-כך
והלב בתוכי בוכה מרוב רגשות
הוא אומר שוב שיש לי עיניים יפות
אהבה מציפה אותי כמו גל ענק
אהובי שוב קרוב, מתוק ונחשק
עושים אהבה כמו שאז לא ידענו
אומרים שוב מילים שאז לא שמענו
הוא מרגיש אהוב ושוב אותי מחבק
אני קרובה אליו והוא לא מתנתק
*****
שיר ליומולדת של חברה שלי:
לילדה מיוחדת יפה ומתוקה
אותך אני אוהבת אהבה עצומה
אתך תמיד אהיה בטוב וברע
כי אני אוהבת אותך נורא
לילדה מקסימה נשמה טהורה
שיתגשם כל חלום לבך כי את ראויה
שהיום המיוחד הזה יהיה תמיד בנפשך
כי תאמיני לי בובה שאין כמותך!
****
וזה שיר שכתבתי כשנזכרתי בילדותי..:
זיכרונות מהילדות שהעיפה הרוח אי שם
נותרה ילדה קטנה שעיניה עדין בוהות לים
לעבר אותם הימים שנותרו בצילו של האופק המתוק
אותם הימים שהילדה הקטנה לא הפסיקה לצחוק
זיכרונות מהתמימות הילדותית שהיו בפתח
ועכשיו נותרה הילדה שמחפשת אותם בשטח
זיכרון לחיבוק אוהב של אימא שעכשיו היא בשמים
געגוע אינסופי לזמן שעכשיו משתקף לה בעיניים
ילדה הקטנה היא אני והרוח היא הזמן החולף
בשעון החול שלעט לעט מתנדף
כך הילדות חולפת ולעולם לא תחזור
עם טעם הרך של תמימות והרגשת המחסור
זיכרונות מהילדות שהעיפה הרוח אי שם
כך נותרתי לבהות מוקסמת איך האופק מתפוגג נעלם
אותה ילדה התמימה שחלמה חלומות בלי קץ
גרמה ללבה העדין לרסיסים להתנפץ..
****
סתם שיר כתוצאה מבדידות עצומה ואהבה:
חוזרת לבדידות ולא מוצאת אותך
החדר מיותם מהמגע שלך
זוכרת את הלילות איתך את הרגעים
ושוב הלב נשבר מרוב געגועים
אני מרגישה כמו ים בסערה
ואתה אפילו לא שואל מה קרה
איתך אני יודעת שהייתה לי דרך
בלעדייך אין לי מטרה לא בדיוק ולא בערך
אני חייבת אותך כאן לצידי
אני נקרעת לגזרים אנא חזור אהובי
אין מי שירגיע אין מי שילטף
וכשמגיע הלילה כאב אותי עוטף
עכשיו אני שבורה לאלף רסיסים
הולכת לי לאיבוד יורדת מהפסים
הייתי מנסה לשנות את חיי
לו רק היה סיכוי שתחזור אלי
חוזרת לבדידות ועדין מחכה לך
לבי משתוקק כל יום לחוש את חום גופך
נפשי יוצאת אליך אנא תאיר את חיי
ופשוט אהוב שלי פשוט תחזור אליי..
****
חחח שיר שכתבתי ביום האהבה:
יום האהבה, כה עצוב הוא בלעדיך
לא אוכל לחבק אותך, לנשק את שפתיך
אתבונן בשמיים בכוכב שכבה
ואתהה האם באמת קיימת אהבה?
יום האהבה, לעצבות אין כבר גבולות
הרי להיות ביום הזה אתך גובר על כל המשאלות
מתבוננת חזק אל תוך האפלה המוארת
מחפשת אותך, ממששת את החלל הריק כמו עיוורת
יום האהבה, מחכה כבר שיחלוף
כך הלב שכה אוהב יפסיק טיפה לכאוב
בחדרי הקר לבד כשמבטי אטום
תוהה אם קיימת אהבה, כי אני לא מרגישה מאום
יום האהבה, האש אותי שורפת
בוכה, צועקת את שמך כמו מטורפת
ואתה אינך שומע או מעדיף להתעלם
מלהקשיב ללב שלי שרק בגללך פועם
***
זה סתם שיר בלי קשר.. אבל שווה:
ילדה יושבת לבדה מכוסה במעטפת של בדידות
היא יושבת מחכה לו, לא הוא לא יכול למות
מחכה לו יום ולילה אך הוא אינו חוזר
היא מקשיבה ללבה זה מה שלה הוא אומר
הוא הלך.. הלך לו לשם.. להלחם
בלי לדעת שהיא פה מצפה לו ולבה הולם
בלי להבין שאם הוא לא יחיה היא תמות איתו
והיא עדין לא מסוגלת להפנים ולקבל את מותו..
