אני באמת אוהבת..
ובאמת חושבת
יש בי אהבה
ועוד המון תקווה..
אך האם היא שווה?
האם יש למה לחכות?
יש למה לקוות?
למה לצפות?
אני אוהבת לחיות..
ורק איתך רוצה להיות..
הולכת לאן שהרוח מובילה?
ומקווה שזה כדיי לראות אותך..
הולכת אחרי החיים
שאותי מובילים
לעולמות מופלאים..
========================================
אני כבר בת 15
אני כבר גדולה..
ורק עכשיו מבינה
את טעם האהבה..
מבינה כמה היא מתוקה..
אני אוהבת
אני חושבת
אני חולמת..
ובעיקר אוהבת את החיים..
אוהבת לאהוב
אוהבת להיות
אוהבת לחיות!
אנשים רבים אמרו לי..
שלגיל ההתבגרות הכי היו רוצים לחזור..
אך בשבילם זה כבר לא יהיה..
זה עבר נגמר!
הם נתנו לי עצה=העצה הכי חשובה!
לחיות עכשיו.. לחיות את הרגע!
כאילו אין מחר..
כי אתמול זה כבר עבר.. זה נגמר!
אז תנו לי להגיד לכם.. שזו עצתי..
ממני אליכם!
=======================================
באופן מפתיע ומאוד פרוע..
אני מאוד מאושרת
ואולי זה בגלל שאני אוהבת?
בא לי שיהיה כבר מחר..
יודעת שמה שהיה נגמר!
רוצה לאותך שוב לראות..
ואל מבטך שוב לחדור..!
אין משהו בך שאני לא אוהבת..
בעיניי אתה משולם
אין כמוך בכל העולם!
כשאני לא איתך..
הגעגוע גובר
אך כשאני איתך..
הוא עובר!





