יצא לי החשק נגמר לי הכוח
לא בא לי כלום רוצה רק לצרוח
הם לא מבינים שאני לא רוצה דבר
רק אותו אני רוצה ורק אותו לא יהיה לי אף פעם.
והמצב רוח נעלם והוא לא יחזור בקרוב
הזמן לא זז וזה נראה כל כך רחוק.
ואין לי כוח ולא איכפת לי ונשבר לי
ולא רוצה יותר כלום.
תבינו נמאס לי..
ותקלטו שליבי סתום
הוא התאהב באדם
שהכי מכל איתו זה לא אפשרי
הוא התאהב סתם
בחלום לא הגיוני..
והמצב רוח רעע
ואין לי עצבים.
ואני רק רוצה להוציא את כל מה שאני מרגישה בפנים.
אז אני כותבת מה שאני מרגישה
ומוסיפה קצת חרוזים
ותראו איזה יופי יצא לי שיר מקסים.
אבל עדיין כואב לי
וזה לא עוזר בדבר
כמה שאני יכתוב
זה לא עוזב אותי
זה ירדוף אותי גם מחר
הכאב הזה הכאב המר..
הכאב שלא הולך לי שום דבר
וגם אם זה נראה שכן
בסוף מתברר שזה לא
ואני מביטה בכולכן
ואז מביטה גם בו..
ואני מבינה שאני כלום
בין כולם. אני אוויר אני שום דבר
יש לי רגשות אבל הן בתוכי רק זועקות.
ואין לי כוח אני מתעצבנת על שטויות.
ואם אני ירצה אני יוכל לכתוב שוב ושוב
כמה נמאס לי ונשבר לי ואני רוצה למות
אבל מה זה יתן לי? כלום! סתם שטות!
סתם עוד מילה או שתיים ואפילו יותר
שסתם אחת בעולם כתבה כי היא העדיפה לוותר.
סתם עוד כמה שורות של שיברון לב והמון אכזבות.
סתם עוד כמה שורות שמנסות להסביר על הרגשות.
סתם עוד כמה שורות שלא עוזרות לי בגרוש..
אבל לפחות להוציא את זה לפרוק את זה..
להוציא קצת כאן יש לי הזדמנות.