בדמעות רועדות בעיניה מתבוננת בחלון
הנה הוא בא ועל שפתיו אותו חיוך אליו התגעגעה המון
הנה אהוב לבה שהגיע והוא בריא ושלם
שקועה היא בחלום ובכאבה האילם
ילדה יושבת לבדה בתוך ארבעת הקירות
מרגישה בתוך כלוב שבו כלואה עם התחושות העזות
מצפה לאהובה בקוצר רוח הוא לא יכול למות
לא הוא לא יכול להשאירה בתוך עולם המלא רמאות
הנה דפיקה בדלת, אחת ועוד אחת
אולי זה הוא הגיע ? לבה בהתרגשות רטט
פותחת לאיטה.. בפתח בשורה
היא חששה שזה יקרה והנה זה קרה
בדמעה שחוקה נודדת למקום משותף לשניהם
היכן שנפגשו בפעם ראשונה עיניהם
על חוף הים היא נרכנת על ברכיה ודמעות זורמות אל תוך החול
היא לא מאמינה שזה נגמר כאילו שזה היה אתמול
היא התבוננה בשמיים אולי הוא רואה אותה משם?
אהבתם הייתה גדולה יותר מגודל של הים
היא זעקה לאלוהים שהיא לא יכולה בלעדיו..
\"אלוהים.. בבקשה.. קח אותי אליו..\"
***
וזה שיר שכתבתי כשקצת נכנסה בי רוח אופטימית:
יש לי מלאך פרטי ששומר עליי
שמשרה בי חלומות, מטפח את תקוותיי
יש לי מלאך שעשוי מזהב טהור
מפנה אותי, מדליק בעיניי אור
יש לי מלאך האוסר עליי ללכת בדרך שגויה
שכשאני מגיעה לסוף הוא מוביל אותי להתחלה
מרגישה מוגנת מתחת לכנפיו המשמשות לי מחסה
אף פעם לא חשבתי שהמלאך השומר שלי יהיה כזה
יש לי מלאך שמגן עליי בפני הרוע
אוטם אותי שאף אחד לא יוכל בי לפגוע
מחזיר לחיי משמעות וטעם
שלא אדע מכאוב אף פעם
יש לי מלאך ששוכן בלבי
וזאת האמונה שנעלמת לפעמים
זורה בי חיים וכוח להמשיך במהלכם
אבל כשהיא איננה כל עולמי נדם.
****
וזה סתם... כשנפגעתי קשות ממישהו:
כואב לי לשמוע אותך אומר סתם שיחקתי
כואב לי לשמוע אותך אומר לא אוהב
כואב לי לשמוע את לבי אומר התאהבתי
ולהרגיש את עוצמת הכאב.
כואב לי לבכות בדמעות התמימות
כואב לי אותך לאבד
כשבי סתם שיחקת נתת לקוות
ואני אותך אהבתי באמת
כואב לי לחוש כואב לי לדעת
שאתה לא שלי שזאת הייתה טעות איומה
כואב לי בדמותך הזרה לגעת
שלי אומרת את ילדה תמימה
כואב לי הלב וגם הנשמה
בגלל שבך האמנתי
ואתה רק שיחקת הצתת בי אהבה
חבל שרק עכשיו את זה הבנתי..
כואב לי להבין, כואב להפנים
שבי כמו בבובה השתמשת
נשמתי מרוסקת מבפנים
רק תדע, שאותי הרסת..
****
השיר הזה כתבתי כשחבר שלי נפרד ממני כי רבנו קשות:
כמו ארמון של חול נשפכות הדמעות משתי עיניי
דמעות של דם משקפות את מכאוביי
כמו גל בים מחיי לנצח אתה זרמת
ורק לבי בוכה ונסחף לכיוון שאליו הלכת.
כמו ארמון של חול נהרסו הרגשות
כי אתה אצלי בלב, ובמחשבות
כמו ארמון של חול שבנינו במו ידינו
כך אני אוהב אותך במשך כל חיינו
כמו החלום שהתנפץ כה יפה ומיוחד
כך הים שעוד זוכר כל מילה וכל מבט
כמו החיוך ואור עיניי שנכבה כמו הכוכבים
כמו השקיעה כמו הזריחה, כמו ארמונות מפורקים
כמו באגדות אתה היית נסיכי על סוס לבן
ועכשיו ממני אתה דהרת למרדף אחרי הזמן
כמו בחלומות תהיתי אם אותי אתה אוהב
אבל לא ידעתי שכה מהר יגיע סוף כואב..
****
חחח וזה סתם שיר:
כשאני שותקת, תביט בעיניי
ותראה את ההשתקפות של כל רגשותיי
כשאני בוכה, תנגב לי את הדמעות
ותישאר איתי, כדי שאני אפסיק לבכות
כשאני נושמת, תדע שזה רק בזכותך
מודה על אותו יום שפגשתי אותך
כשאני נרדמת, כשאתה שומר על שנתי
פשוט תדע שאתה תמיד ממלא אותי
כשאני מתבוננת עליך חצי רדומה
תדע שאתה האור היחיד במציאות העגומה
כשאני מחייכת אפילו ללא כל סיבה
אז זה רק בגלל שאליי אתה בא
כשאני יושבת במבט כה מהורהר
תדע שאני מצפה לראותך גם מחר
ואם אני בוהה עמוק אל תוך עיניך
תדע שאני חושבת עליך..
******
אמממ זה שיר קצת מורכב חח:
כשהכול נראה שחור ואין מוצא
תמיד נותרת התקווה שהאושר שם נמצא
חבוי כמו נר, שקט כמו לילה שמשקיט את היום
מרחף לו בשקט על כנפי החלום
מסתתר מהרוע, שואף להופיע
מאחורי השמיים מצא לו מקלט ברקיע
מאחורי כוכב הלכת ישנה שם השלווה
ושם אפשר גם להמריא על כנפי האהבה
כשנראה שהאושר אבוד ומחפש את עצמו בנרות
כשלעינינו חשכה ולא התגשמו החלומות
אי שם בלב ישנו מקום גדול, מקום רחב
שבו אפשר לפסוע על שבילים של זהב
לבהות, לחפש את השביל הנכון והבטוח
לרחף בקלילות על כנפי הרוח
לנשום, לנשוף את אוויר החירות
להבין כי עדין לא הבנתי את המהות
מהות של החיים על פני האדמה השוצפת אור
ושאליה, אי שם ברקיע השקט, אני שואפת לחזור..
****
חח זה סתם כתבתי בשביל הודעת האוואי באייסיקיו:
מאוהבת במשהו מוחשי אך לא מושג, מאוהבת במשהו אנושי ורצוי כל כך, מאוהבת במשהו נהדר אך כה רחוק, מאוהבת במשהו מוזר אך כל כך מתוק, מאוהבת במשהו מקסים בדמות שתמיד ממולי, מאוהבת בך ...... (של של מישהו) מאמי שלי!
****
אוחחח האהבה...:
מלאך, אותך אוהבת
אתה אצלי בלב
תשוקתך את חושיי מהפנטת
ולא נותר מקום לכאב
מלאך, אתה כמו סם
גרמת לי להתמכר
עכשיו האהבה בוערת לי בדם
רוצה אותך, תבוא מהר
מלאך, אני שלך
אותך כל כך אוהבת
הבנתי שיש מלאכים, רק בזכותך
ושהאהבה יכולה להיות כואבת
מלאך שלי עליך אני לא אוותר
גם אם יגמרו כוחותיי
כשחושבת עליך גופי מצטמרר
כי יודעת שאתה חיי
מלאך, החיוך שלך כובש
שפתיך דורשות נשיקה
הכול אתן לך רק אם תבקש
תמורת אהבתך.
***
האם אפשר מאהבה להשתגע?
נושמת אותך עמוק לתוכי
והגעגוע גובר מיום ליום
לבי אותך אוהב ומתנגד למוחי
הדורש ממנו להפסיק כבר לחלום
שומעת אותך לקול צלילי מיתרים
והחשק לראותך אצלי מתגבר
אליך נמשכת למרות כל מה שאומרים
אוזניי אטומות לרגש העיוור
מרגישה את נשימותיך על עורי החשוף
וזה מושך אותי כמו מגנט
בשמיכת הקסם אתה עטוף
ואותי כה מהפנט
נושמת אותך בכל כוחי האוזל
והגעגוע אומר אני מתגעגע
לבי הכאוב לראותך מתפלל
האם אפשר מאהבה להשתגע?
****
שיר שנורא תזדהו איתו:
כשאתה מרגיש ריקנות בלב
מה אתה עושה?
כשהדמעות חונקות וזה כואב
למי אתה פונה?
כשהגעגועים שוברים אותך יותר
דקה אחר דקה
ומשהו בלב שלך חסר
כאילו לקחו ממך חתיכה
כשהחברים מפנים לך את הגב
והידידות כבר לא שם בשבילך
כשהמשפחה ואתה כבר לא באותו מצב
ובבית ספר לא הולך לך
אתה לא יודע את מי להאשים
אבל צריך על משהו להיתלות
החיים שלך קשים
ומלאים בתלונות
כולם חושבים שאתה הכי מאושר בעולם
מתי יבינו שאתה לא?!
אתה צריך אותם!
רוצה אותם פה!
מנסה בכל דרך שיבינו
מתאמץ בכדי שיעזרו
מנסה בכל צורה שיקשיבו
ורוצה שיזכרו
אם יקרה לך משהו
ולא תהיה פה
את מי הם יאשימו?
האם הם כבר יבינו???
רק מילה טובה וחיבוק אדם צריך
ושאותו ילמדו להעריך
שכל דבר טוב שהוא עושה
רק ישימו לב לזה!
*****
פרח מוגן..... !!!
פרח יפה, פרח עדין, שברירי,
את הפרח הזה איש לא יקטוף נערי
פרח מוגן, שמור, זקוק לאהבה,
אחרת ינבול וימות, מה גדולה האכזבה
פרח מוגן היא הייתה כשפגש אותה לראשונה,
מה מפליא הוא השינוי שחל באחרונה
רצה אותה לקטוף, רק להושיט את ידו,
רצה אותה לאהוב ולשמח בכל מאודו
אך היא הייתה מוגנת, שמורה,
לא הייתה לו גישה לאותה הנערה.
מבעד כלובה היא הביטה בו שוב,
בעיניה מבט כל כך כאוב,
רוצה היא להושיט אליו ידיה
להיות בזרועותיו לעד ולעצום את עיניה.
מבטיהם נפגשו, דרך הסורגים,
נקשר הקשר בין שני לבבות מאוהבים.
שרויים היו בחלום, שבויים במציאות משלהם,
לא חשבו דעתו של איש חוץ מהם.
ניסו לפרוץ את הכלוב, לשבור את המוסכמות,
ניסו באלף ואחד דרכים למצוא פתרונות.
הכלוב המגן, הקשיח, העיקש,
נכנע לבסוף מנגד למבט נואש.
הפרח נעקר משורשיו,
נע לתוך ידיו,
זכה לנשיקה אחת ענוגה
רק עוד לטיפה אחת, רק עוד נגיעה,
בתוך זרועותיו הפרח החל למות,
אך למרות הכל הם לא חשבו שהייתה זו טעות.
רק עוד לטיפה, רק עוד חיבוק,
ומפיו לאט לאט נפלט פיהוק,
למרות שלא הייתה היא חלום, אלא מציאות,
נבלה ונשכחה, רק בגלל הבריאות.
ואז הוא הבין, איפה הוא טעה,
על מה דילג, שלא ראה,
הוא הבין לפתע, קיבל בשתיקה,
הפרח כה שברירי לא יכול לספוג אף לא מכה.
ברגע שנקטף הפרח משורשיו, דקותיו הן ספורות,
הוא לא זוכה לימים, אף לא לשעות
ואז הוא ידע, והתחיל להפנים
שהפרח שלו יהיה תמיד איתו, אך רק בלב עמוק בפנים
******
תיקווה מעטה
נשמה אבודה
מחפשת מקורה ביקום
בוהה ושקטה
לא מוצאת לידה
אושר בעולמה האטום
זועקת לאל
את סבלה להקל
ולצעוד בנתיב הנכון
אושר תמצא
רוצה לא רוצה
וגם כן תחושת ביטחון
נשמה הכואבת
שבורה מיותמת
מתייסרת מבפנים יום אחרי יום
אחרי שתיפול כבר נואשת
משום דבר לא מתרגשת
תבחין שהכול רק חלום..
מממ... נראה לי כבר נמאס לכם או אפילו לא הגעתם לסוף.. אז כאן אני עוצרת.. למרות שיש לי עוד פולללללל שירים... אז אם תירצו אני אשים עוד!!!!! מקווה שאהבתם!




